פיז'ו GTI 308 מבחן דרכים

פיז'ו GTI 308 מבחן דרכים
פיז'ו GTI 308, עוררה תחושות של פעם והשאירה טעם של עוד..

פיז'ו GTI 308 מבוססת על מכונית משפחתית קומפקטית, אבל היא לחלוטין רכב לנהג. לקחנו אותה למסע רווי יצרים שכלל התרפקות על העבר, דאגה לגבי העתיד, ובעיקר כדי לבדוק אם היא ראויה לרשת את המוניטין האייקוני של שלוש האותיות שעל זנבה

טל אבן | 01/07/19

לחצן ההתנעה מעיר לחיים מנוע, שבאמצעות צמד מפלטים שמנים וספורטיביים למראה, משמיע קול בריטון עמוק.

לחיצה של שנייה רצופה על כפתור הספורט מוסיפה לדרמה. שחרור קלאץ'. גז. מחט הסל"ד עולה מהר ובאופן נחוש אל עבר הקו האדום, שעמוק בתוכו, סביב 6,800 סל"ד, אני נתקל במנתק הצתה ברוטאלי, שלרגע מפסיק את החגיגה ואת הדחיפה בגב. פורק גדישת הטורבו נאנח בקול גדול. פשסססס. הילוך שני פוגש את המנתק סביב 100 קמ"ש. כל זה לוקח רק 6 שניות דרמטיות. חד, מהיר, בעיקר ממכר.

נוסטלגיה

פעם הייתה לי 205GTI, בציר 88'. נתוניה לא הייתה מרשימים כיום אף חובב הגה. 115 כוחות סוס, 9.2 שניות למאה. גם המראה שלה לא באמת הסגיר את אופייה הספורטיבי, למעט בקרב מביני עניין: פנסי ערפל, ג'נטים שונים, פסי עיטור אדומים, גג שמש ייחודי, כיתוב אובלי ייחודי על כנפיה האחוריות, מרכב מונמך כמעה ומעוטר לעיתים בחצאיות. זהו.

אבל כמה שהיא ידעה לשלוף מנהגה חיוכים. כמה שהיא ידעה להסתובב ולרקוד בכבישים מפותלים. כמה שהיא הייתה יפה, לעזאזל.

מי שאחז באחת כזו, או בכל הוט-האטץ' של אותה התקופה, ידע שישנן פשרות יומיומיות שיש לעשות. היא לא ספגה מהמורות כרכב מפנק, בשל בולמים שכוילו לצד הספורטיבי. היא לא ידעה לייצב טורים ברמזור, למרות שהיתה לה מערכת הזרקה כתחליף לקרבורטורים כפולים, ונדרש היה לסייע לה בזה עם רגל מלטפת ואוהבת על דוושת הגז. היא התחממה מדי פעם. אבל היא הייתה פראית ולא מוסרית. כזו שתמיד כיף להיזכר בה בערגה גם עשרות שנים מאוחר יותר. אייקונית.

והנה, כמעט 30 שנים אחרי ההיא, הושקה ה-308 GTI, היא באה לעשות בלגאן ובעיקר כדי להיות כל-חושית.


ראיה ומישוש 

ה-308 GTI מעוצבת באופן מסקרן לרוב. ראשית, צביעה דו-גונית (אופציה) מייצרת לא מעט עניין על הכביש. מדובר בטוויסט עיצובי נאה, שאולי בא על מנת לתעתע בשוטרי התנועה, המזהים רכב כחול המגיח מולם במהירות, כשזנב הרכב מלפנים שייך לרכב שחור דווקא. זה ממשיך דרך חזית נאה עם שבכה גדולה, פס אדום תחתי ופנסי לד עוקבי פניה, חישוקי 19" גדולים ונאים עד מאד, חלונות כהים וחצאיות צד המשתפות פעולה עם הצביעה המיוחדת, צמד המפלטים שהוזכרו וכיתובי GTI על הכנפיים הקדמיות ועל הישבן.

התוצאה מושכת ונאה, גם אם לא רחוקה דיה מהאחות המנומסת, ה-308 נטולת הסטרואידים.

כשמתמקמים במושב הנהג היפיפה, העשוי בד משובח בשילוב עור ונושא בגאון כיתובי "Peugeot Sport", זה שגם מתכוונן בצורות וזוויות שונות, לרבות כיוון תמיכת גב חשמלי, מגלים שמושבי הבאקט הללו לא רק טובים למראה, אלא שהם בעיקר תומכים היטב ומסייעים להיכנס לאווירה קרבית. מערכת ה"כמו מסאז'" שהמושבים הקדמיים כוללים מיותר אגב בעיני. הרי הבולמים קשוחים, הנסיעה נוקשה, אם כבר מסאז' אז משהו מורגש ומשמעותי יותר בבקשה, או פשוט הכוונה בוויז ליערות הכרמל.

מול הנהג ניצב לוח מחוונים נאה, שהופך לכל-אדום ברגע שכפתור האטרף נלחץ, כשאת נתוני מחשב הדרך מחליפים נתונים חשובים של מצב ההספק, הגדישה והמומנט המידיים, הקופצים אל על עם דריכה בריאה על דוושת הכיף. כוונון טוב של ההגה (ארבעת הכיוונים) משאיר את רוב חלקיו של לוח המחוונים גלוי לעיני הנהג.
 


איכות החומרים טובה, החומרים נעימים לרוב למגע, ומולנו נמצא מסך מולטימדיה 9.7" נתמך עברית, שמתגלה כלא אינטואיטיבי במיוחד ודי מסורבל לתפעול, ודאי תוך כדי נהיגה ברכב שכזה, בו הריכוז בנעשה בכביש גבוה מתמיד.

מאוחר יותר נגלה גם שיש כאן מערכות בטיחות הכוללות 6 כריות אויר, זיהוי תמרורים בלוח המחוונים, מערכת לסיוע שמירה על נתיב ומערכת למניעת סנוור. בשל העדרן של בקרת שיוט אדפטיבית ובלימת חרום אוטונומית, מותקן גם מוביל איי.

בסעיף האבזור נמצא כאן חיישני גשם (כולל סנכרון עם המגב אחורי), כניסה והתנעה ללא מפתח, חיישני חניה קדמיים ואחוריים ומצלמת רוורס הכוללת "מבט על", בקרת אקלים דו אזורית ואפילו שקע 230V.   

ההגה היפיפה קטן וקטום בחלקו התחתון, עוטה עור ותפירה אדומה, כמו בחלקים נוספים במושבים ובתא הטייס פה, ועליו מתנוסס בגאווה לוגו GTI. עוביו מצוין והוא מאפשר לפיתה שולטת. אהבתי גם את הסימן האדום בחלקו העליון, המצביע על מרכוזו, יעיל בעיקר בנהיגת מסלול על מנת שהנהג לא יזנק חלילה שלא בקו ישר.

אל יד ימין נופלת ידית תיבת ההילוכים הידנית, כזו שרחמנא ליצלן, צריך לתפעל בזמן נהיגה. כמה כיף למצוא עדיין ידיות כאלה מלוות בדוושה שלישית, שמשאירות את השליטה והתפעול בידי הנהג, ומוציאות את הרגל השמאלית ממעגל האבטלה.

לא מן הנמנע שבעוד מספר שנים, לכשיישאל הדור הצעיר מה זו הידית הזו ומה הקשר שלה לנהיגה, נזכה למבט דומה לזה המתקבל מהם כיום כתגובה לשאלה על הקשר בין קלטת, בהנחה שהם יודעים מה זה, לעפרון.

תא הפיקוד כולו מכוון בזווית אל הנהג, ויחד עם מיעוט הכפתורים הרכב כאילו צועק לנהג ש"יאללה, עזוב אותך מפיצ'רים, באנו לעבוד פה!".

ממש לפני שמתניעים, ולמרות שכבר ממש בא לצאת לדרך, מגלים מושב אחורי לא מרווח במיוחד, כפי שמצוי ברוב רכבי הסגמנט, המאכלס שני מבוגרים או שלושה ילדים בנוחות סבירה. חבל שנעדרים ממנו פתחי מיזוג אחוריים.

תא המטען גדול מאד (420 ל'), סף ההטענה בו נוח, בשל העדרו, בין היתר, של גלגל ספייר. כאן תגלו ערכת ניפוח במקום.

חוזרים בדילוג למושב הנהג. Let the show begin.

שמיעה

הצלילים שהרכב הזה מפיק מכניסים לאווירת קרב מענגת. שילוב סאונד האגזוזים עם שריקת ופריקת לחץ הטורבו גורם לנהג הנמרץ לחייך חיוך גדול של "איזה כיף שעדיין עושים מכוניות כאלה".

לחיצה על כפתור הספורט תעצים את החוויה, ותהפוך את זה למשהו שגם לסביבה יהיה קשה להתעלם ממנו. גם אם הסאונד מסונתז בחלקו, הוא מחמיא מאד לנהג, כשהוא הופך גרגרני ודומה מעט לזה המופק ממנוע הבוקסר של גרסאות הסובארו טורבו השונות.

הצלילים שמפיקה מערכת המולטימדיה מגלים את איכות השמע הטובה ברכב, הגם שרבים מנהגי הרכב פשוט יעדיפו לכבות את הרדיו או את נגן המדיה, לפתוח חלון, לתת גז ופשוט להתענג על הסימפוניה הבלתי גמורה שמייצר הרכב. 

צלילים מסוג אחר שהרכב מפיק בנהיגה תובענית הם קריאות מגוונות, מטובלות במילים עסיסיות, של מי שנמצא אתך ברכב, במיוחד בהעברות ההילוכים המלוות במכות כוח, או אז ראשיהם מטלטלים כתפילה, אולי תפילת הדרך.  

הGTI- הזו היא בעיקר רכב לנהג. בשימוש משפחתי, צריך להתחשב בשאר היושבים בו, שלא בהכרח מתחברים לכיף שחווה הנהג, ורק נסיעה מנהלתית, למורת רוחו הרבה של הנהג, עשויה לשמור על שלום בית.

 

אדרנלין

אמנם אדרנלין לא נכלל בחמשת החושים, אולי הוא החוש השישי, "ריגוש".

תנוחת הנהיגה המצוינת. ידית ההילוכים שנופלת ליד, מעודדת שימוש תכוף למרות הגמישות הרבה של המנוע, סתם בשביל הכיף ולו רק כדי לחוש את הדיוק שלה, גם אם מהלכה מעט ארוך.

הידית המתכתית הזו אגב, הופכת ללוהטת ביום חמסין, כתפוח אדמה שיצא ממדורה, ותרגלתי תפעול שלה מבסיסה בדקות הראשונות לאחר הכניסה לרכב שעמד בשמש הקופחת, עד שהמזגן צינן גם אותה. יתכן שבספר הרכב מצוין כי הדבר לא יפריע לנהג שישתמש  בכפפות נהיגה ספורטיבית.

המנוע כאן הוא בנפח 1,600 סמ"ק, המפיק לא פחות מ-270 כ"ס ומומנט בשרני בן 33.6 קג"מ, ועם משקל עצמי נמוך בן 1,205 ק"ג בלבד, הרכב מזנק קדימה בכל מהירות ובכל הילוך בנחישות רבה.

האופציה היחידה כאן היא, כאמור, תיבת ידנית בת 6 הילוכים קדמיים ועם דוושת מצמד מדויקת ונקודתית מאד, כיאה לרכב ספורטיבי טהור, נדרשת היכרות עמה לצד מיומנות נהיגה, על מנת למצות את מלוא הפוטנציאל.

ההגה הקטן מתגלה כמדויק ומהיר, אחד ההגאים החשמליים הטובים בהם נתקלתי.

למרות מידות של רכב משפחתי האצ'בק, עם אורך של 4.253 מ', גובה בן 1.446 מ', רוחב בן 1.804 מ' ומרחק של 2.62 מ' בין הסרנים, הרכב מרגיש קטן בהרבה ממידותיו ובנהיגה בכביש המפותל, הצמיגים אוחזים באספלט כאמסטף שנתקל בפורץ, ורק פרובוקציה מכוונת תוציא את הרכב משלוותו ומהקו שלו, זאת למרות שההנעה כאן היא קדמית.

בסוף המסלול ולאחר נהיגה מגוונת מאד, צריכת הדלק הפתיעה לטובה עם 9.7 ק"מ לכל ליטר בנזין.


ריח

כמו בכל תכנית של מסטר שף, כשמוצגת מנה בפני פאנל השופטים, הם מתרשמים מהמראה שלה, מרחרחים אותה ובוחנים אותה עוד לפני הנגיסה הראשונה.

בנהיגה ב-GTI אתה רוצה להיות מעורב. אתה לא רוצה בידוד סטרילי בתוך תא הנוסעים. אתה פותח את החלונות כדי לשמוע אותה מנגנת. אתה לוקח אותה לכבישי נהיגה פסטורליים. אגב כך אתה מריח את הפריחה ואת מה שסביב שהופכים לחלק מהחוויה הכל חושית ול- Joy ride שכיף יהיה להיזכר בה.


טעם

כשהחזרתי את מפתחותיה לידי אנשי היבואן, הבנתי עד כמה היא השאירה בי טעם של עוד.

עוד קצת מפילוסופיית הנהיגה האולד סקולית שהיא מציגה. עוד קצת לבחוש בידית ההילוכים שנמצאת בתהליך מואץ של הכחדה, עוד טיפה לאחוז בהגה הנפלא שלה שמסובב אותה באופן כה רהוט. עוד.
 

חיה ובועטת     

"I'm alive!" צועקת סיה בגרון ניחר, ונראה שגם הפיז'ו הזו עומדת על במת העיר וזועקת למען יראו ויראו, ובעיקר ישמעו. היא חיה ובעיקר בועטת במוסכמות ובצו השעה. היא לא חשמלית. לא היברידית. לא שקטה ובעיקר לא אוטומטית. היא לא אוטונומית, להיפך, היא מעודדת את כל הגפיים לעבוד וקשה, כדי להפיק הנאה מנהיגה, כל עוד היא קיימת.

ה-308 הזו היא מכונת נהיגה מהזן הנכחד, במיוחד בקבוצת המחיר שלה, 189,900 ₪, עם אופציה לצביעה דו גונית (10,000 ₪) ואופציה נוספת לגג פנורמי (10,000 ₪).

יש לה דוושה שלישית והיא גאה בה. ה-308 היא GTI אמיתית ובתור שכזו, היא מייצגת עולם הולך ונעלם תוך כדי שהיא נלחמת בקול גדול, במיוחד כשכפתור ה- Sport לחוץ, על זכות קיומה.

היא חזקה בהרבה מאותה 205 של פעם, מוגדשת טורבו, מהודקת וטכנולוגית הרבה יותר. היא כבדה יותר וההגה שלה חשמלי אבל כן, היא עוררה בי תחושות של פעם. וזה חברים, אומר הכל מבחינתי.