Aiways U5 – מבחן דרכים

Aiways U5 – מבחן דרכים
צילום תמונות: טל אבן

Aiways, מותג הרכב הסיני שנולד לפני כארבע שנים בלבד, עשה עלייה כשמאחוריו עומדת קבוצת בליליוס הותיקה. מתכנני הרכב שמו לנגד עיניהם את המטרה ליצור פתרון תחבורתי מתקדם ועתידני, מעוצב וחווייתי, המצטיין באיכות כללית, באבזור ובבטיחות. פגשנו למבחן דרכים את ה-U5 החשמלי, הדגם שהוא הסנונית הראשונה מבית המותג, שהביא איתו כמה בשורות חדשות ומרעננות, ולהלן הרשמים.

טל אבן | 29/03/21

יש משהו מרענן ביצרן רכב חדש וצעיר, שתיכנן רכב חשמלי ככזה מיסודו, ולא כוורסיה נטענת וכל חשמלית לרכב שהחל את חייו, כשבקרבו מנוע בעירה פנימית.

יצרן כזה יכול לשים על גבי שולחן השרטוטים, וביתר קלות, סקיצות התואמות לעולם העכשווי, בו נהגים צעירים כבר נולדו לעולם דינאמי, מהיר, מקושר וחשוף, דור המתבונן בעולם דרך מסכים, ובעיקר, דור שאין לו סבלנות.

בתכנון של ה-U5 ניכר כי הנושאים הללו נלקחו בחשבון ובכובד ראש, ומעבר לכך, ה-U5 נתן במספר תחומים תחושה של רצון עז ליצור מעין "טסלה סינית להמונים", בין אם מדובר בידיות הרכב החיצוניות הנשלפות החוצה, במסך הגדול שמנהל את כל מה שקורה ברכב, או במשטחים העצומים שהם כמעט נטולי כפתורי תפעול בסביבת הנהג.

---

ה-U5 מציג מימדים חיצוניים שהם לא רק גדולים מאלו של כלי רכב חשמליים עממיים אותם פגשנו עד כה, אלא שהם גדולים גם מכלי הרכב המתחרים בסגמנט ה-SUV-C.

מחירי גרסאות ה-U5  מספרים אף הם, כי הסגמנט הנ"ל הוא בהחלט היעד המוצהר כמתחרה, עם 157,500 ₪ לגרסת הסטנדרט ו- 172,500 ₪ לגרסת הפרימיום (הנבחנת).

עם אורך של 4.68 מ', הוא ארוך בכ-15-20 ס"מ מרכבי פנאי קומפקטיים כיונדאי טוסון, מזדה CX5 או פולקסוואגן טיגואן. הוא רחב מהם במס' ס"מ (1.865 מ'), וגבוה בכ- 8-10 ס"מ בממוצע (1.70 מ').

יחד עם זאת, הנתון המפתיע ביותר, שם הוא משאיר אבק למתחרות בסגמנט, הוא בסיס הגלגלים, שאורכו לא פחות מ-2.80 מ', ארוך בכ-10-15 ס"מ מאד משמעותיים מהמתחרות.

הדבר מקנה ליושבים מאחור מרווח רגליים עצום, המזכיר את זה שפגשנו בסופרב ובסונטה החדשה בסגמנט המנהלים, וזה בהחלט מרשים.

עיצוב ה-U5 נאה מאד, עם אלמנטים עיצוביים מעט חריגים בנוף המקומי, וכזה שבהחלט מעורר את סקרנות הסובבים.

בחזית בולט בהיעדרו הגריל הקדמי (אין פה רדיאטור ומנוע סטנדרטי שצריך לקרר).

יחידות התאורה הקדמיות נאות ומודרניות עם פנסי לד מעליהם, ביניהן סמל היצרן ופגוש עם שבכה תחתונה גדולה.

מתחת ליחידות התאורה הקדמיות גריל עיצובי קטן, זה הקרוב לנהג נפתח בקליק, ושם נחשפות נקודות הטעינה של הסוללה, פתרון עיצובי חכם שמייתר דמוי "מכסה דלק" באחד או בשני צידי הרכב למטרה זו.

מהצד חישוקים נאים, כשבגרסה הנבחנת המאובזרת מהשתיים והמכונה "פרימיום", הם בקוטר 19" לעומת 17" בגרסת הסטנדרט. בולטות כאן, תרתי משמע, ידיות פתיחת הדלתות, שקופצות החוצה עם פתיחת הרכב ו"נשאבות" חזרה אל המרכב עם נעילה או בתחילת תנועה. בחלק האחורי מוצאים קורה C  עצומה המתחברת לקורה D.

החלק האחורי מתהדר בפס לד אדום המחבר בין הפנסים האחוריים, טרנד נפוץ שהחל באאודי Q8 ואיטרון, לצד דגמי פורשה ולקסוס UX והמשיך לרכבים נוספים כמו הסונטה החדשה. החלק האחורי ייחודי, גם אם מזווית אחת הוא מזכיר מעט את האאוטלנדר של מיצובישי, ומזווית אחרת, במיוחד החלק המרכזי של דלת תא המטען, ובמיוחד עם הפונט בו בחר היצרן לכיתוב Aiways לצד הלד שמעליו, הזכיר במשהו דווקא את פורשה באופן מחמיא.

באופן כללי, העיצוב של ה U5 הרמוני מאד ומחמיא למדי, במיוחד עם צבע הסגלגל- שחור בו התהדר רכב ההדגמה.

---

כשנכנסים פנימה ומתרווחים במושבי העור (בד בגרסת הסטנדרט), התחושה אוורירית, עם חלונות גדולים וקו דש בורד נמוך יחסית ושטוח, מגלים סביבת נהג אלגנטית ומתקדמת מאד, מרובת מסכים ועם משטחים רבים שנראים מצוין, גם אם חלקם נותנים תחושת מגע נוקשה מעט ופלסטית.

ישנו שימוש באלמנטים מסוימים הלקוחים מעולמות היוקרה, כמו דיפוני עור וידיות בדלתות, לצד חיישני קרבה לאצבע בתאורה הפנימית.

מול הנהג נמצא לוח מחוונים דיגיטלי המחולק לשלושה מסכים, כשהקיצוניים מונחים בזווית, ולמרות זמן ממושך של ניסוי וטעיה, היה זה בסוף היבואן שגילה לי, שהחלפת מסכי המידע במסך הימני מתבצע על ידי לחיצה ארוכה על הגלגל הימני שעל ההגה, שעד לאותו רגע הייתי סבור שהוא שייך רק לתפעול בקרת השיוט (האדפטיבית).

הרזולוציה של המסכים טובה, גם אם לא נמצאת ברמת הטובות שבנמצא. ההגה קטום גם בחלקו העליון ועליו כפתורי תפעול.

במרכז הדש בורד מסך גדול (12.3") ששולט כאמור בכל מה שקורה ברכב, אה-לה טסלה (למרות שכאן לא הלכו את כל הדרך הטסלאית, ועדיין השאירו לוח מחוונים מול הנהג).

מסך זה מצריך למידה ותרגול, כולל הרבה מסכים בתוך מסכים, כדי ליהנות משליטה בקיצורי דרך (לווליום המערכת למשל) או לתפעול מהיר ופתיחה של הגג הפנוראמי והוילון שלו (בגרסת הפרימיום).

מערך המצלמות פה רחב, מרשים ועשיר, עם תצוגה דו מימדית (בה הנמצא הרכב עצמו לכאורה בתמונה המוקרנת) או תלת מימדית, מצלמות 360 המראות כל זווית של הרכב, לרבות מבט מ"מעוף הציפור". המסך מחובר ל-8 רמקולים, מתממשק לאפל קאר פליי, ונותן פתרון שיקוף לבעלי סמארטפון אנדרואידי. כמו כן יש כאן זיכרון אחסון לשמע של 32G.

ברכב מותקנות גם מצלמות העוקבות אחר הנהג. תחילה זה נראה עתידני ומרשים, כשהרכב מעיר לך שעליך "לשמור את העיניים על הכביש" במבטא בריטי חביב, כשאתה מסיט עיניך מהכביש, גם אם מדובר במבט חטוף אל עבר המסך המרכזי, או לעצור להתרענן, אם במקרה פיהקת מול המצלמה פיהוק רחב ולבנטיני, ולא פיהוק בריטי קטן ומנומס.

אחרי כמה דקות מתגלה הפיצ'ר הזה כהיסטרי מדי לטעמי, וכזה המאיים על השלווה ברכב, במיוחד מצד המושב האחורי, שם שוכנים הילדים שהם כאמור סבלניים פחות.

נטרול של העניין דורש, גם כאן, למידה מוקפדת של המסך, והנושא הושתק לא לפני שנערך חיפוש ממושך במסכי הרכב, ורק לאחר שיחה עם קולגה, שסברתי כי כנראה התמודד עם הנושא, כשבחן את הרכב לפניי. (תודה נועם).  

מתחת למסך הגדול נמצא מסך נוסף בוהק לשליטה בבקרת האקלים (ובגרסה זו, הפרימיום – גם בחימום המושבים הקדמיים), בלחיצה עליו המסך מתרומם ומגלה מאחוריו תא אחסון קטנטן עם שקעי הטענה (פתרון איתו התחיל יצרן קאדילק בשעתו), שנועד בעיקר להטענה אלחוטית של הטלפון הנייד (קיים בגרסת פרימיום).

עוד נמצא באבזור התקני תאורת אווירה, חיישני גשם, קיפול מראות חשמלי וכן כניסה והנעה ללא מפתח. גרסת הפרימיום מאפשרת גם בחירה בצביעה חיצונית דו גונית, בתמורה לתשלום נוסף.

בין המושבים משטח גדול ומבריק (שחור "פיאנו") ומי שאבק או טביעות אצבעות מציקים לו, ימצא עצמו מנקה שוב ושוב את האזור (גם אם הוא לא סובל מ-OCD ברמה זו או אחרת). שם נמצאת גם  חוגת ההילוכים, שיחד עם מסך בקרת האקלים מזכירה מעט עיצוב מבית יגואר-לנד רובר.

מיעוט הכפתורים הפיזיים משאירים מראה נקי והרמוני של הדש בורד והקונסולה המרכזית, רק חבל שמתקני 2 הכוסות שם קטנים ולא מאפשרים הנחה של הטלפון הנייד, שאין לו באמת מקום נוח להנחה, למעט בתא הטעינה (ואז הפיקוד על בקרת האקלים מתבצע רק באמצעות המסך המרכזי), או בתא הגדול שמתחת לקונסולה המרכזית הצפה, אך זה מעין תא כללי ולא באמת נוח לגישה, בטח לא בעת נהיגה.

אם נוגעים בנושא תאי האחסון, יש תחושה של מחסור באלה, כשברכב יש רק "הכנה" לתא כפפות (או להתקנים אחרים חלופיים המוצעים על ידי היצרן), והתא שנמצא בין המושבים הקדמיים בינוני בגודלו בלבד.

המושבים עצמם נאים במבנה שלהם (לרבות משענות הראש המחולקות), ומתגלים כנוחים למדי ורחבים. מעבר למושב האחורי חושף כאמור מרווח עצום לסגמנט, כשגם רוחבו וגובהו הנדיבים של המרכב נותנים פה אותותיהם, רצפה שטוחה גם במושב האמצעי, חללי אחסון וגם פתח מיזוג אחורי, שמופעל בלחיצה, אך לא מאפשר כיוון זווית של משב הרוח היוצא ממנו.

תא המטען (פתיחתו חשמלית, במחוות רגל בגרסת הפרימיום) נדיב (432 ל'), במיוחד כשהמכסה (הנמוך) שלו מגולל, רצפת ההטענה מעט גבוהה אך רוחבו יעיל.

----                    

400 ק"מ.

זה הטווח המוצהר לגרסה זו הקיים בין טעינות (410 לגרסת הסטנדרט הקלה יותר בכ-35 ק"ג, ובעלת הצמיגים היותר בשרניים). זה נמצא באזור הטווחים המוצהרים על ידי יצרני רכבי פרימיום מונעי 100% חשמל כאאודי, מרצדס ויגואר.

אין ספק שזו אחת מהבשורות הגדולות של הדגם הזה, ביחס לכלי הרכב החשמליים השייכים למיין- סטרים המוכרים לנו עד כה, המציעים מעט יותר מ-300 ק"מ בין טעינות, לכל היותר.

הנעת הרכב, גם היא ייחודית ומזכירה את המותג של מאסק, נעשית ללא כפתור הפעלה, אלא על ידי לחיצה על דוושת הבלם. אז המסכים מתעוררים לחיים ואנו מוכנים לתנועה; כיבוי המנוע נעשה על ידי נעילת הרכב מבחוץ.

המנוע החשמלי שמניע את ה- U5 מפיק 204 כ"ס ובעל מומנט בשרני של 31 קג"מ.

התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת 7.8 שניות קצרות, והיא אף מתקצרת ב-3 עשיריות השניה בדגם הסטנדרט.

התאוצה מהמקום משכנעת, ובשקט מוחלט הרכב מטפס למהירויות שיוט גבוהות, כשבכביש המהיר נרשם שקט בחלל הנוסעים, רעשי רוח קלים נשמעים, ורעשי כביש כמעט לא נרשמו.

מערכות הבטיחות האקטיביות התקניות שנבחנו (בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על נתיב, זיהוי תמרורים וניטור שטח מת) עובדות בהלכה. עוד מצויד הרכב ב-6 כריות אוויר, אזהרת התנגשות ובלימת חירום, חיישני חניה אחוריים וקדמיים (בגרסה זו), המשלימים את תמונת מצלמת ה- 360, ניטור תנועה מאחור (ללא בלימה אוטונומית). דגם הפרימיום כולל גם חניה אוטומטית.

טווח הנסיעה הריאלי בתנאי אמת גילה, כי נסיעה שאינה מתיימרת להיות חסכונית ומנומסת, הכוללת גם עליות לנוף גלבוע, תאוצות ביניים חזקות ושימוש לפרקים בתוכנית נהיגה "SPORT", וללא טעינה רגנרטיבית במורד הררי, תניב טווח אמיתי של כ-300 עד 320 ק"מ בין טעינות.

שוב נגלה כאן שאילוץ התפעול של ה-כ-ל דרך המסך המרכזי לא בהכרח נכון ונוח. דרגות הטעינה הרגנרטיבית (3 במספר) נקבעות דרך המסך המרכזי, ולא דרך כפתור ייעודי נוח בקונסולה המרכזית, או דרך כפתורים שעל ההגה (שברכבים חשמליים אחרים מחליפים את תפעול ההילוכים משם).  

נסיעה רגועה וחסכונית, במוד ECO, הכוללת גם טעינה רגנרטיבית ותנועה רגועה בכבישים עירוניים ובפקקים אמנם לא הצליחה לשחזר את נתון היצרן, אך התקרבה אליו עם כ- 350 עד 370 ק"מ בין טעינות.

ממש כמו ברכב לוגם סולר או בנזין, בסופו של יום עניין הצריכה, גם של חשמל, תלויה במידה רבה באופי השימוש ובתנאי הדרך.

בכביש המפותל ה- U5 אינו מתגלה אמנם כפרטנר ספורטיבי מזמין שעשועים מוטוריים, כשהוא מגיש תקשורת דלה מצד ההגה והגלגלים הקדמיים המניעים, אך אחיזת הכביש בהחלט גבוהה ונוסכת ביטחון, מתלי הרכב מספקים שיכוך טוב על מהמורות ורכינת מרכב סבירה.    

טעינה מהירה של הרכב אורכת כ-35 דקות, וזה טוב כדי להביא את מצב הסוללה מ-20% לכ-80% טעינה.  

---

כיבוי אורות

ל-Aiways U5 יש לא מעט בשורות בשוק רכבי החשמל הישראליים, הפונים לקהל הרחב. זה מתחיל בטווח נסועה בין טעינות גדול ממתחריו, ממשיך במימדי מרכב סופר נדיבים, ומסתיים בטכנולוגיה, בנראות ייחודית ובאבזור עשיר, המוגש באופן מרשים מבחינה טכנולוגית.

ככה זה כשמדובר ביצרן צעיר, שאסף אליו מומחים לחדשנות ולטכנולוגיה כמנהליו הבכירים, שידעו לתרגם פתרונות שנראו עד כה בעיקר בשוק היוקרה, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינת תפיסת האיכות הכוללת.

התוצאה היא רכב ייחודי ומובחן, המשתמש בפילוסופית יצרן שדוגלת בכך שהכניסה לעולם רכבי החשמל תהא ללא פשרות. לא בטווח נסועה, לא באיכות, לא באבזור ולא בבטיחות שלו.

גם אחריות היצרן המלווה את הרכב ארוכה, עם 8 שנים למערכות החשמל ו-5 שנים לשאר מכלולי הרכב.

הרכב מצריך אמנם זמן למידה והסתגלות (בעיקר להפעלת המסכים, שתפעולם לעיתים מסורבל), כמו גם מעט שיפורים בהנדסת אנוש (תאי אחסון חסרים והנגשה קלה יותר של תפעול חלק ממערכות הרכב), אך בהחלט מדובר ברכב שבמכלול נותן תמורה מעולה למחיר, במיוחד כשמחשבים עלויות חשמל נמוכות מאד ועלויות אחזקה זניחות ביחס לכלי רכב מתחרים בסגמנט.