אמריקן נינג'ה – שברולט קמארו ZL1 במבחן דרכים

אמריקן נינג'ה – שברולט קמארו ZL1 במבחן דרכים
צילום תמונות: טל אבן

דווקא בעידן שומר סביבה, בו מכוניות החלו לצרוך חשמל במקום בנזין או סולר, הפכו ירוקות וחרישיות בגישה נכונה פוליטית, מתפרצת לפתע הקמארו החזקה, הבוטה והרעשנית ביותר שיש, כדי לעשות בלגן, לבעוט חזק בכל המוסכמות (ובגב הנוסעים), ובעיקר, להזכיר לנו למה אנחנו כל כך אוהבים מכוניות.

טל אבן | 06/09/21

"טוב, הוא הגיע, בוא נצא" קרא לעברי עופר, אחי הגדול. הוא לא היה צריך להגיד דבר. כאשר שון, חברו האירי החביב, התקרב לביתנו שבקינגסטון, ג'מייקה, קשה היה לפספס את רעם האגזוזים מהמוסטנג קוברה 77' שלו.

ליד הבית עצרה אחת המכוניות המהירות באי הקאריבי, צבועה בלבן, עם 2 פסים כחולים ועבים לאורך המרכב, כשבצידי הרכב מדבקות COBRA II סקסיות להחריד.

דגם 302, 4.9 ליטרים, V8 כמובן. למנוע שודכה תיבה ידנית בת 4 הילוכים קדמיים.

הסיבוב אליו הצטרפתי באותו חורף של 1983 לא היה ארוך. זכורים לי בעיקר נהמת מנוע, זנב סורר ושאגות שמחה של ילד בן 11, שקולו טרם התחלף.

היה זה המפגש הראשון שלי, פנים אל פנים, עם תיפלץ אמריקאי שבקרבו נוהם מנוע V8  עם סאונד אלוהי. חלום של ילד, שבאותה תקופה שינע עצמו על אופני BMX, ושהספיק להכיר את נושא ה- V8בעיקר דרך סרטי מל גיבסון כמקס הזועם והלוחם בדרכים.

---

זה לא שלא היו לי מפגשים אישיים עם מנועי V8 אמריקאיים או אחרים מאז.

אחת ההרפתקאות חיכתה לי כ-30 שנים לאחר מכן, על המסלול התקני Rockingham שבאנגליה, שם דגמתי את יציר השת"פ האמריקאי- אוסטרלי (שברולט והולדן), בגרסת שרירים שהגיעה היישר מבחריין, העונה לשם Lumina CSV championship. בקרבה שכן מנוע V8 בן 6 ליטרים, 425 כ”ס,  הנעה אחורית, גיר ידני וטוטאלי לגמרי - ללא בקרות משיכה או אחיזה.

עדיין, מצאתי עצמי נרגש כעת לקבל את מפתחות ה- ZL1, הגרסה הקיצונית של השברולט קמארו, שמאכלסת לא פחות מ- 650 כוחות סוס.

המתכון היה כזה: קח קמארו SS, גם היא V8, הוסף לה מגדש על, לצד תוספת של כמעט 200 כוחות סוס וקרוב ל-30 קג"מ, וקיבלת טרפת.

לקחתי אותה למבחן דרכים אמוציונלי במיוחד, המשול למעין ריקוד לוהט ומסעיר.

---

קמארו של שברולט החלה את דרכה בשנת 67' כרכב "פוני", הכינוי האמריקאי לרכב קופה בעל הנעה אחורית והמון סטייל, כשהיא מציגה גם גרסאות שרירים. באותן שנים עשתה שיתוף פעולה עם פונטיאק, האחות מבית, עם דגם ה"פיירבירד", ציפור האש האמריקאית. הרכב ששמו השתיים כבר אז בין הכוונות היה, איך לא, המוסטנג האייקוני של פורד ושל לי אייקוקה המזוהה איתו מראשיתו, דגם שהושק שנים בודדות לפני שהוצגה הקמארו הראשונה.

הדור השישי של הקמארו הושק בשנת 2016, כשלאחרונה עשו עלייה צמד דגמי ה-V8 –

ה-SS וה- ZL1 האימתנית, זו הנבחנת כאן.

העיצוב לא יכול להטעות. יציבה נמוכה וספורטיבית (1.33 מ'), רחבה מאד (כ- 1.90 מ'), בתי גלגלים מנופחים, ארבעה צינורות מפלט גדולים מאחור וספוילר גדול על מכסה תא המטען, חזית נמוכה וקרבית עד מאד עם מכסה מנוע שצבוע בחלקו בשחור, צדודית של רכב קופה ארוך )4.81 מ') ונמוך, גלגלי ענק (20") וצמיגים אולטרה רחבים (285 מלפנים ו-305 מאחור) ונמוכי חתך (30), צועקים כולם שיש כאן רכב שרירים לפנינו.

---

מפרט הקמארו ZL1 עשיר יחסית. עדיין, זה רכב שעולה 600 אלף ₪. הכניסה וההנעה ללא מפתח, בפנים מושבי באקט מבית ריקארו, בקרת האקלים מפוצלת עם קביעת הטמפרטורה החמדמדה, המוכרת מדגמי שברולט אחרים, המתבצעת תוך סיבוב חוגת פתחי המזגן, מושבים קדמיים מחוממים, מאווררים (וטוב שכך, צריך לצנן מעט את הלהט ששורר ברכב), חשמליים עם זיכרונות לנהג, חימום להגה ועוד.

יש כאן תאורת אווירה עם 24 גוונים לבחירה, טוב עשה הנהג שלפניי, שקבע אותה באדום לוהט, זה מתאים מאד לאווירה הקרבית כאן. יש פה את מערכת שברולט Mylink 8" הנהדרת, עם חיבור אלחוטי לניידים (אנדרואיד ואפל), 9 רמקולים של Bose, מרכז מידע צבעוני 8" בלב לוח המחוונים, תצוגה עילית מוקרנת על השמשה הקדמית וטעינה אלחוטית לנייד.

מסביב המון זמש (דלתות, דש בורד, מושבים), עור והאיכות פה מצוינת. רכב המבחן, שכבר הספיק ב- 18 אלף הקילומטרים המפרכים שגמע, לעבור מסלול של טירונות, מקצועות וקורס מפקדי חי"ר, מרגיש איכותי ובמצב חדש למדי, ללא קרקושים או תזוזות מצויצות של רכיבים בתא הנוסעים. מרשים.

כיאה לרכב מהז'אנר, הישיבה במושבי הבאקט חובקת וספורטיבית, גם אם הרגליים הראו סימני התעייפות לאחר כמה מאות קילומטרים, מאחר שהמושב הוא נמוך ומנח הברכיים גבוה מהרגיל. אין כאן הרבה תאי אחסון, המושבים מאחור יתאימו בעיקר למי שאינו מאד גדול ושגובהו אינו חוצה את קו ה- 1.70 מ', וגם שרגליו אינן מאד ארוכות.

תא המטען גדול במידה (257 ל') ועמוק יחסית לקטגוריה, המיפתח שלו צר למדי.

מבחינת בטיחות, כמעט שלא תמצאו בקמארו מערכות אקטיביות. יש כאן 8 כריות אוויר, התרעת שטח מת, חיישנים מאחור, התרעה על תנועה חוצה ומצלמה אחורית.

זה נכון שברכב כה ברוטלי נדרשות מערכות כאלו על מנת שתשמורנה על הנוסעים, אבל, וזה אבל גדול- עשו לעצמכם טובה, בנהיגה ב- ZL1, אם אתם לא ערניים ומרוכזים במאת האחוזים, ודי מסתמכים על מערכות שכאלה, קחו מונית.

את מה שכן מותקן ברכב משלימה מערכת Movon המותקנת ברכב. ברכב כמו  ZL1, ראוי היה שתיקרא- Move it!.

---

רעם ביום בהיר       

עם כל הכבוד לתא הנוסעים היוקרתי, באנו לכאן כדי לנהוג, או יותר נכון, לטפס על גבו של סוס הרודיאו הפראי, ולנסות ולהחזיק שם במושכות.

התנעת הרכב, המתאפשרת גם מהשלט, מבשרת על הבאות; המנוע מתעורר בקול גדול, שעלול לקלקל את יחסי השכנות התקינים שלכם עם מי שמתגורר ברדיוס לא קטן סביב החנייה, במיוחד אם העסק קורה בשעות הקטנות והשקטות של הלילה.

מאוחר יותר נגלה, לאחר הדממת המנוע, שהרכב נפרד מאיתנו בנימוס לשלום, וגם מזכיר לנו בקול נשי רך לברר אם לא שכחנו ילד מאחור.

מה שהגברת העדינה לא אומרת לי עם ההתנעה, אבל את זה אומרים ארבעת האגזוזים שמאחור, ובאופן פחות מנומס - "שמור עליי, אשמור עליך, אבל אל תשתגע".

מזמן לא ניגשתי לרכב כלשהו בחשש כזה. הרגשתי תחושה מוזרה המערבבת הערצה, אדרנלין ופחד. לקח לי כמה קילומטרים של נהיגה זהירה למטרת הסתגלות, עד שהדוושה הימנית החלה להימעך יותר ויותר, עד קצה המהלך שלה.

זה קצת כמו ללטף כלב מסוג רוטווילר השייך לחברים; הוא נחמד, מתורבת, מקשקש בזנבו, אבל יכול גם להוריד לך יד, אם תשלח אותה לכיוון שלו מזווית לא נכונה.

הקמארו ZL1 מגיעה עם מנוע V8 אימתני וסאונד אלוהי, אליו משודך מגדש על, שהיבבה שהוא מנפק לצד קול הבריטון של המנוע פשוט ממכרת. נפח המנוע עומד על 6.2 ליטרים, ההספק והמומנט כאילו שלקוחים מעולם הנאסקאר, עם 650 כ"ס ו-89.5 קג"מ.

הרכב מסוגל להאיץ ל-100 קמ"ש תוך 3.5 שניות, למי שבאמת יודע לשגר אותו מבלי לבזבז זמן וגומי יקר, נתון ששם אותו בליגת האקזוטיקה המוטורית המשובחת ביותר.

כל הטוב הזה מגיע עם הנעה אחורית, ובתיבת ההילוכים ישנם לא פחות מ-10 יחסי העברה קדמיים. על מלאכת בלימת הגלגלים העצומים אמונים בלמי ברמבו, עם דיסקים מאווררים ענקיים (390 מ"מ מלפנים ו- 365 מ"מ מאחור), קליפר 6 בוכנות מאחור ו-4 מלפנים.

מתחילים בתנועה ושמחים לגלות שיש פה בקרות משיכה ואחיזה, בכל זאת, יש פה המון סוסים על הציר האחורי, עליו שומרת הגבלת החלקה אלקטרונית. מאוחר יותר נגלה גם בקרת שיגור. מה שכן, צריך פה בעיקר בקרת הורים, שישגיחו על הילד המתלהב שנוהג.

כל אחד, כל אחד! שינהג בקאמרו הפראית הזו, יימצא בתוך עצמו די מהר את הילד השובב והפוחז, גם אם הוא ינסה להפעיל איפוק וריסון מקסימליים.

---

Dr. Cruising and Mr. BurnOut

אז כן, בניגוד למכוניות טוטאליות אחרות בהן נהגתי בעבר, אין בעיה להעביר את הקמארו הזו לתוכנית נהיגה של Tour, לתת לגיר לטפס עד למעלה, וליהנות משיחה שלווה ברכב, ממערכת הסאונד המשובחת של Bose שיש כאן, ופשוט לתפור מרחקים ארוכים על קרוז קונטרול בכביש 6. בקרת השיכוך המגנטית עובדת פה באופן מצוין, ומסייעת להעניק רמה גבוהה של נוחות.

במראה המרכזית מסך לד שנותן תמונת מראה פנימית מעולה, שמספר הרבה יותר על מה שקורה מאחור, אל מול מה שמספר החלון האחורי הקטנטן והמשופע שנמצא שם.

בנהיגה בשעות היום תמונת המצלמה במראה יכולה להתמזג עם ההשתקפות שלה, זה יכול מעט לבלבל. צריך להתרגל למראת המסך הזו, כשמבט חטוף לכיוון שלה לא נותן לנהג לבדוק אם הבלורית שלו מסודרת ואם לא תקוע לו משהו בין השיניים. זה די מחייב כשאתה נוהג ברכב כמו ה- ZL1 . כל הזמן מסתכלים לכיוונך. כל הזמן מצלמים אותך.

במצב הזה, אפילו צריכת הדלק מתגלה כשפויה למדי, עם 14 ק"מ לליטר בנהיגה סופר- סופר רגועה בשיוט, שקורה ב- 100 קמ"ש (בכ-1,400 סל"ד נמוכים) בכביש מישורי, ועד 10-11 ק"מ לליטר לנהיגה ריאלית יותר, בקצב הגבוה בכ-20-30 קמ"ש (שיוט בכ-1,700 סל"ד) ותוך שילוב עם עליות ומורדות מזדמנים.

ואז עוברים למוד אחר. עוברים לתוכנית נהיגת ספורט, לעיתים לטראק. אין פה מצב תחרות. יש פה מצב נהיגת מסלול, שהוא אולי הקיצוני והמזוקק ביותר שיש לרכב בייצור תקני.

הדוושה נלחצת מעט יותר, סאונד המנוע הופך ברוטלי ואלים הרבה יותר, איזה כיף!

הרכב מזנק קדימה כאילו הוכש על ידי נחש, ללא קשר למהירות בה הוא שהה לפני כן. ההילוכים עוברים במהירות שיא, ובצד הגבוה של הסל"ד לפתע מרגישים תנועה מכיוון הציר האחורי, כשהגלגלים האחוריים מנסים לצאת מהקו הישר.

זה יכול להלחיץ מאד לשבריר שניה, עד שמערכות בקרת המשיכה לוקחות את המושכות לידיים ושומרות על הקו הישר, אבל הנהג נכנס למצב של "דיר באלאק". גם אחרי תהליך לימוד שארך כמה מאות קילומטרים הרגשתי שנדרש המון אומץ, או טיפשות, לנסות ולהאיץ את ה-ZL1 בסיבובים תוך דריפט פראי, שעלול להפתיע את הנהג ואת הסביבה, ולהסתיים בספין במקרה הטוב, או בתעלה, בגדר, בקיר או ברכב סמוך במקרה הפחות טוב.

זה לא משחק ובטח לא צחוק להכניס את החיה העוצמתית הזו לדריפט בכביש ציבורי כשיש תנועה סביב. אין הרבה הגיון לבדוק את זה ברכב כל כך חזק, שרוצה להוציא את הזנב הסורר גם במהירות תלת ספרתית. זה מפחיד, זה מסוכן, בעיקר יכול היה לפוצץ את מד האדרנלין של הנהג, אם היה כזה.

צריכת הדלק במוד אטרף, שם ההתנהגות חוליגנית ורעשנית להפליא, יכולה להעפיל לכדי 22 ליטרים ל-100 ק"מ, שהם כ-4 וחצי ק"מ לליטר.

אז אחרי תאוצות מטורפות שהתבצעו בזו אחרי זו, ורק בשביל ליהנות מהמוזיקה המוטורית הזו ולחוש פעם אחר פעם את הדחיפה הסופר כוחנית הזו בגב, עצרתי רגע במקום פנוי, רחוק ממכוניות או בתים, שם המתין מגרש אספלט איכותי, כדי לבדוק את תוכנית ה burnout  ואת בקרת השיגור. מוד "אש ותמרות עשן" אם תרצו.

הרכב הזה יודע לשרוף צמיגים ביעילות כה גבוהה, שגם הדיאטה היעילה ביותר תישאר חיוורת לידו.

עוברים למצב טראק, מנטרלים בקרת משיכה, עוד כמה תפריטים דרך לוח המחוונים שמראים את עוצמת הלחיצה הנדרשת על הבלם. הדבקת הדוושה הימנית לרצפה, ויש פה מופע איימים של מסך עשן לבן, סאונד מטורף וריח של צמיגי GoodYear יקרים ורחבים שהשילו בזה הרגע קליפה מהמעטה שלהם. פשוט טירוף מוטורי.

נסיעת המבחן המאד מגוונת, לאורך מאות רבות של קילומטרים, הניבה תוצאה סופית ממוצעת של 16.1 ליטרים לכל 100 ק"מ, שהם כ- 6.2 ק"מ לליטר בנזין.

---

אז כן, אסיים עם מה שפתחתי, דווקא בעידן הפוליטיקלי קורקט, המנועים החשמליים והשקט סביב, כיף לפגוש ב- ZL1.

במהלך ימי המבחן פגשתי חבר שנוהג ביום-יום ברכב חשמלי מהחזקים שבנמצא. הוא מאיץ למאה קמ"ש באותו זמן, לו יש שני מנועים על שני הצירים שמחלקים ביניהם את הכוח ומייצרים הנעה כפולה אגב כך. הוא טכנולוגי מאד, בטיחותי ויעיל, ובעל עלויות אחזקה ונסועה מגוחכות. וכן, הוא אפילו מראה את טמפרטורת הצמיגים.

עם זאת, בניגוד למופעי הקונצרט המעונבים והתרבותיים שהופכים פופולריים יותר ויותר, שם נשמעים בעיקר כחכוחי גרון ועטיפות פלסטיק של סוכריות, ה-ZL1  סחפה אותי למופע רוק כבד, עם גיטרות חשמליות שמנסרות היישר לתוך השבלולים שבאוזניים. כמה אדרנלין, כמה כיף, איזה פורקן חושים וריגושים מוטוריים מחכים לכם פה.

היא לא מושלמת. היא לוגמת גלונים על גלונים של בנזין, היא לא מרווחת ולא מפנקת כפי שכלי רכב אחרים במחירה מציעים. אין לה מערכות בטיחות אקטיביות, והיא מסוגלת לעקוץ, בכך שלא תמיד היא תהיה סלחנית כלפי הנהג שמנסה מעט יותר ממה שהוא מסוגל לטפל בו.

מאידך, בתוך עולם שמחבק פחות ופחות מכוניות כאלה, עם הסאונד האדיר, הבק-פיירים המטריפים מהאגזוזים והדרמה המוטורית בהתגלמותה, קשה שלא לפנטז על אחת פרטית כזו בחניה, גם אם זה יהיה למורת רוחם של חלק מהשכנים שלכם.