קופרה טווסקאן VZ במבחן דרכים

כשמצב ספורט הושם על Mute

מתניעים. סליחה, מפעילים. אין פה סטרטר. זה קורה דרך הכפתור הצמוד לעמוד ההגה או בלחיצה על דוושת הבלם, מה שעובד לכם יותר- או מה שבא קודם.

שום דבר לא מפר את הדממה שבחוץ, גם לא לחיצה על כפתור מצב ה"קופרה" העגול והסקסי שעל גלגל ההגה.

זה האחרון מחדד אולי את תגובות ההגה והדוושה, מקשיח דרמטית את המתלים האדפטיביים שכאן, ובועט אתכם מהר יותר אל עבר העתיד בו זורמים המון אלקטרונים, אבל דרמה קולית- נעדרת מהתפריט. ווקאליות מחרחרת ומתייסרת – לא הפעם.

זו אולי המהפכה הגדולה ביותר שידעה תעשיית הרכב, ברגע שהחליטה לעבור לחשמל, ובמיוחד עבור גרסאות ספורטיביות טהורות, או מותגים בהם חלק נכבד מה- DNA בנוי מחוויה ספורטיבית קולנית ונוטפת טסטוסטרון; כעת החליטו עבורם שאת תסריט חייהם ילווה פסקול של סרט אילם.

ואכן, מותגי ספורט טהורים שבנו תהילה וקהל מעריצים סביב התשוקה לסאונד ולריח אדי הבנזין, נלכדו אף הם בטופרי העידן המודרני; מאבארט, דרך קופרה או דודג' צ'ארג'ר ועד לאקזוטיקה המוטורית בדמות פורשה טייקאן או פרארי, שעתידה לחשוף עוד השנה רכב חשמלי 100%;

אז נכון, רוב המותגים הללו דואגים (עדיין) למכור במקביל כמה מכוניות ספורטיביות מושחזות ושורפות בנזין, אולם העתיד שלהן בסכנת הכחדה חמורה.

זה קצת כמו לקחת את סטאלון של שנות ה-80' של המאה הקודמת, ולהגיד לו שבסרט החדש בו הוא מגלם את רמבו- הרגיל לרוקן על האויב שרשראות של מאג תוך כדי שאגות- הוא ייאלץ להשתמש באקדח עם משתיק קול, או אפילו, שיידרש לבצע הסבה מקצועית, ולהיפך לעובד בכיר בספרייה העירונית, ויופקד לשמור על השקט במקום, ועל הדרך – גם על הסביבה;

מדובר אמנם במהפכה טכנולוגית, אך גם קונספטואלית, המגדירה מחדש את ההנאה מנהיגה ספורטיבית; דוושה שלישית, קולניות ודרמה- אאואט. מומנט מיידי, המון כוחות סוס וכפתור בוסט- אין. 

ההעדפות והתפיסות של נהג המכונית הספורטיבית המודרנית עוברות שינוי, ואלה מוכתבות על ידי תעשייה שמגדירה מחדש איך לתת משמעות לחוויה מוטורית ספורטיבית הכי טהורה;

וכאן אנחנו פוגשים את הטווסקאן של קופרה – ספורטיבית, יפיפייה, טכנולוגית, חרישית.

יוצאים לדרך.   

קופרה טווסקאן VZ - רקע

הקופרה החשמלית 100% הראשונה שנחתה בישראל היתה מדגם ה-Born, שהגיע לישראל רק באמצעות יבוא מקביל או אישי, ונמכר ביחידות בודדות. מדובר היה בדגם האצ'בק קטן ועוצמתי פחות מהטוואסקן, רכב הפנאי החשמלי הראשון של המותג.

יבוא הטוואסקן נעשה באופן סדיר על ידי קבוצת צ'מפיון, לצד שאר דגמי קופרה המוכרים.

מדובר בדגם פנאי קומפקטי בקטגוריית C - SUV, המיוצר בעקבות שיתוף פעולה של קבוצת פולקסוואגן עם קבוצת JAC הסינית. הטווסקאן מורכבת בסין ועוצבה על ידי הצוות של אלברטו טורסילאס – מעצב ספרדי שאף הצהיר, שהעיצוב הוא הנדבך המרכזי והחשוב ביותר ב-DNA  של המותג קופרה.

הדגם משתמש בפלטפורמה החשמלית של קונצרן פולקסוואגן (MEB), והוא חולק לא מעט מכלולים עם אחיות מבית, כמו ה-ID5 של פולקסוואגן (בעיקר), סקודה אניאק קופה ואפילו אאודי Q4 ספורטבק איטרון.

קופרה טווסקאן VZ – עיצוב חיצוני, מימדים

בהמשך לדבריו של המעצב הראשי של הטווסקאן, אכן ניכר כי העיצוב תפס מקום של כבוד בראש טבלת המטלות החשובות, בכל מה שקשור לתכנון הדגם.

קווי הטווסקאן מרהיבים, והם מדברים בשפת העיצוב העכשווית של המותג, אותה פגשנו גם בלאון VZ שנבחנה כאן לאחרונה.

בחזית יחידות פנסי מטריקס לד צרות עם משולשי הלד בתוכן, ביניהן גריל צר עם כיתוב בולט של Cupra, מעל נמצא מכסה מנוע משתפל מטה עם הלוגו הגדול והמואר שיקבל את פניכם כשתתקרבו אל הרכב, פגוש גדול עם קימורים אגרסיביים וגריל שחור, כנפיים תפוחות ויציבה קרבית לעילא.

מהצד מובלטת תצורת הפנאי-קופה, חישוקים נאים (21" בגרסת ה-VZ) עם שחור המשלב את צבע הנחושת, קווי אורך מעניינים על הדלתות, חלונות מושחרים מאחור וקורות דקות.

מאחור פנסי לד השומרים על מוטיב דומה לקדמיים, כאן הם מחוברים בלד אדום שבמרכזו לוגו קופרה מואר. בקצה תא המטען יש ספוילר קטן, בפגוש האחורי נמצא דמוי דיפיוזר, ושם המותג בגדול, לצידו סמל החשמל ושם הגרסה הבכירה והחזקה שאיתנו – VZ, כדי שמביני דבר יבינו די מהר אחרי מה הם מנסים להתחקות במעלה ההררי.

מידות הטווסקאן נדיבות, עם 4.64 מ' לאורך, 1.86 מ' לרוחב, 1.6 מ' לגובה ובסיס גלגלים בן 2.77 מ'. 

קופרה טווסקאן VZ – עיצוב פנימי, איכות חומרים והנדסת אנוש

כמו החיצוני, גם העיצוב הפנימי של הטווסקאן מרהיב וייחודי. ראשית, יש כאן מפגן שלם של גאוות יחידה. סמלי קופרה, משולשי הנחושת ההפוכים, מופיעים כאן במגוון מקומות או עיצובים;

זה מתחיל בסמלים הזעירים והמוארים הפזורים על דפנות הדלתות, דרך הסמלים שעל המושבים, עיצוב החיבור שבין המושבים מלפנים למשענות הראש ועד לגשר הגדול והיפיפה שמחבר בין הקונסולה המרכזית לדש בורד.

החומרים מרגישים איכותיים ברובם, גם אם חלקם נוקשה למגע, עם טקסטורות מרהיבות והרבה מהן בצבע הנחושת המותגי– כמו על הדש בורד, על ידיות הדלתות, על ההגה וגם בתפרים. יש גם שימוש בזמש נעים.

הגשר המרכזי מגיע בצבע וטקסטורת נחושת מוברשת, כמו המשטחים העליונים שעל הדלתות, והוא אכן מקורי ונראה מצוין, רק שהמבנה שלו מגיע על חשבון הפרקטיות והוא מפריע בשימוש יומיומי, כשצריך לחפש את תאי האחסון שמתחתיו ולצד הברכיים, כשהמקום האינטואיטיבי ביותר להנחת הטלפון תפוס על ידי חלק מהגשר עצמו, עם כפתור איתות החירום מעליו.

מאחוריו מתקן כפול לכוסות, שמצאתי שימושי בעיקר להנחת הטלפון- כשהוא לא בטעינה אלחוטית במקום הייעודי לכך מתחת לגשר המרכזי, וגם תא אחסון גדול בין המושבים.

ההגה קטום בתחתיתו, עליו כפתורים עגולים וגדולים של תוכניות הנהיגה, ואחד נפרד למצב קופרה הקיצוני. שאר הכפתורים במגע / לחיצה / הזזת אצבע בשחור מבריק העובדים באופן לא נוח ולא מדויק, ולכן כבר הוחלף בחלק מרכבי הקונצרן, חבל שלא כאן.

כמו שראינו ב-ID7 שנבחנה כאן בגרסת GTX בעלת המנוע הזהה לטווסקאן שכאן, גם כאן התפעול של החלונות לא נוח, עם כפתורים המשמשים את האחוריים וגם את הקדמיים וכפתור מגע Rear שהרבה פעמים לא נלחץ בפעם הראשונה, או שנלחץ בשוגג.

יחד עם זאת, שלא כמו בפולקסוואגן החשמלית הגדולה, יש כאן כפתורים על ההגה לקביעת מידת הרגנרציה- לצד מצב B בידית ההילוכים שלצד ההגה, וניתן להגיע לנהיגה (כמעט) בדוושה אחת, כשמגיעים להאטה משמעותית אך לא לעצירה מוחלטת, ללא מגע בדוושת הבלם;

משעשע היה למצוא שמידת הרגנרציה מופיעה בלוח המחוונים הדיגיטלי הקטן (5.3") בתור "רמת החלמה" או "החלמה רמה", תרגום של אחזור חשמל מ-Recovery  כנראה.

המסך הראשי הגדול (15") מגיב מהר לפקודות, הוא עשיר בצבעים ובעל רזולוציה מצוינת, ודי מהר ניתן להתמצא במסכי המשנה שלו, גם בעת נהיגה, הרבה בזכות קיצורי הדרך השונים בסרגלים הנמצאים בחלקים העליונים והתחתיים שבו; מתחתיו משטחי מגע / הזזת אצבע לטובת קביעת עוצמת השמע והטמפרטורה בבקרת האקלים, וזה פחות נוח מכפתורים פיזיים.

המושבים הקדמיים נוחים עם תמיכה צידית טובה, כיאה לרכב עם שושלת ספורטיבית, הם מתכווננים כאן חשמלית, עם זיכרונות ועם חימום (המתופעל מהמסך). פתחי המיזוג צרים מדי.

---   

מאחור מרווח טוב לברכיים, רצפה שטוחה וחלק אחורי של הקונסולה הראשית מעט בולט אחורה אל מול היושב המרכזי, אך שם יש בקרת אקלים נוספת (שליטה בטמפרטורה אך לא בעוצמת המיזוג) ולמטה גם שקעי טעינה לניידים.

גם כאן מעטרים סמלי הקופרה הקטנים את דפנות הדלתות, כשהם מהווים חלק מתאורת האווירה שבגרסה זו היא מתקדמת, רבת מצבים ומתחלפת.

גם לראשי המבוגרים מאחור יש מספיק מקום, למרות מרכב הקופה, ובגרסה החזקה שכאן ישנו מעל לנוסעים גג פנורמי גדול, עם כיסוי גלילה חשמלי, שאינו אטום לחלוטין מפני קרני השמש.

תא המטען מכובד, וכולל נפח כולל של 540 ליטרים. סף ההטענה נוח, המפתח רחב יחסית, ויש כאן ריצפה כפולה, לטובת אחסון כבל הטעינה למשל מתחת לרצפה, וגם תא מלבני עמוק מתחת. הטווסקאן מגיע עם ערכת ניפוח ולא עם גלגל חלופי.

קופרה טווסקאן VZ – אבזור, מחיר

הדגם מגיע ב-3 רמות גימור, מחירו מתחיל ב- 242,900 ₪ כשרק הבכירה – VZ Adrenaline, זו שאיתנו כאן (289,900 ₪), מגיעה עם תוספת סוסים (55 במספר), הנעה כפולה, מנוע חשמלי נוסף מלפנים וביצועים משופרים, הבאים על חשבון כמה עשרות קילומטרים בטווח פר טעינה.

יצוין כי הקופרה הזו בגרסת ה-VZ מתומחרת כמו האחות השייכת לקונצרן- VW ID5, הגם שזו האחרונה מגיעה עם המנוע הצנוע יותר, המשודך לגרסאות הפחות חזקות של הטווסקאן.

מצד שני, צמד המנועים שמניב את אותו מספר הסוסים כמו כאן יתקבל גם ב-ID7 GTX, רק שזו האחרונה יקרה מה-VZ בלמעלה ממאה אלף שקלים.

מלבד מה שנאמר, יש כאן תא מטען חשמלי הנפתח במחוות רגל, מצלמות 360 וסייען חנייה, הגה עטוף בעור ומחומם, ומערכת סאונד מבית Sennheiser עם 12 רמקולים, שפגשנו כבר ב-ID7 GTX, רק שכאן היא מתמודדת עם תא אקוסטי קטן יותר ואיכות הסאונד פשוט יוצאת מן הכלל.

קופרה טווסקאן VZ – בטיחות

שלוש רמות הגימור מגיעות עם 7 כריות אוויר, וציון הבטיחות של הדגם הוא 7 מתוך 8.

המערך כולל בקרת שיוט אדפטיבית, תיקון סטייה מנתיב, בלימת חירום גם בפני הולכי רגל ורכב דו גלגלי, שליטה אוטומטית באורות גבוהים ובלימה אוטומטית בנסיעה לאחור.

מעבר לכך, יש זיהוי ומניעת התנגשות ברכב בשטח מת, אזהרה מפני פתיחת דלת בעת תנועה חולפת, התרעה על היסח דעת נהג ועוד.

נטרול מהיר של פעולת חלק מהמערכות פשוט וקל, ואפילו ההתרעה הקולית על חריגה ממהירות תמרור עדינה בהרבה ממה שמתקבל בכלי רכב אחרים.

יחד עם זאת, הכפתורים עצמם שעל ההגה מקשים על תפעול אינטואיטיבי כאמור, והיינו מעדיפים את מערך הכפתורים מהטיגואן החדשה, למשל.

קופרה טווסקאן VZ – מנוע, הנעה, סוללה וצריכת חשמל

בגרסה הבכירה של הטווסקאן יש כאמור 2 מנועים והנעה כפולה, ההספק המשותף עומד על 340 כ"ס, המומנט כ-53 קג"מ, והתאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש אורכת 5 וחצי שניות, ביצועים דומים מאד לאלו שב ID7 GTX, שמשתמשת כאמור באותה יחידת כוח והנעה.

המנוע הקדמי, שהוא קטן ומשמעותי הרבה פחות מהאחורי, יסייע למנוע האחורי בעיקר במצבי קיצון, ורוב הזמן ה-VZ הזו מרגישה ומתנהגת כמו רכב עם הנעה אחורית.

המשקל העצמי והלא מבוטל עומד על 2,335 ק"ג, והטווח המקסימלי המוצהר עומד על 516 ק"מ, המתקבלים מסוללה בקיבולת של 77 קווט"ש.

בפועל, הנתון הממוצע שהתקבל במבחן רחוק מאד מזה המוצהר, והקילומטרים הרבים, חלקם בקצב גבוה או במעלה הררי, חתמו בסופו של מבחן ממוצע של 395 ק"מ פר טעינה, שהם בעצם מתקבלים מצריכה של 19.4 קווט"ש ל-100 ק"מ.

קופרה טווסקאן VZ - נוסעים

מושב הנהג לופת אותך היטב, וקל להגיע איתו לתנוחת נהיגה טובה; תפעול המסך הגדול נוח, הוא אינטואיטיבי ופועל מהר וגם קיצורי הדרך נוחים, אך עדיין, תפעול נפרד וחיצוני, בעיקר של בקרת האקלים, היה מתקבל בברכה.

התגובה לדוושה מיידית, והקופרה נעה בעיר בזריזות ומשתלבת במהירות; העיצוב החיצוני גובה מחיר בדמות חלונות לא גבוהים, במיוחד זה שמאחור, לכן המצלמות והחיישנים מסביב מסייעים מאד לתמרון צפוף.  

בבורר מצבי הנהיגה כדאי לבחור במצב הנוח או החסכוני, והמתלים האדפטיביים, הגם שהם די קשיחים מיסודם, מעניקים נוחות טובה ובולעים את רוב המהמורות ללא דרמות.

עושר הגוונים מתאורת האווירה, גם זו שמתחת לשמשה הקדמית, והמסכים נותנים תחושה שמדובר ברכב יוקרתי, במיוחד בשעות החשיכה.

הבלימה לא תמיד אחידה בפעולתה, ולעיתים נדרש עומס נוסף על הדוושה כדי לעצור. זו הרגנרטיבית יעילה כאן מאד, הגם שהיא לא מביאה לעצירה מוחלטת ברמזור, ונדרש ליטוף של דוושת הבלם לשם כך. השילוב בין השתיים לא תמיד אחיד בפעולתו.

מחוץ לעיר תגובתיות דוושת התאוצה לא מתעמעמת, ועדיין ניתן לקבל בעיטה בגב, גם אם מדובר בהאצה לשם עקיפה. יש לה מספיק כוח, ל-VZ הזו, לכל מטלה ובכל כביש, ואני מוצא אותו נעים יותר לנהיגה יומיומית מהברוטליות שמאפשרים צמד מנועים שמפיקים 500 פלוס סוסים אצל מתחרות.

רמת השקט כאן גבוהה, ואם בעיר התחושה היא כתנועה בקפסולה מבודדת, גם כאן, במהירות תלת ספרתית, כמעט שלא חודרים לתא רעשי כביש או רוח.

אדרנלין על מצב שקט

בכביש המפותל הטווסקאן מוכיחה לנו שהיא קודם כל קופרה; מצב הנהיגה הנושא את שם המותג מקשיח את המתלים וכמעט שמבטל את זוויות הגלגול, ההגה כבד במצב הזה במידה (לעומת הקלילות בעיר במצב קומפורט), חד, מהיר ומאד אינפורמטיבי, יש גם כאן מספיק עתודות של כוח שתומכות בך ביציאה מסיבובים או בהאצה ביניהם, וניתן לנוע בקצב מסחרר בכבישים הנכונים.

בכבישים הללו המשקל הרב של הטווסקאן מורגש (2,335 ק"ג), בכל זאת היא שוקלת כמעט 850 ק"ג יותר מקופרה לאון VZ, אך עדיין, ההנעה הכפולה (לעומת הקדמית בלאון) מפצה בכל הקשור לתת היגוי מופחת, בשל סיוע של הגלגלים האחוריים, המחוברים למנוע העיקרי שעושה כאן את רוב העבודה;

הגלגלים האחוריים מגבירים אחיזה ומורידים עומס מאלה הקדמיים שמנסים להסתובב תחת עומס של המשקל הגדול.

מה שכן, בשל דממת המנועים, כמעט שניתן לשמוע את דפיקות הלב המואצות של הנהג.  

קופרה טווסקאן VZ - מסכמים

הטווסקאן היא האחות היפה והאתלטית במשפחת הפנאי- קופה- קומפקטי- חשמלי מבית פולקסוואגן.

ניתן להבחין בקלות שהעיצוב, החיצוני והפנימי, הוא חלק נכבד מה-DNA שלה, ושל המותג בכלל, וגם השלדה, ההגה והמתלים מסייעים להתנהגות ספורטיבית ומושחזת, כיאה לרכב מבית קופרה; לצד אלה, בהתנהלות רגועה המתלים יודעים לספוג היטב את פגעי הכביש.

כמו כן, הטווסקאן מגיעה מאובזרת, בטיחותית וגם מרחב המחייה לכלל הנוסעים והמטען שהם נושאים – נדיב.

בצד הפחות מרשים נציין שימוש בכפתורי מגע שאינם נוחים לשימוש, במיוחד אלה שעל ההגה ועל דלת הנהג וגם בלמים שפעולתם ספוגית ולא תמיד אחידה.

הטווסקאן החרישית יודעת לתת תמורה מצוינת למי שמחפש ריגוש מוטורי, במיוחד בגרסת ה- VZ, עם הרבה כוח מתחת לרגל הימנית, אחיזה גבוהה מאד והנעה כפולה, המסייעים להתמודד עם משקל עצמי גבוה, והגה שיודע לספק לא מעט מידע על מיקום הגלגלים בנהיגה דינאמית.

למי שכבר שינה תפיסה לגבי קונספט הנהיגה הספורטיבית, ומראש יודע לוותר על סאונד (אמיתי) של מנוע ועל ריח של אגזוזים, שהיו עד לא מזמן חלק אינטגרלי מהעניין, צפויה חוויה מהנה ומתגמלת. 

CUPRA TAVASCAN VZ Adrenaline