שאגה חרישית - פיג'ו 508 פלאג-אין במבחן דרכים

שאגה חרישית - פיג'ו 508 פלאג-אין במבחן דרכים
צילום תמונות: טל אבן

פיז'ו 508 בגרסת הפלאג-אין מציגה קידמה טכנולוגית עטופה במרכב מצודד במיוחד. אותי, באופן אישי, הקונספט של רכב מנהלים צבוע באדום-בורדו מבית פיג'ו, זרק 40+ שנים אחורה, וגרם לי מעט להתאהב בה, עוד לפני שפתחתי את דלת הנהג. קידמה טכנולוגית זרועה בקורטוב של נוסטלגיה, בכתבה שלפניכם.

טל אבן | 22/05/22

תחילת שנות ה-80'. עם מודעות למשמעת מים, חמוש בדלי ובכמה סמרטוטים, אני פוגש את ה-504 של אבי בחניית הבניין בראשון לציון.

לאחר שטיפה חיצונית שמעט פיקששה את גג הרכב, מחיר קטן שיש לשלם כששוטף הרכב הוא ילד בן 10 או 12, אני מתיישב במושב הנהג.

הידיים עוברות עם הסמרטוט היבש על חלקי הדש בורד, לרדיו של תדיראן כפתורי ענק, המחשבה מפליגה לה קדימה, מתי כבר אגיע לגיל בו אוכל להניע, ולעשות סיבוב קצר עם האוטו.

דגם L בנפח 1,800 סמ"ק. 79 כוחות סוס שמניעים את הגלגלים האחוריים, ותאוצה למאה קמ"ש תוך 15.8 שניות.

כל מכונית מיני מודרנית מציגה נתונים מרשימים מאלה, אבל קשה היה לעמעם את הניצוץ בעיניים של אותו הילד ההוא מפעם.

כעת הנינה שלה, ה-508 פה. זה לא שישנם באמת קווי דמיון בין המכוניות.

ה-508 משתמשת בטכנולוגיה היברידית פלאג אין, בעלת ארסנל של 225 סוסים, אבזור עשיר ואלקטרוניקה מודרנית. העיצוב מודרני וכל פרט פה נלקח מתפיסת העיצוב והאבזור המקובלים כיום.

עדיין, השימוש באותו הפונט של מספר הדגם המוטבע על מכסה המנוע, שנותר בדיוק כפי שהיה, ועוד כמה תזכורות נוסטלגיות שהותיר היצרן כהומאז' לרכבי הקבוצה של פעם, גרמו לי לחייך בהתרפקות נוסטלגית.

---

ה-508 הציגה ב-2018 את הדור השני לדגם, כשהעדכון האחרון שנעשה בהיצע המקומי הוא גרסת הפלאג אין הנבחנת כאן.

כבר כשהושק בישראל, כשנה לאחר מכן, ניכר היה שמדובר באחד מרכבי המנהלים היפים ביותר שינועו על כבישי ישראל.

מדובר במרכב 4 דלתות דמוי קופה, "2 וחצי קופסאות fastback" כפי שמכנה היצרן, עם דלת חמישית שימושית מאחור.

החזית נאה מאד, גריל משובץ "קשקשי" ניקל, פגוש גדול ופנסי לד אורכיים דמויי ניבי אריה, כמוטיב חוזר בדגמי פיז'ו השונים, המשלימים את מראה יחידות תאורת ה-  Full Led עוקבות הפניה הצרות. מעליהם מכסה מנוע רוכן קדימה בנימה ספורטיבית, עליו קימורים דינאמיים ומספר הדגם, כאמור, מוטבע לפניו.

מאחור עיצוב נאה למדי ומסקרן, עם יחידות תאורת לד תלת מימדיות דמויות טפרי האריה, ספוילר מעל לקצה תא המטען, פגוש דו גוני עם דיפיוזר ושתי יציאות מפלט ניקל.   

שימוש בגוון שחור למסגרות החלונות ולא בניקל, מוטיב הלקוח בין היתר מרמת הגימור GT של הרכב, נותן אף הוא מראה אלגנטי מאד, עם קווים נאים ומעניינים, והתוצאה המתקבלת (במיוחד בצבע הזה) היא של מרכב יפיפה ומסובב ראשים.

---

למי שהתרגל בשנים האחרונות לנוע ברכבי פנאי, הכניסה פנימה תהא נמוכה משהו, הרכב אינו גבוה (1.41 מ') וגם המושבים התומכים שיש פה ממוקמים די נמוך, מה שזורק אותי ישר לתחושה המתקבלת בכניסה למושב הנהג בכלי רכב ספורטיביים, ומייד מתקבלות ציפיות דינאמיות מה-508.

לאחר ההתמקמות והכיוון (החשמלי עם זיכרונות וחימום בקדמיים) של המושב העטוי בדמוי עור בשילוב אלקנטרה, מתקבלת נוחות סלונית, הגדרת ה-i-Cockpit של תא הנהג, תואמת את התחושה הכללית, לרבות העובדה שהקונסולה המרכזית רחבה וגבוהה למדי, ומגבילה במידה מסוימת את שטח המחיה, לנהג ולנוסע שלצידו.

כמו בדגמים אחרים של פיז'ו, גם כאן הגה קטנטן, קטום ושמנמן המאפשר לפיתה מצוינת ושליטה מירבית, גם בנהיגה דינאמית, ומאחוריו כפתורים לתפעול ההילוכים.

מתחת לקונסולה הרחבה הצפה תא אחסון, מולנו מסך מולטימדיה (10") אינטואיטיבי למדי. הוא לא ענק כמקובל בתעשייה היום, כשהיצרן מסביר זאת בכך שחשוב היה לצייד את ה-508 בפתחי מיזוג גדולים ויעילים, ועל מנת שלא להקטינם לטובת הגדלת המסך, או לחילופין לחסום חלק משדה הראיה של הנהג, גודל המסך נותר כפי שהוא.

עדיין, הקונסולה המרכזית כה גבוהה, שנוח להשעין עליה יד, ולהפעיל את המסך במרחק של שליחת אצבע.

המסך מתממשק לאפל ולאנדרואיד, ומערכת השמע מבית Focal מספקת חווית שמע מצוינת דרך 10 רמקולים כולל הסאב שנמצא בבגאז', ותפעול עוצמת השמע, מתבצע מהכפתורים על ההגה, או, כמה טוב, מגלגל פיזי בפאנל האמצעי הקרוב לנהג.

מתחת למסך "פסנתר" הכפתורים המוכר והיעיל לצורך תפעול המערכות השונות, גם כאן יש ליצרן הסבר מעניין; הדבר מאפשר תפעול נוח בעיקר לנשים להן ציפורניים ארוכות, שמעדיפות תפעול שכזה על פני הקשה איתן על המסך.         

לוח המחוונים דיגיטלי בן 12.3" מרשימים, ובו בחירה אישית בין סגנונות תצוגה שונים, המשנים את צבעם גם בהתאם לתוכנית הנהיגה הנבחרת בין האפשרויות השונות מחשמלי, דרך היברידי משולב, נוחות ועד ספורט.

אחת האופציות של תצוגת המחוונים מדמה שתי חוגות אנכיות העומדות באלכסון, המסתובבות האחת בהתאם למהירות, השניה לפי מידת הטעינה/ חסכון/ כוח.

אני לא יודע אם זה מכוון, אך פעולתן הזכירה לי מחוונים של פעם מקבוצת PSA, למשל מחוון המהירות בסיטרואן GS Pallas, שם מד המהירות היה בנוי מספרות שהסתובבו אופקית בתוך נוזל צהבהב, אולי שמן כלשהו.   

הנדסת האנוש ותחושת האיכות פה מצוינות, ונעשה שימוש בחומרים מחמיאים של חיפויים דמויי עור ועץ. כן פוגשים פה ושם חיפויי פלסטיק קשיח, אך הוא נותן תחושה עמידה למדי.

ה-508 מגיעה ברמת גימור אחידה, Fast-Back PHEV GT, מחירה 255 אלף שקלים והאבזור התקני פה כולל טעינה אלחוטית לנייד, מערכת ניווט מקורית תלת מימדית, חישוקי 18" מעוצבים, חיישני חנייה היקפיים ומצלמות 360, גג שמש פנוראמי גדול, בקרת אקלים דו אזורית עם פתחים מאחור, כניסה והנעה ללא מפתח, בלם יד חשמלי (ללא אוטו הולד) ועוד.

המושב כאן כולל גם תוכניות עיסוי, לשפר את מצב הרוח של היושבים מלפנים, במיוחד בשיוט ממושך או בעת עמידה בפקקים.

חבילת הבטיחות זכתה כאן לציון 7 מתוך 8, עם 6 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית, שמירת נתיב אקטיבית ומרכוז, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על רכב בשטח מת ומעבר אוטומטי בין אור דרך לגבוה.

---

כניסה למושב האחורי דורשת מהגבוהים שבחבורה שימת לב לראש, שלא יפגוש בטעות את המשקוף. גם כאן המושבים נראים מצוין ונוחים מאד, יש כאן יציאות USB להטענה, המרווח לברכיים טוב (בסיס הגלגלים עומד על 2.80 מ' מתוך אורך כללי של 4.75 מ') והמרווח לשלושה מתבגרים טוב (רוחב 1.86 מ').

תא המטען יעיל מאד עם דלת חמישית הנפתחת חשמלית (עם מחוות רגל) גבוה, הנפח עומד על 487 ליטרים.

----      

ה-508 משווקת כיום בגרסה ההיברידית בלבד, ברמת גימור יחידה וגבוהה למדי.

מלפנים צמד מנועים, האחד בנזין בנפח 1.6 ל' המפיק 180 כ"ס עם מגדש טורבו, השני חשמלי המפיק 110 כ"ס. השילוב של השניים מייצר הספק משותף של 225 כוחות סוס ומומנט בן 36.7 קג"מ.

דף הנתונים מדבר על תאוצה למאה שאורכת 7.9 שניות, והתחושה המתקבלת בפועל היא אכן של רכב נמרץ למדי, כמעט בכל שלב בו נדרשת התאוצה, מעמידה או לצורך עקיפה.

הבידוד האקוסטי מצוין ומייצר שיוט נעים ושליו, ורק כשהמנוע מסתובב במעלה סקאלת הסל"ד, קולו נשמע.

אל צמד המנועים משודכת תיבת הילוכים בת 8 הילוכים קדמיים מבית אייסין. ברוב המקרים המעבר ביניהם מתנהל ברכות, תחת לחץ מהדוושה הימנית נרשמת לעיתים השהייה בבחירת ההילוך הנכון, שם גם המעברים בין ההילוכים יכולים להיות פחות חלקים.

אולם, היכולת הדינאמית לא מסתכמת רק בכביש הישר. הרי מדובר כאן בפיג'ו, יצרן עם מורשת ארוכה של ייצור מכוניות, שלוקחות את האח הגדול לגמרי ברצינות, כשהוא מתריע "נא להתנהג בהתאם".

כיף לאחוז בהגה הקטנטן, שכאילו נלקח מקונסולת משחקים מתקדמת, ולמרות שבעידן הנוכחי הגאים חשמליים מתקשרים פחות מההגאים הלא מתוגברים של פעם, עדיין קל ודי מענג לנהוג מהר את ה-508 בכביש המפותל, לשחק עם העברות המשקל וליהנות מרמת האחיזה המאד גבוהה שהיא מעניקה.

מערכת המתלים האדפטיביים האקטיביים בה מצוידת הפיג'ו הגדולה פשוט נהדרת, והיא משויכת לכל אחד ממצבי הנהיגה אותם קובע הנהג בלחיצת כפתור, על הצד הנוקשה בספורט, רך יותר במצבי נוחות או חשמלי.

הנוחות העירונית מצוינת, עם רמת שיכוך גבוהה, למעט מפגעי כביש רציניים שעלולים להפר מעט את שלוותה של המכונית. בכביש המהיר התחושה סלונית ו"מגהצת". תענוג.

צריכת הדלק ב-508 מיטבית כמובן כל עוד הסוללה המעסיקה את המנוע החשמלי שכאן טעונה.

כשקבלתי את הרכב, מד מרחק הקילומטרים החשמליים הצביע על 30 ק"מ לטווח. הסוללה לא היתה טעונה במלואה, והדבר גם הסתמך על אופי הנהיגה והנסיעה בקילומטרים שנגמעו לפניי.

בפועל, במצב חשמלי מלא, ובנהיגה שלווה, עברתי 38 קילומטרים לפני שמד הטווח החשמלי התאפס. לתחושתי, אם היה טעון במלואו, אולי לא היה מגיע להצהרת היצרן, המדברת על 57 ק"מ לטווח חשמלי, אולם 45 ועד 50 ק"מ נראים פה ריאליים למדי.

בהינתן העובדה שרק כ-10 אחוזים מהקילומטרים של המבחן נגמעו על טהרת החשמל, ה-508 סיימה עם נתון מרשים לרכב בגודל הזה, של 13.3 ק"מ לליטר בממוצע.

יצוין, כי גם בעת שמד המרחק החשמלי מורה על אפס, כשהסוללה מרוקנת, ניכר שיש רזרבות חשמליות שמסייעות בנסיעה עירונית איטית, ולמעשה כמעט בכל עת ניתנת התחושה, שיש פה נסיעה המשלבת בין צמד המנועים.     

---

זה לא סוד שסגמנט רכבי המנהלים הולך ומצטמצם לטובת רכבי פנאי בגדלים שונים, לצד העובדה שהנעה על חשמל הולכת וכובשת את הענף.

רכבי פנאי נותנים ברוב המקרים גובה, מרחב ופרקטיות משפחתית.

חשמל מצמצם עלויות אחזקה ותפעול, שומר על הסביבה, ומשחרר מהתלות בנפט, בעיקר ממדינות עוינות.

הפיג'ו שאיתנו מחבקת מחד את טרנד הסיוע החשמלי, אך נאבקת כדי לנסות ולשמר את האטרקטיביות שברכבי המנהלים הלא גבוהים.

אז נכון, הכניסה והיציאה אל ומה-508 פחות אינטואיטיביות, אולם ברגע שאתה ישוב שם, כנהג, נוסע או במושב האחורי, התחושה הסלונית שאופפת אותך ותחושת היוקרה והאבזור העשיר מתגמלות למדי. באופן כללי - זה תא נוסעים שמאד נעים לשהות בו.

נהג ה-508 יוכל גם ליהנות מאיכויות הנהיגה שלה, שקשה למצוא ברוב רכבי הפנאי הסטנדרטיים, מישיבה ספורטיבית מחד ונוחה עד מאד מאידך, וכבונוס- גם מביצועים נמרצים ומצריכת דלק מצוינת.

ה-508 היא אחת המכוניות המיוחדות והמושכות שנעות על הכבישים, יש בה משהו נפלא שמזכיר את אבותיה ומהיכן שהגיעה, ויש לה לא מעט אופי וייחוד; נגדיר זאת כך – לא ניתן להתבלבל עם ה-508, ולחשוב שמדובר ברכב אחר, השייך ליצרן אחר, וזה הישג לא קטן בעידן המוטורי העכשווי, שהפך מעט גנרי.

כשיש כל כך הרבה דגמים דומים כיום, כאלה שקשה לפספס איתם את מידת החיקוי האחד מהשני, בטוח שרבים ימצאו, ולו רק בכך, את יתרון הייחודיות והאופי של ה-508, על פני רכב אחר.