הסוס נחת. פורד ברונקו Badlands במבחן דרכים
פורד ברונקו לא היה מוכר לנו עד שהופיע כאן בשלהי 2021 במהדורתו החדשה, אך מדובר ב-SUV בעל היסטוריה מפוארת, אותה החל לי אייקוקה לפני קרוב לשישה עשורים. קיפצנו למושב הנהג, ויצאנו למבחן בדרכים סלולות וגם בכאלו שלא.
פורד ברונקו המקורי החל דרכו באמצע שנות השישים, ממש כמו הפורד מוסטנג האייקונית.
המטרה היתה ברורה – ליצור תשובה הולמת והחלטית מטעמה של פורד אמריקה לדגמים כמו ג'יפ CJ-5, ה- International harvester scout האמריקאי וגם לטויוטה לנד קרוזר, ואח"כ גם לשברולט בלייזר ולג'יפ צ'ירוקי בעיקר, תוך שמירה על נוסחה של פשטות, חיסכון ופונקציונליות.
יחד עם זאת, יכולות כביש סבירות לא באמת היו קיימות בדור הראשון, בעת שחלק מהמתחרים כבר הציעו אותן, מה שגרם לירידה בביקוש לדגם, ובעקבות זאת לשיפור היכולות הללו בדורות שהגיעו לאחר מכן.
לאורך כ-30 שנים שווקו 5 דורות של הברונקו עם מרכב קצר בעל 3 דלתות בלבד, ולאחר מכן שונה שמו ( דגמי אקספדישן, אקסקרשן), ורק ב-2021 חזרו בפורד לשם הדגם המקורי ועם דור שישי חדש ומודרני למהדרין, והפעם עם היצע רחב, הכולל בחירה בין מרכב קצר לארוך, לצד שלל רמות גימור ויכולות שטח שונות.
כל דורות הברונקו יוצרו מאז ומתמיד במפעל שב- Wayne, מישיגן, וגם זה הנוכחי מיוצר באותו המפעל, כשלוחית מתכת המקובעת לתחתית הקונסולה המרכזית אף מציינת זאת בגאווה.
---
טעם (טוב) של פעם
לברונקו עיצוב רטרו נהדר, שעושה הרבה כבוד לדורות שקדמו לו. התוצאה הכללית המתקבלת מסוקסת וקשוחה לעילא ולעילא, ופשוט יפיפייה.
לא ניתן להסתובב בברונקו באופן אנונימי בכבישים, מאחר שהוא מושך תשומת לב רבה.
רבים מנסים להבין במה מדובר, מעטים מכירים את הדגמים הקודמים שלו שלא נמכרו כאן, ומתפעלים ממלאכת העיצוב שנעשתה כאן עם לא מעט מחוות לעבר, וכל השאר – להם פשוט קשה להתעלם מהברייה החדשה שעל הכבישים, במיוחד שהיא בעלת מידות כה נדיבות (בגרסה "שלנו", אורכו 4.84 מ', רוחבו כמעט 1.94 מ' וגובהו 1.876 מ').
מסר הרטרו ניכר בחזית אנכית, פנסי דרך עגולים (לד), מתוכם יוצאים פסי לד אופקיים וביניהם כיתוב דומיננטי של שם הדגם, הטבוע בתוך גריל עצום הבנוי מחריצים מלבניים.
מתחתיו פגוש מתכת אימתני שעוצב באופן המאפשר זווית גישה מעולה, ממנו יוצאות שתי טבעות חילוץ גדולות, ואם תרכנו מעט מתחת לרכב, תראו שהמשכו משודך כבר מהמפעל למיגון הגחון. (גרסת ה- Badlands הנבחנת כוללת בין היתר מיגון תחתי מלא לרבות מיגוני ספי הדלתות).
מעל שוכן מכסה המנוע הגדול, עליו שתי לולאות שחורות גדולות לקשירה, בעיקר לאהל בשטח או לערסל הקשור לעץ. מעליו החלון הקדמי האנכי והמלבני, כמו פעם. (כאן לא ניתן להשכיבו מעל למכסה המנוע, כמו ברנגלר של ג'יפ).
עוברים להתבונן מהצד וקשה שלא להבחין מיד בצמיגי חצי-חצי ענקיים (33", עם חישוק בקוטר 17"), שנועדו לתת מענה בכביש ובשטח. קשתות שחורות ובולטות מעל לבתי הגלגלים, ידיות גדולות ושחורות לדלתות הפריקות (כמו גם חלקי הגג, הפירוק על ידי סט מברגים מיוחד השוכן בתא הכפפות), אנטנה יוצאת מפינת מכסה המנוע וניצבת מעלה כמו פעם, וסימלי "Badlands" בכתום על הכנפיים הקדמיות.
בתי מראות הצד גדולים, בפועל נגלה שמזל שמותקנת ברכב מערכת ניטור שטחים מתים, מאחר ואלה מכסות שטח קטן מדי ממה שקורה מאחור, או בעיקר, לצד הרכב.
מאחור מראה ריבועי, שיחד עם גלגל הספייר התלוי על הדלת שכאן מזכיר את הרנגלר, אך לברונקו ייחוד משלו עם פנסי לד מלבניים אורכיים הבולטים מקו המרכב, גם כאן פגוש המעוצב נכון, כדי לתת זווית נטישה טובה, וגם עליו אוזני חילוץ.
בנוסף לסמל האובלי של פורד נמצא לוגו הסוס של ברונקו, שכאן הוא לא במנח דוהר, כמו במוסטנג, אלא במנח של סוס השולח את רגליו הקדמיות ונוחת על הקרקע, אולי רמז לכך שהסוס של ברונקו עובר כל דבר וצולח כל מכשול.
דלת תא המטען מחולקת לשניים, רק שכדי לפתוח את החלק העליון, החלון, ראשית יש לפתוח הצידה את הדלת התחתונה (וחשוב שזה יהיה באופן מלא, כדי לשמור על שלמות הגומייה המפרידה בינה לבין החלון), ורק אז החלון נפתח כלפי מעלה.
מדלגים פנימה ומתרווחים במושב הנהג הנוח. הכיוונון שלו ידני, אך כאן הוא והשאר עוטים עור (אופציונלי). ידית האחיזה השוכנת משמאל ללוח המחוונים נמצאת כאן בעיקר לשם סיוע בטיפוס למי שזקוק לזה. הנוסע הקדמי נהנה אף הוא מידית אחיזה במיקום זהה, כמו גם מזו הנמצאת מימין לקונסולה המרכזית, שנועדה הפעם לתת לנוסע אחיזה בעת נסיעה מנערת בשטח.
הידיות עצמן עשויות גומי דחוס ונעים למגע, יותר מידיות פלסטיק שנמצאות אצל חלק מהמתחרים. יש עליהן זריקות צבע כתומות חביבות ורעננות, כמו גם במרכזי פתחי האוורור וברשתות האחסון שבדלתות, ששוברות את הגוון האפור-שחור ששולט בתא. יפה.
במרכז הדש-בורד מסך מגע גדול במיוחד (12") ואיכותי, אליו משודכת מערכת מצוינת של B&O עם 10 רמקולים, חיבור אלחוטי לאנדרואיד אוטו ולאפל קאר פליי, מעליו כפתורים לנעילות דיפרנציאלים ועוד (ניגע בכך בפרק הנהיגה בשטח), ומתחתיו תפעול נוח דרך כפתורי גלגל, של בקרת האקלים הכפולה ושל מערכת השמע, לצד כפתורים נוספים (מצלמה אחורית פלוס מבט מרחף ועוד).
ידית הגיר כוללת שליטה ידנית על ההילוכים, על ידי כפתור של פלוס ומינוס המותקן בצידה השמאלי, במיקום לא נוח. חבל שוויתרו על הכפתורים שמאחורי ההגה שבדרך כלל מטפלים בנושא.
יש כאן יציאות להטענת ולחיבור מכשירים, מתקני כוסות ובורר אלקטרוני של מצבי נהיגה – הנעה כפולה לרבות מצב LOW או הנעה אחורית, וגם מצב של שילוב אוטומטי להנעה כפולה.
בגוף הכפתור העגול והגדול גלגלת הבוררת בין מצבי השטח השונים (סלעים, חול, משטח חלקלק, בוץ וגם ספורט, אקו וכו'). הגלגלת נקראת G.O.A.T, סוג של הומור משעשע של אנשי היצרן, כשזה בעצם קיצור של Goes Over Any (type of) Terrain.
למרגלות משענת היד האמצעית (הכוללת תא אחסון גדול) נמצאים כפתורי השליטה בחלונות החשמליים ובמראות הצד. המיקום רחוק, תרתי משמע, מלהיות אופטימאלי, רק שבהתחשב בכך שהדלתות פריקות ונדרש למצוא לכפתורים מיקום חליפי, זה בגדר הרע במיעוטו.
סמלי "הסוס הנוחת" פזורים כאן בכל עבר, על המושבים, על ידית ההילוכים וגם על ההגה שמולנו, שעליו לא מעט כפתורים השולטים במסכים ודורשים לימוד והסתגלות, ולוח מחוונים רב תצורות ואפשרויות, גדול ודיגיטלי. חבל רק שמד הסל"ד נע מעלה-מטה במעין עמודה, ולא באופן קלאסי ונהיר.
מה עוד יש כאן? כניסה והנעה ללא מפתח, התנעה מרחוק, חימום במושבים הקדמיים ובהגה, בלם יד חשמלי, משטח הטענה אלחוטי וגם רצפת גומי הניתנת לשטיפה עם פתחי ניקוז לדגמים נטולי מושבי עור.
מערכות הבטיחות האקטיביות מזכות את הבאדלנדס בציון 7 מתוך 8 עם 6 כריות אוויר, מניעה אקטיבית לסטייה מנתיב, בלימה אוטונומית בחירום, גם במקרה של הולכי רגל ודו גלגלי, זיהוי רכב בשטח מת (כאמור, חיוני במיוחד עם מראות הברונקו התקניות), בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על עייפות נהג, והתרעה המונעת שכחת ילדים ברכב.
מאחור נוח ומרווח, כמצופה מרוחב הרכב ומבסיס גלגלים גדול, העומד על 2.95 מ'.
תא המטען עצום ועומד על מעט יותר מאלף ליטרים לאחסון של אוהלים, צידניות, מנגלים וציוד חילוץ. בשל הצמדת הגלגל החלופי לדלת עצמה, מתאפשר פה לא מעט מקום במקומו.
רגע לפני שנצא לדרך, אציין גם את הכיתוב BRONCO הגדול אל מול הנוסע הקדמי, יציאות חיבור למכשירים גם על הדש בורד עצמו, ולא פחות משישה כפתורי AUX , לתפעול מגוון שיפצורים וזיוודים, שבעלי הרכב וודאי יוסיפו וישדרגו בברונקו שלהם.
---
אספלט
למרות הייעוד הקשוח של הברונקו, ועם כל הכבוד לו- ויש הרבה כבוד, סעיף הכביש מגיע בעדיפות עליונה, מאחר והרוב המכריע של בעלי הברונקו, אם לא כולם, יבלה שם את רוב שעות המנוע, ללא צורך בנעילות ובסיוע טכנולוגי חשמלי לשם מעבר מכשולים. ולא, הטיפוס על המדרכה מול המספרה באבן גבירול אינו בגדר מכשול. בטח לא בשביל הברונקו.
כבר ביציאה מהמתקן של היבואן בניר צבי ועם ליטוף ראשוני של המצערת, ניכר כי המנוע שלפנים מגיב היטב ומשנע נמרצות את המסה הכבדה שכאן, מעל ל-2,400 ק"ג, כשהבלמים, מצידם, דורשים לחיצה הגונה באופן יחסי, על מנת לבלום אותה.
היצע המנועים מדבר על אקובוסט (מגדש הטורבו (כאן, הכפול) בפורדית), בנפח 2.7 ל' בעל הספק של 330 כוחות סוס ומומנט גבוה לרכב בנזין – 57.4 קג"מ, ולאחרונה הצטרף אליו המנוע הצנוע מעט יותר בנפח 2.3 ל' אקובוסט, הספקו 270 כ"ס והמומנט שם עומד על 42.8 קג"מ.
לשמחתי הרכב שהתייצב למבחן הצטייד במנוע החזק שבחבורה.
היבואן אמנם לא מפרסם נתון תאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש, אולם מספר בדיקות שערכתי העלו נתון ממוצע של 7.7 שניות זריזות למדי.
אל המנוע משודכת תיבה אוטומטית בת 10 יחסי העברה קדמיים, והרכב אכן מרגיש נמרץ מאד בכל מצב - מעמידה, תוך כדי עקיפה וגם במעלה הררי. המנוע מטפס בחדווה במעלה הסל"ד, כשהגיר לא נותן לסל"ד לצנוח יותר מדי בהחלפות, בשל יחסי ההעברה המרובים והקרובים זה לזה.
הברונקו מרגיש מהיר וכמעט ספורטיבי, וגם בנהיגה מהירה בכביש מתפתל אפשר לצבור יותר ויותר בטחון מפניה לפניה, רק חשוב לעשות זאת בזהירות רבה. זה רכב כבד, גבוה, עם מרכז כובד גבוה, וזוויות גלגול מורגשות.
לנהיגה חווייתית ומסעירה בכביש המתפתל, עשו לעצמכם טובה ותשאירו את הברונקו בחנייה, וקחו במקומו את הקיימן שהמתינה לכם שם בסבלנות, באותן השעות בהן נהניתם בדיונות.
בכביש המהיר הברונקו נותן תחושת יציבות טובה, סעיף שאינו עובר בציון גבוה בחלק מהרכבים הגבוהים, רק שרמת הרעש שנכנס אל תא הנוסעים, בעיקר מכיוון הגג הפריק, גבוהה מהרצוי ומאד נוכחת.
כניסה עם הברונקו לעיר מגלה שגם שם ההתנהלות איתו פשוטה באופן יחסי, מצלמת הרוורס מצוינת לתמרון, ולצידה ישנה גם מצלמת רחף המסייעת שם. קוטר הסיבוב גדול יחסית (12.7 מ'), ודורש תכנון של סיבובי פרסה, כדי להימנע מתמרונים מיותרים לאחור.
בולמי הזעזועים מבית בילשטיין פשוט מעולים, גם בכביש, ומעניקים נוחות נסיעה טובה. הם "בולעים" פגעי כביש ובורות באופן מעורר השתאות, ומעבר מעל לפסי האטה כמעט שאינו מורגש. יופי.
----
נתקלנו מלפנים, קדימה להסתער!
הגיע הזמן ללכלך קצת את הצמיגים, או, אם כבר בשפה צבאית – לשייף סוליות.
אני מפנה את ההגה ימינה מהכביש אל עבר שביל מהיר ומהודק, שחלקו חול בעומק בינוני. גם שם הבילשטיינים עובדים נהדר, הרכב משייט לו במהירות טובה, ללא קיפוצים וללא רעידות מיותרות, כמעט שניתן לחשוב שהברונקו הביא עצמו לכאן רק כדי ליהנות מהנוף הירוק מהשדות סביב. כאן ישנה האפשרות "לנהוג בדוושה אחת", תוך שהרכב דואג, גם כאן, לשמור עליך בשביל.
אחרי כקילומטר וחצי, מימין לדרך נמצאת גבעה ועליה חרושים שבילי טיפוס ברמות קושי שונות, קצת כמו במסעדות שמגישות מנות חריפות לייט, חריפות מאד, וחריפות אש לאמיצים בלבד.
זה לא שהברונקו לא יכול לו, למעלה הקשה ביותר בסביבה, וכנראה שהוא יצלח אותו תוך כדי נחירת בוז, כשהוא מסובב לעברי את פנסי הלד העגולים: "מה, זהו?! בשביל זה הבאת אותי הנה?!", אבל בכל זאת, אני מחליט לוותר על המעלה המאתגר, בטח כשאני לבד בשטח, בטח כשזה קורה בשעות אחר הצהריים ורגע לפני חשיכה, ובטח-ובטח כשהופקד בידיי רכב שעולה 435 אלף שקלים, ולא, הוא לא שלי.
בחרתי את המעלה השני בדרגת הקושי. הוא עדיין תלול, הוא צר, והוא עובר בין שני קירות אדמה-סלע הגבוהים מהרכב עצמו, רק שהוא חף מסלעים על הקרקע.
לאחר שעליתי רגלית את המעלה להבין אותו ואת מה שמסתתר מיד אחריו, החלטתי שניתן לנסות לעלות אותו, מבלי שיהא הדבר כרוך במהלך לא אחראי, בטח כשיש לך כאן ברונקו באדלנדס, שהוא, איך נאמר בצרפתית, חתיכת Bad Ass.
כאן המקום לציין שבארסנל כפתורי השליטה החשמליים, ניתן לנעול דיפרנציאל אחורי, קדמי או מרכזי, וזאת כדי לחלק את כוח המנוע הרב בין הגלגלים שאוחזים בקרקע, מבלי לאבד חלק ממנו על אלה שלא אוחזים, וגם לנתק את המוט המייצב הקדמי, על מנת לתת חופש פעולה לכל גלגל במנח בו הוא נמצא.
פיצ'ר נוסף שקיים כאן הוא נעילה של הגלגל האחורי על מנת לתת לברונקו להסתובב כמעט על צירו שלו, כשהוא ממש חייב לעשות את זה בשביל צר.
נעילה אחורית, גז קבוע, 4x4 low ואתה בראש הגבעה. בלי דרמות, בלי סחרור גלגלים מיותר, בלי שהמרכב מנער עצמו לצדדים אל עבר מפגש כואב (ויקר) של הדלתות (שלא הוסרו) עם הדפנות של המעלה.
במצב 4X4 low, מופעלת מצלמה קדמית באופן אוטומטי ובניצול מלא של גודל המסך, כדי לראות מה שקורה ממש לפני הגלגלים הקדמיים ובחזית הרכב, פיצ'ר חכם שפגשתי ברכב מקבוצת מחיר שונה לחלוטין- הדיפנדר של לנד רובר, שמאפשר לצלוח מכשולים ולדעת היכן לשים את הגלגלים הקדמיים, גם אם אתה עושה זאת לבדך, ללא נפנופי ידיים של הכוון שעומד מלפנים.
נציין כי בדרך כלל למנוע בנזין יש חיסרון לעומת מנוע דיזל, מאחר שהמומנט מתקבל בסל"ד גבוה יותר, אותו לא תמיד ניתן לבנות בשטח הדורש זחילה איטית. למרות ששיא המומנט בברונקו הזה מגיע ב-3,100 סל"ד, לא הורגש מחסור בכוח משיכה אמיתי בשטח.
שילוב נכון של הנעה ונעילה, גז מתון והמכשול שהיה לפני רגע מורא הנהג, מתרחק לו במראה הפנימית. היפה הוא שהברונקו יודע לפרגן לנהג, ולתת לו תחושה של גיבור, כשבעצם הוא די מסתדר שם לבד, רק שלב למה שצריך, כוון את הגלגלים ותן גז. כנראה שלא תתקע.
מרווח הגחון ומהלך המתלה - גם הם לא מופיעים במפרט היבואן, כשחיפוש במפרטים מחו"ל מראה מרווח גחון של לפחות 21 ס"מ לדגם הנבחן, כשבדגם ה- Wild Track, הנתון הזה נושק ל-30 ס"מ מרשימים. מהלך המתלה מצוין, ורק הצלבות אגרסיביות יניפו גלגל אחורי באוויר.
ניכר גם כאן שהבילשטיינים, שהם תוצר של לא מעט טכנולוגיה, עובדים מצוין, דרך מהלך מבוקר של פתיחת המתלה ומניעת סגירתו המלווה בחבטה, ובכל ימי המבחן, כשחלקם היו מאתגרים למדי, לא נשמעה חבטה או גניחה מכיוון הגחון, או מסגירת מהלך מתלה, ולו פעם אחת.
המבחן המגוון הסתיים לו אחרי כמה מאות קילומטרים, ועם צריכת דלק גבוהה. בנסיעה די עדינה צפו ל-6 עד 6.5 ק"מ לליטר. שילבתם נהיגת שטח ותאוצות נמרצות? מחשב הדרך יעצור על כ- 5 ק"מ לכל ליטר בנזין.
---
בכל הכוח
הברונקו נכנס בסערה ובכל הכוח לשוק רכבי השטח הקשוחים בישראל, כשהוא נמצא בהילוך כוח ובכוונה לעבור כל מכשול שבדרך.
אל מול עיניו הוא סימן כמטרה בעיקר את הרנגלר של ג'יפ, והמשימה לא פשוטה, לאור העובדה שג'יפ רנגלר היה פה כל הזמן, חשף דורות מתקדמים ושיפר דגמים, ותוך כדי כך צבר לאורך השנים קהל נאמן, שבכל פעם מחליף ומתקדם באות אחת שנמצאת אחרי ה-J בשם הדגם, וגם לאור העובדה שמחיר הרכב הנבחן אינו זול, 435,000 ₪.
למרות שנעדר מהשוק העולמי כשלושים שנים, הברונקו שהושק אשתקד מבריק בלא מעט תחומים, כמו ניהוג בשטח ובכביש, באבזור ובבטיחות, במראהו הנהדר ובאיכות הכללית, תוך שהוא מציין חולשה במספר מצומצם למדי של נושאים, כמו צריכת דלק גבוהה ורעש כללי בנסיעה בכביש המהיר, המגיעה מהגג הפריק בעיקר.
מאחר וגם הרנגלר לא באמת מצטיין בשני הסעיפים העיקריים הללו, הרי שלברונקו צפויים חיים לא מאד קשים בשוק המקומי, וניכר שכבר בחודשי השיווק הראשונים שלו, צבר קהל מעריצים לא קטן, קהל שוודאי יתרחב במהרה, בהתאם להיצע ולמלאי אצל היבואן.
פורד ברונקו המקורי החל דרכו באמצע שנות השישים, ממש כמו הפורד מוסטנג האייקונית.
המטרה היתה ברורה – ליצור תשובה הולמת והחלטית מטעמה של פורד אמריקה לדגמים כמו ג'יפ CJ-5, ה- International harvester scout האמריקאי וגם לטויוטה לנד קרוזר, ואח"כ גם לשברולט בלייזר ולג'יפ צ'ירוקי בעיקר, תוך שמירה על נוסחה של פשטות, חיסכון ופונקציונליות.
יחד עם זאת, יכולות כביש סבירות לא באמת היו קיימות בדור הראשון, בעת שחלק מהמתחרים כבר הציעו אותן, מה שגרם לירידה בביקוש לדגם, ובעקבות זאת לשיפור היכולות הללו בדורות שהגיעו לאחר מכן.
לאורך כ-30 שנים שווקו 5 דורות של הברונקו עם מרכב קצר בעל 3 דלתות בלבד, ולאחר מכן שונה שמו ( דגמי אקספדישן, אקסקרשן), ורק ב-2021 חזרו בפורד לשם הדגם המקורי ועם דור שישי חדש ומודרני למהדרין, והפעם עם היצע רחב, הכולל בחירה בין מרכב קצר לארוך, לצד שלל רמות גימור ויכולות שטח שונות.
כל דורות הברונקו יוצרו מאז ומתמיד במפעל שב- Wayne, מישיגן, וגם זה הנוכחי מיוצר באותו המפעל, כשלוחית מתכת המקובעת לתחתית הקונסולה המרכזית אף מציינת זאת בגאווה.
---
טעם (טוב) של פעם
לברונקו עיצוב רטרו נהדר, שעושה הרבה כבוד לדורות שקדמו לו. התוצאה הכללית המתקבלת מסוקסת וקשוחה לעילא ולעילא, ופשוט יפיפייה.
לא ניתן להסתובב בברונקו באופן אנונימי בכבישים, מאחר שהוא מושך תשומת לב רבה.
רבים מנסים להבין במה מדובר, מעטים מכירים את הדגמים הקודמים שלו שלא נמכרו כאן, ומתפעלים ממלאכת העיצוב שנעשתה כאן עם לא מעט מחוות לעבר, וכל השאר – להם פשוט קשה להתעלם מהברייה החדשה שעל הכבישים, במיוחד שהיא בעלת מידות כה נדיבות (בגרסה "שלנו", אורכו 4.84 מ', רוחבו כמעט 1.94 מ' וגובהו 1.876 מ').
מסר הרטרו ניכר בחזית אנכית, פנסי דרך עגולים (לד), מתוכם יוצאים פסי לד אופקיים וביניהם כיתוב דומיננטי של שם הדגם, הטבוע בתוך גריל עצום הבנוי מחריצים מלבניים.
מתחתיו פגוש מתכת אימתני שעוצב באופן המאפשר זווית גישה מעולה, ממנו יוצאות שתי טבעות חילוץ גדולות, ואם תרכנו מעט מתחת לרכב, תראו שהמשכו משודך כבר מהמפעל למיגון הגחון. (גרסת ה- Badlands הנבחנת כוללת בין היתר מיגון תחתי מלא לרבות מיגוני ספי הדלתות).
מעל שוכן מכסה המנוע הגדול, עליו שתי לולאות שחורות גדולות לקשירה, בעיקר לאהל בשטח או לערסל הקשור לעץ. מעליו החלון הקדמי האנכי והמלבני, כמו פעם. (כאן לא ניתן להשכיבו מעל למכסה המנוע, כמו ברנגלר של ג'יפ).
עוברים להתבונן מהצד וקשה שלא להבחין מיד בצמיגי חצי-חצי ענקיים (33", עם חישוק בקוטר 17"), שנועדו לתת מענה בכביש ובשטח. קשתות שחורות ובולטות מעל לבתי הגלגלים, ידיות גדולות ושחורות לדלתות הפריקות (כמו גם חלקי הגג, הפירוק על ידי סט מברגים מיוחד השוכן בתא הכפפות), אנטנה יוצאת מפינת מכסה המנוע וניצבת מעלה כמו פעם, וסימלי "Badlands" בכתום על הכנפיים הקדמיות.
בתי מראות הצד גדולים, בפועל נגלה שמזל שמותקנת ברכב מערכת ניטור שטחים מתים, מאחר ואלה מכסות שטח קטן מדי ממה שקורה מאחור, או בעיקר, לצד הרכב.
מאחור מראה ריבועי, שיחד עם גלגל הספייר התלוי על הדלת שכאן מזכיר את הרנגלר, אך לברונקו ייחוד משלו עם פנסי לד מלבניים אורכיים הבולטים מקו המרכב, גם כאן פגוש המעוצב נכון, כדי לתת זווית נטישה טובה, וגם עליו אוזני חילוץ.
בנוסף לסמל האובלי של פורד נמצא לוגו הסוס של ברונקו, שכאן הוא לא במנח דוהר, כמו במוסטנג, אלא במנח של סוס השולח את רגליו הקדמיות ונוחת על הקרקע, אולי רמז לכך שהסוס של ברונקו עובר כל דבר וצולח כל מכשול.
דלת תא המטען מחולקת לשניים, רק שכדי לפתוח את החלק העליון, החלון, ראשית יש לפתוח הצידה את הדלת התחתונה (וחשוב שזה יהיה באופן מלא, כדי לשמור על שלמות הגומייה המפרידה בינה לבין החלון), ורק אז החלון נפתח כלפי מעלה.
מדלגים פנימה ומתרווחים במושב הנהג הנוח. הכיוונון שלו ידני, אך כאן הוא והשאר עוטים עור (אופציונלי). ידית האחיזה השוכנת משמאל ללוח המחוונים נמצאת כאן בעיקר לשם סיוע בטיפוס למי שזקוק לזה. הנוסע הקדמי נהנה אף הוא מידית אחיזה במיקום זהה, כמו גם מזו הנמצאת מימין לקונסולה המרכזית, שנועדה הפעם לתת לנוסע אחיזה בעת נסיעה מנערת בשטח.
הידיות עצמן עשויות גומי דחוס ונעים למגע, יותר מידיות פלסטיק שנמצאות אצל חלק מהמתחרים. יש עליהן זריקות צבע כתומות חביבות ורעננות, כמו גם במרכזי פתחי האוורור וברשתות האחסון שבדלתות, ששוברות את הגוון האפור-שחור ששולט בתא. יפה.
במרכז הדש-בורד מסך מגע גדול במיוחד (12") ואיכותי, אליו משודכת מערכת מצוינת של B&O עם 10 רמקולים, חיבור אלחוטי לאנדרואיד אוטו ולאפל קאר פליי, מעליו כפתורים לנעילות דיפרנציאלים ועוד (ניגע בכך בפרק הנהיגה בשטח), ומתחתיו תפעול נוח דרך כפתורי גלגל, של בקרת האקלים הכפולה ושל מערכת השמע, לצד כפתורים נוספים (מצלמה אחורית פלוס מבט מרחף ועוד).
ידית הגיר כוללת שליטה ידנית על ההילוכים, על ידי כפתור של פלוס ומינוס המותקן בצידה השמאלי, במיקום לא נוח. חבל שוויתרו על הכפתורים שמאחורי ההגה שבדרך כלל מטפלים בנושא.
יש כאן יציאות להטענת ולחיבור מכשירים, מתקני כוסות ובורר אלקטרוני של מצבי נהיגה – הנעה כפולה לרבות מצב LOW או הנעה אחורית, וגם מצב של שילוב אוטומטי להנעה כפולה.
בגוף הכפתור העגול והגדול גלגלת הבוררת בין מצבי השטח השונים (סלעים, חול, משטח חלקלק, בוץ וגם ספורט, אקו וכו'). הגלגלת נקראת G.O.A.T, סוג של הומור משעשע של אנשי היצרן, כשזה בעצם קיצור של Goes Over Any (type of) Terrain.
למרגלות משענת היד האמצעית (הכוללת תא אחסון גדול) נמצאים כפתורי השליטה בחלונות החשמליים ובמראות הצד. המיקום רחוק, תרתי משמע, מלהיות אופטימאלי, רק שבהתחשב בכך שהדלתות פריקות ונדרש למצוא לכפתורים מיקום חליפי, זה בגדר הרע במיעוטו.
סמלי "הסוס הנוחת" פזורים כאן בכל עבר, על המושבים, על ידית ההילוכים וגם על ההגה שמולנו, שעליו לא מעט כפתורים השולטים במסכים ודורשים לימוד והסתגלות, ולוח מחוונים רב תצורות ואפשרויות, גדול ודיגיטלי. חבל רק שמד הסל"ד נע מעלה-מטה במעין עמודה, ולא באופן קלאסי ונהיר.
מה עוד יש כאן? כניסה והנעה ללא מפתח, התנעה מרחוק, חימום במושבים הקדמיים ובהגה, בלם יד חשמלי, משטח הטענה אלחוטי וגם רצפת גומי הניתנת לשטיפה עם פתחי ניקוז לדגמים נטולי מושבי עור.
מערכות הבטיחות האקטיביות מזכות את הבאדלנדס בציון 7 מתוך 8 עם 6 כריות אוויר, מניעה אקטיבית לסטייה מנתיב, בלימה אוטונומית בחירום, גם במקרה של הולכי רגל ודו גלגלי, זיהוי רכב בשטח מת (כאמור, חיוני במיוחד עם מראות הברונקו התקניות), בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על עייפות נהג, והתרעה המונעת שכחת ילדים ברכב.
מאחור נוח ומרווח, כמצופה מרוחב הרכב ומבסיס גלגלים גדול, העומד על 2.95 מ'.
תא המטען עצום ועומד על מעט יותר מאלף ליטרים לאחסון של אוהלים, צידניות, מנגלים וציוד חילוץ. בשל הצמדת הגלגל החלופי לדלת עצמה, מתאפשר פה לא מעט מקום במקומו.
רגע לפני שנצא לדרך, אציין גם את הכיתוב BRONCO הגדול אל מול הנוסע הקדמי, יציאות חיבור למכשירים גם על הדש בורד עצמו, ולא פחות משישה כפתורי AUX , לתפעול מגוון שיפצורים וזיוודים, שבעלי הרכב וודאי יוסיפו וישדרגו בברונקו שלהם.
---
אספלט
למרות הייעוד הקשוח של הברונקו, ועם כל הכבוד לו- ויש הרבה כבוד, סעיף הכביש מגיע בעדיפות עליונה, מאחר והרוב המכריע של בעלי הברונקו, אם לא כולם, יבלה שם את רוב שעות המנוע, ללא צורך בנעילות ובסיוע טכנולוגי חשמלי לשם מעבר מכשולים. ולא, הטיפוס על המדרכה מול המספרה באבן גבירול אינו בגדר מכשול. בטח לא בשביל הברונקו.
כבר ביציאה מהמתקן של היבואן בניר צבי ועם ליטוף ראשוני של המצערת, ניכר כי המנוע שלפנים מגיב היטב ומשנע נמרצות את המסה הכבדה שכאן, מעל ל-2,400 ק"ג, כשהבלמים, מצידם, דורשים לחיצה הגונה באופן יחסי, על מנת לבלום אותה.
היצע המנועים מדבר על אקובוסט (מגדש הטורבו (כאן, הכפול) בפורדית), בנפח 2.7 ל' בעל הספק של 330 כוחות סוס ומומנט גבוה לרכב בנזין – 57.4 קג"מ, ולאחרונה הצטרף אליו המנוע הצנוע מעט יותר בנפח 2.3 ל' אקובוסט, הספקו 270 כ"ס והמומנט שם עומד על 42.8 קג"מ.
לשמחתי הרכב שהתייצב למבחן הצטייד במנוע החזק שבחבורה.
היבואן אמנם לא מפרסם נתון תאוצה מעמידה ל-100 קמ"ש, אולם מספר בדיקות שערכתי העלו נתון ממוצע של 7.7 שניות זריזות למדי.
אל המנוע משודכת תיבה אוטומטית בת 10 יחסי העברה קדמיים, והרכב אכן מרגיש נמרץ מאד בכל מצב - מעמידה, תוך כדי עקיפה וגם במעלה הררי. המנוע מטפס בחדווה במעלה הסל"ד, כשהגיר לא נותן לסל"ד לצנוח יותר מדי בהחלפות, בשל יחסי ההעברה המרובים והקרובים זה לזה.
הברונקו מרגיש מהיר וכמעט ספורטיבי, וגם בנהיגה מהירה בכביש מתפתל אפשר לצבור יותר ויותר בטחון מפניה לפניה, רק חשוב לעשות זאת בזהירות רבה. זה רכב כבד, גבוה, עם מרכז כובד גבוה, וזוויות גלגול מורגשות.
לנהיגה חווייתית ומסעירה בכביש המתפתל, עשו לעצמכם טובה ותשאירו את הברונקו בחנייה, וקחו במקומו את הקיימן שהמתינה לכם שם בסבלנות, באותן השעות בהן נהניתם בדיונות.
בכביש המהיר הברונקו נותן תחושת יציבות טובה, סעיף שאינו עובר בציון גבוה בחלק מהרכבים הגבוהים, רק שרמת הרעש שנכנס אל תא הנוסעים, בעיקר מכיוון הגג הפריק, גבוהה מהרצוי ומאד נוכחת.
כניסה עם הברונקו לעיר מגלה שגם שם ההתנהלות איתו פשוטה באופן יחסי, מצלמת הרוורס מצוינת לתמרון, ולצידה ישנה גם מצלמת רחף המסייעת שם. קוטר הסיבוב גדול יחסית (12.7 מ'), ודורש תכנון של סיבובי פרסה, כדי להימנע מתמרונים מיותרים לאחור.
בולמי הזעזועים מבית בילשטיין פשוט מעולים, גם בכביש, ומעניקים נוחות נסיעה טובה. הם "בולעים" פגעי כביש ובורות באופן מעורר השתאות, ומעבר מעל לפסי האטה כמעט שאינו מורגש. יופי.
----
נתקלנו מלפנים, קדימה להסתער!
הגיע הזמן ללכלך קצת את הצמיגים, או, אם כבר בשפה צבאית – לשייף סוליות.
אני מפנה את ההגה ימינה מהכביש אל עבר שביל מהיר ומהודק, שחלקו חול בעומק בינוני. גם שם הבילשטיינים עובדים נהדר, הרכב משייט לו במהירות טובה, ללא קיפוצים וללא רעידות מיותרות, כמעט שניתן לחשוב שהברונקו הביא עצמו לכאן רק כדי ליהנות מהנוף הירוק מהשדות סביב. כאן ישנה האפשרות "לנהוג בדוושה אחת", תוך שהרכב דואג, גם כאן, לשמור עליך בשביל.
אחרי כקילומטר וחצי, מימין לדרך נמצאת גבעה ועליה חרושים שבילי טיפוס ברמות קושי שונות, קצת כמו במסעדות שמגישות מנות חריפות לייט, חריפות מאד, וחריפות אש לאמיצים בלבד.
זה לא שהברונקו לא יכול לו, למעלה הקשה ביותר בסביבה, וכנראה שהוא יצלח אותו תוך כדי נחירת בוז, כשהוא מסובב לעברי את פנסי הלד העגולים: "מה, זהו?! בשביל זה הבאת אותי הנה?!", אבל בכל זאת, אני מחליט לוותר על המעלה המאתגר, בטח כשאני לבד בשטח, בטח כשזה קורה בשעות אחר הצהריים ורגע לפני חשיכה, ובטח-ובטח כשהופקד בידיי רכב שעולה 435 אלף שקלים, ולא, הוא לא שלי.
בחרתי את המעלה השני בדרגת הקושי. הוא עדיין תלול, הוא צר, והוא עובר בין שני קירות אדמה-סלע הגבוהים מהרכב עצמו, רק שהוא חף מסלעים על הקרקע.
לאחר שעליתי רגלית את המעלה להבין אותו ואת מה שמסתתר מיד אחריו, החלטתי שניתן לנסות לעלות אותו, מבלי שיהא הדבר כרוך במהלך לא אחראי, בטח כשיש לך כאן ברונקו באדלנדס, שהוא, איך נאמר בצרפתית, חתיכת Bad Ass.
כאן המקום לציין שבארסנל כפתורי השליטה החשמליים, ניתן לנעול דיפרנציאל אחורי, קדמי או מרכזי, וזאת כדי לחלק את כוח המנוע הרב בין הגלגלים שאוחזים בקרקע, מבלי לאבד חלק ממנו על אלה שלא אוחזים, וגם לנתק את המוט המייצב הקדמי, על מנת לתת חופש פעולה לכל גלגל במנח בו הוא נמצא.
פיצ'ר נוסף שקיים כאן הוא נעילה של הגלגל האחורי על מנת לתת לברונקו להסתובב כמעט על צירו שלו, כשהוא ממש חייב לעשות את זה בשביל צר.
נעילה אחורית, גז קבוע, 4x4 low ואתה בראש הגבעה. בלי דרמות, בלי סחרור גלגלים מיותר, בלי שהמרכב מנער עצמו לצדדים אל עבר מפגש כואב (ויקר) של הדלתות (שלא הוסרו) עם הדפנות של המעלה.
במצב 4X4 low, מופעלת מצלמה קדמית באופן אוטומטי ובניצול מלא של גודל המסך, כדי לראות מה שקורה ממש לפני הגלגלים הקדמיים ובחזית הרכב, פיצ'ר חכם שפגשתי ברכב מקבוצת מחיר שונה לחלוטין- הדיפנדר של לנד רובר, שמאפשר לצלוח מכשולים ולדעת היכן לשים את הגלגלים הקדמיים, גם אם אתה עושה זאת לבדך, ללא נפנופי ידיים של הכוון שעומד מלפנים.
נציין כי בדרך כלל למנוע בנזין יש חיסרון לעומת מנוע דיזל, מאחר שהמומנט מתקבל בסל"ד גבוה יותר, אותו לא תמיד ניתן לבנות בשטח הדורש זחילה איטית. למרות ששיא המומנט בברונקו הזה מגיע ב-3,100 סל"ד, לא הורגש מחסור בכוח משיכה אמיתי בשטח.
שילוב נכון של הנעה ונעילה, גז מתון והמכשול שהיה לפני רגע מורא הנהג, מתרחק לו במראה הפנימית. היפה הוא שהברונקו יודע לפרגן לנהג, ולתת לו תחושה של גיבור, כשבעצם הוא די מסתדר שם לבד, רק שלב למה שצריך, כוון את הגלגלים ותן גז. כנראה שלא תתקע.
מרווח הגחון ומהלך המתלה - גם הם לא מופיעים במפרט היבואן, כשחיפוש במפרטים מחו"ל מראה מרווח גחון של לפחות 21 ס"מ לדגם הנבחן, כשבדגם ה- Wild Track, הנתון הזה נושק ל-30 ס"מ מרשימים. מהלך המתלה מצוין, ורק הצלבות אגרסיביות יניפו גלגל אחורי באוויר.
ניכר גם כאן שהבילשטיינים, שהם תוצר של לא מעט טכנולוגיה, עובדים מצוין, דרך מהלך מבוקר של פתיחת המתלה ומניעת סגירתו המלווה בחבטה, ובכל ימי המבחן, כשחלקם היו מאתגרים למדי, לא נשמעה חבטה או גניחה מכיוון הגחון, או מסגירת מהלך מתלה, ולו פעם אחת.
המבחן המגוון הסתיים לו אחרי כמה מאות קילומטרים, ועם צריכת דלק גבוהה. בנסיעה די עדינה צפו ל-6 עד 6.5 ק"מ לליטר. שילבתם נהיגת שטח ותאוצות נמרצות? מחשב הדרך יעצור על כ- 5 ק"מ לכל ליטר בנזין.
---
בכל הכוח
הברונקו נכנס בסערה ובכל הכוח לשוק רכבי השטח הקשוחים בישראל, כשהוא נמצא בהילוך כוח ובכוונה לעבור כל מכשול שבדרך.
אל מול עיניו הוא סימן כמטרה בעיקר את הרנגלר של ג'יפ, והמשימה לא פשוטה, לאור העובדה שג'יפ רנגלר היה פה כל הזמן, חשף דורות מתקדמים ושיפר דגמים, ותוך כדי כך צבר לאורך השנים קהל נאמן, שבכל פעם מחליף ומתקדם באות אחת שנמצאת אחרי ה-J בשם הדגם, וגם לאור העובדה שמחיר הרכב הנבחן אינו זול, 435,000 ₪.
למרות שנעדר מהשוק העולמי כשלושים שנים, הברונקו שהושק אשתקד מבריק בלא מעט תחומים, כמו ניהוג בשטח ובכביש, באבזור ובבטיחות, במראהו הנהדר ובאיכות הכללית, תוך שהוא מציין חולשה במספר מצומצם למדי של נושאים, כמו צריכת דלק גבוהה ורעש כללי בנסיעה בכביש המהיר, המגיעה מהגג הפריק בעיקר.
מאחר וגם הרנגלר לא באמת מצטיין בשני הסעיפים העיקריים הללו, הרי שלברונקו צפויים חיים לא מאד קשים בשוק המקומי, וניכר שכבר בחודשי השיווק הראשונים שלו, צבר קהל מעריצים לא קטן, קהל שוודאי יתרחב במהרה, בהתאם להיצע ולמלאי אצל היבואן.