מבחן דרכים - מרצדס GLE קופה

מבחן דרכים - מרצדס GLE קופה
צילומים: טל אבן

מרצדס השיקה לאחרונה את הדור השני של ה- GLE קופה. לקחנו אותו למבחן דרכים וחזרנו מעט מאוהבים.

טל אבן | 02/09/20

רכב פנאי קופה נולד בעקבות צרכים וטעמים משתנים של לקוחות.

פעם לקוחות השלימו עם העובדה שרכב יכול להצטיין במקצוע אחד במגמה המורחבת, ובשאר פשוט ינסה שלא להיכשל; הוא יכול היה להיות נמוך וספורטיבי, משפחתי ובנאלי, יוקרתי ומפואר או פשוט רכב שנועד לנוע בשטח, אבל חוסר העידון שבו, התנהגות הכביש המעורערת והספרטניות גררו ויתורים לא מעטים מנהגיו.

אולם, דרישת הקהל שהגיעה מלקוחות מתוחכמים ואנינים, הביאה את יצרני הרכב לשבת ליד שולחן השרטוטים, על מנת להמציא עוד ועוד תתי סגמנטים.

בקטגוריית "רכבי פנאי" למשל, נולד מדרג של רכבים קטנים, קומפקטיים ועד גדולים.

רכבי סדאן יוקרתיים ורכבי קופה יצרו יחד שילוב וסגמנט חדש, "קופה 4 דלתות", כשהחלוצה בו היתה מרצדס עם ה-CLS.

שעטנז של רכבי פנאי/ שטח גדולים יחד עם רכבי קופה יצר את קטגוריית ה"פנאי- שטח- קופה".

המחשבה בקטגוריה האחרונה, אליה משתייכת ה- GLE קופה כוכבת המבחן, קטגוריה שאותה ייסדה ב.מ.וו עם ה-X6, היתה לאפשר לנהג להצטייד ברכב פרקטי, נוח, גדול ומפואר וכבונוס, שיהיה בעל יכולת לנוע בשטח, אבל עדיין לשמור על סטייל עיצובי גבוה, מראה ספורטיבי מובחן ושיק גדול.

הקטגוריה של רכבי הפנאי/ קופה הלכה והתפתחה, וגם נולדו תתי קטגוריה (כמו למשל ה-GLC קופה של מרצדס והב.מ.וו- x4 הקטנות יותר ואחיותיהן הקטנות אף יותר), כשהדגמים הראשונים בסגמנט הטרי יצרו פשרות אותן תבע העיצוב החיצוני, בדמות מרווח ראש מצומצם במושב מאחור ותא מטען פחות יעיל, ממש כמו בדגמים הראשונים שהיו בקטגוריית הקופה 4 דלתות.

---

למבחן התייצב ה-GLE 350D  קופה החדש, ברמת הגימור הגבוהה, AMG line Plus , שמחירו 740 אלף ₪. לדגם קיימות 3 רמות גימור, כשמחיר הפתיחה הוא 680 אלף ₪, כשהן נבדלות ביניהן ברמת אבזור בלבד.  

הדגם החדש שונה מאד מקודמו, השייך לדור הראשון שנחנך ב-2015, הן במוטיבים חיצוניים והן בפנימיים.

המראה החיצוני מסובב הראשים של המרצדס הזה כולל תאורת LED מתקדמת ונאה, מלפנים ומאחור, גריל קדמי כסוף קשקשים מרשים, פגושים חדשים מעוטרים בפסי כרום בוהק ושילוב אינטליגנטי ונאה בין מכסה תא המטען שבחלקו העליון משולב מעין ספוילר.

מהצד חישוקי ענק (21" בגרסה "שלנו"), מעליהם חיפויים מקוריים ונאים של בתי הגלגלים, מדרגות צד כסופות, חלונות אחוריים כהים ובעיקר – צורת הקופה בה הגג הוא המשכו הישיר של החלון האחורי, כמשיכת מכחול שנעשתה על ידי אומן.

דילוג פנימה למושב הנהג הגבוה, מגלה סביבת נהג עשירה ונעימה עד מאד, השונה מאד מהדגם הקודם, שם התאפיינה במסך צף ובשלל כפתורים פיזיים.

זו לא רק רשימת האבזור הארוכה עד מאד שנמצאת כאן, הכוללת בין היתר גג פנוראמי ענק, סגירת ואקום לדלתות, חיישנים סביב ומצלמות היקפיות. אלה לא רק החימום והאוורור (היעיל) במושבים, כניסה ללא מפתח, כיוונונים מרובים למושבים הקדמיים ופתיחת דלת תא המטען בהנפת הרגל.

זו האווירה.

האוירה היוקרתית שמתקבלת דרך איכות תא הנהג, המתגים והמנופים, הטכנולוגיה שנמצאת סביב, 2 המסכים הענקיים ( 12.3" כל אחד) שבורכו ברזולוציה פנטסטית, תאורת האוירה (הניתנת לבחירה בין לא פחות מ-64 גוונים), משטחי המגע, והתצוגה העילית העשירה במיוחד, כל זאת לצד החומרים בהם עשה היצרן שימוש (עור, עץ, כרום), שילובי הצבעים המוצלחים, קווי התפירה המוקפדים ועיצוב כל אחד מהקומפוננטים שעוטפים אותך.

----

לאחר שמתמזגים באווירה הזו, מתחילים לבדוק את מה שסביבנו ומכיילים את שלל הצגים בהתאם להעדפה הסובייקטיבית.

חיבור באמצעות האפל קאר פליי או האנדרואיד אוטו מאפשר שיקוף מסך הנייד, כשמערכת הסאונד מבית Burmester פשוט מענגת.

המושב מתגלה, גם לאחר כמה מאות קילומטרים, כנוח ותומך, הוא עוטה עור (נאפה דו גוני בגרסה הזו), שלל אפשרויות הכיוונון שלו, יחד עם הכיוונון החשמלי של ההגה, מאפשרים להגיע לתנוחת נהיגה טובה. אהבתי שהיצרן בחר למקם את כפתורי החימום והאיוורור של המושבים לצד כיוונון המושבים (על הדלת, כמיטב המסורת המרצדסאית).

מערכת ה- MBUX הנפלאה של מרצדס ברורה מאד וכוללת תצוגה אינטואיטיבית ועשירה, הן בגרפיקה והן באפשרויות הכיוון ובהגדרות, עד לרמה של הגדרת "הכנת הרכב לשטיפה" (קיפול מראות, סגירת חלונות וגג וכד').

דו השיח עם ה"סירי" של המערכת, שמתחילה במילים "Hey Mercedes", יעילה מאד כדי להנמיך את המזגן, לחייג לחבר, להגביר את הווליום וכד'. כן התקשורת איתה דורשת הסתגלות הדדית של מבטא, טון ועוצמת הדיבור.   

לפני שיוצאים לדרך, מכוונים את המסך הראשי לתצוגה הנבחרת, את לוח המחוונים, שגם הוא בעצם מסך LCD ענק, מכוונים לפי תצוגה רצויה (אופי ספורטיבי, רגוע, אלגנטי, מינימליסטי וכד') בחלקו הימני, השמאלי והמרכזי, כל אזור והאפשרויות שלו לפי מצב הרוח של הנהג, והכל לתאוות עינייו.

בגרסה זו, מתגלה אל מול הנהג תצוגה עילית המוקרנת על גבי השמשה הקדמית. גם כאן התצוגה שלה ניתנת לבחירה, וגם היא מחולקת לשלושת האזורים שבה. תצוגה זו כ"כ נהירה ומפורטת, עד שהיא כמעט מייתרת את הצורך להסיט את העיניים מהשמשה הקדמית אל עבר לוח הפיקוד. מבריק.

על גבי ההגה כפתורי הפיקוד על מערכות הבטיחות, הטלפון והשמע, אך שני כפתורים קטנים מרובעים ונוחים במיוחד, כפתורי מגע ולחיצה, שיחד עם משטח המגע אליו "נופלת" יד ימין של הנהג שולטים, ובקלות, בכל הנעשה ברכב.      

בשני צידי הקונסולה המרכזית קיימות 2 ידיות אחיזה לנהג ולנוסע, שמזכירות לנו שמדובר ברכב שמסוגל להתמודד עם אתגרים בשטח.  

שני מסכי הענק הובילו למיקום נמוך מעט של פתחי המיזוג, אולם בשל קיומם של 4 כאלו במרכז הקונסולה, 2 לכל נוסע מלפנים, פלוס אחד בכל אחד מהצדדים, מתאפשר מיזוג יעיל למדי.

עוברים למושב האחורי, ושם מגלים מושב נוח מאד, כשגם נוסעים שגובהם קרוב ל- 1.90 מ', לא ירגישו מחסור במקום לראש או לברכיים (מרחק בין הסרנים 2.935 מ'), תכנון חכם בהתחשב בעיצוב החיצוני בו הגג משתפל בחדות לאחור. במושב כאן יש פתחי מיזוג, אך נעדר ממנו אזור נפרד של בקרת האקלים.

תא המטען רחב ועמוק (655 ל'), ויחד עם הדלת החמישית מתאפשרת הטענה די נוחה. סף ההטענה מעט גבוה ויתכן וידרוש יותר מאמץ מנוסעים שאינם גבוהים.

---

מניעים

מלפנים, מנוע דיזל, היחיד המוצע בדגם, בנפח 2,925 סמ"ק, 6 צילינדרים. הספקו המירבי עומד על 272 כ"ס, וכשנתון המומנט (61.1 קג"מ) יכול רק לרמוז על יכולת דחיפת הרכב קדימה, למרות משקל עצמי של כמעט 2.3 טונות.

ההנעה כפולה קבועה, ויחד עם תיבה בעלת 9 יחסי העברה קדמיים, הרכב חוצה את קו ה-100 קמ"ש מעמידה לאחר 6.6 שניות בלבד.

בנסיעה מנהלתית מהירה, קיימת לעיתים אוושת רוח קלה ורחש מגלגלי הענק ברכב, כשפעולתו של המנוע חרישית, בוודאי יחסית למנוע לוגם סולר, וגם כשקולו נשמע, מדובר בקול נעים לאוזן, ספורטיבי כמעט, שבלחיצה הגונה על הדוושה נותן מעין סאונד היקפי עוצמתי, שמשום מה הזכיר לי במשהו את הסאונד שהפיקה החללית של דארת' ויידר במלחמת הכוכבים. Cool.  

מתלי האוויר בהם מצויד הרכב מתמודדים היטב בנסיעה מהירה ואיכותית, כשבכבישים צדדים ואיכותיים פחות, התחושה שהם עסוקים יותר וסופגים פחות, אך לא ברמה שמפריעה לנוסעים ברכב.

מעבר ל"ספורט" דרך בורר מצבי הנהיגה, מחדד את התגובות של ההגה והמצערת, תוך ריסון נוקשה יותר של המרכב, ולמרות שמדובר ברכב גדל מימדים (אורך 4.94 מ' ורוחב של לא פחות מ- 2.01 מ'), כיף להתנהל איתו בכביש מפותל. העברות המשקל, המומנט הזמין, התנהגות המרכב ומשקל ההגה ברכב שכזה מלמדים על כך שהרכב הזה שייך ליצרן שיודע כיצד לייצר מכוניות ספורטיביות.

הרכב מצויד בכל מערכות הבטיחות המוכרות, לרבות התראה מפני תנועה חוצה מאחור, בלימת חירום וניטור שטח מת, כשנעדרות ממנו רק מערכת לזיהוי תמרורים ושליטה אוטומטית באורות הגבוהים. בקרת השיוט האדפטיבית שלו עובדת היטב לרוב, כשבמצבים מסוימים בהם היא בולמת את הרכב ומאיצה מחדש, זה נעשב במעין פולסים קופצניים משהו (שחרור הבלימה האוטומטית, האצה ובלימה נוספת). כמו כן, שמירה על סטיה מנתיב עלולה לעבוד באופן מעט אגרסיבי ומפתיע, בהתקרבות לשולי הכביש, ויש להסתגל לפעולת המערכת.

בעיר ההתנהלות ברכב, למרות מימדיו, נוחה מאד, ורק הראות לאחור שנפגעת על ידי קורת C ו- D רחבות וחלון אחורי זעיר, רומזת לנהג שכדאי להשתמש במערכת המצלמות המצוינת בה מצויד הרכב.

בסוף המבחן שכלל נהיגה בכבישים מהירים, זחילה בפקקים, נהיגת שבילים קלה וקטעי נהיגה דינאמיים, צריכת הסולר הממוצעת עמדה על 10.2 ק"מ לליטר, נתון מכובד לרכב שכזה.  

----

ל-GLE 350D COUPE החדשה של מרצדס יש המון סטייל. העיצוב החיצוני מסובב ראשים והמפגן הטכנולוגי והעיצובי שפנים הרכב מציג הוא פשוט חגיגה לעיניים (ולידיים).

האווירה הרווחת פה יוקרתית ומהנה, נהיגת הרכב מהנה בשת"פ מלא עם המנוע האתלטי, ופשוט כיף לשהות ברכב גם אם מדובר בנסיעה ארוכה.

ניכר כי הרכב משלב היטב בין העולם הפרקטי, הנוח, המרווח והיוקרתי לעולם העיצוב, האופנה והשיק, וכשאין פשרה גדולה במושב האחורי או בתא המטען, הרי שמדובר בסמל סטטוס משתלם במיוחד.