מבחן דרכים - יונדאי קונה

מבחן דרכים - יונדאי קונה
צילום תמונות: טל אבן

ה- KONA, ה-SUV הקטן מבית יונדאי, קיבל לפני מספר שבועות שחקן חיזוק מבית, הקונה ההיברידי. יצאנו לבחון אותו וחזרנו עם הרשמים

טל אבן | 08/06/20

הקונה נחשף בישראל בינואר 2018, תוך שהוא מציג מראה דינאמי וצעיר, לצד מנוע 1.6 בנזין טורבו שבלט בעוצמתו ובביצועיו, 177 כ"ס ו-7.9 שניות למאה, חזק ממרבית מתחריו לסגמנט, כמו סיאט ארונה, קיה סטוניק ומיצובישי ASX, המתחרה מבית.

כעת, אחרי פעילות של כשנתיים וחצי ומכירות של למעלה מ-4,000 מכוניות בישראל, מגיע הקונה ההיברידי.

את מראה הקונה אהבנו עם הצגתו; פנסי LED צרים מלפנים ומאחור, פנסי דרך המשולבים בפגוש הקדמי, קו מותנים רחב מאחור שיחד עם צמיגים רחבים יחסית (רוחב 205 מ"מ) מקנה לרכב מראה ספורטיבי, כל אלה, לצד פרופורציות טובות גם מהצד, הביאו לכך שהיונדאי קונה היא אחת האלטרנטיבות הנאות ביותר בסגמנט. 

 

הגרסה ההיברידית זהה במראה שלה כמעט לחלוטין לגרסת הבנזין, למעט כמה פרטים קוסמטיים כמו חישוקים (16") בעיצוב שונה במעט, כיתובי Hybrid ו- Blue Drive זעירים וזהו פחות או יותר, וטוב שכך, לאור העיצוב המוצלח מלכתחילה של הקונה. בגרסה הנבחנת, הגבוהה מבין השתים המוצעות בוורסיה ההיברידית, נוספו פנסי LED נאים מאד גם מאחור, המוסיפים למראה השרירי של הרכב.

מימדי הרכב אינם חריגים בסגמנט, ואף צנועים מאלה של חלק ממתחריו הישירים, עם אורך של 4.165 מ', רוחב 1.8 מ', גובה 1.55 מ' ומרחק סרנים בן 2.6 מ'. מרווח הגחון נאה, ועומד על 17 ס"מ מהקרקע.

כשנכנסים (בגרסה זו יש כניסה ללא מפתח), התמונה של פנים הרכב מוכרת אף היא מגרסאות הבנזין.

את חלל הנוסעים מאפיינים הרבה משטחי פלסטיק אפור כהה/שחור סביב, שנראה איכותי ועמיד, כשישנו מגוון קל של טקסטורות, מעט דיפונים רכים (בדלתות למשל) ואיכות הרכבה כללית טובה מאד, כיאה ליונדאי.

כיוון יעיל של מושב הנהג, ההגה, הישיבה גבוהה יחסית ותקרת הרכב לא מפריעה לפדחת הנהג, גם אם גובהו לעל ל-1.80 מ', בין היתר בשל היעדרו של גג שמש שמנמיך לרוב את תקרת הרכב.

לוח המחוונים כולל מחשב דרך המציג מידע רב אודות הנסיעה והטעינה, כשמד הסל"ד הוחלף במד המציג מצב טעינה/ נסיעה חסכונית או נסיעה שאינה חסכונית (מצב Power). מתחתיו מד המציג את המצב הנוכחי של הסוללה שמפיחה חיים במנוע החשמלי, כשבמעלה הררי היא ממהרת להתרוקן, ובירידה עם בלימת מנוע, מתמלאת. הפעולה כאן אוטומטית במערכת היברידית סגורה.

מאחורי גלגל ההגה שני מנופים להעברת הילוכים (התיבה כאן היא DCT כפולת מצמדים בעלת 6 יחסי העברה קדמיים), שמחד מעניין שהם מופיעים דווקא בגרסה ההיברידית ולא בגרסת הבנזין הכוחנית והביצועיסטית יותר, מאידך הם נמצאו כיעילים במורד, שם מנצלים את בלימת המנוע להטענת המצבר כאמור, פעולה נוחה יותר מהסטת ידית ההילוכים שמאלה (ספורט) ולמעלה/ למטה.

מערכת בקרת האקלים יעילה ומעליה נמצא מסך 7" המוכר, הכוללת התממשקות לאפל קאר פליי ולאנדרואיד auto, בלותוס' ומצלמה בעלת תמונה איכותית למדי בנסיעה לאחור.

המושב האחורי אינו מהמרווחים, אך מספק לשלושה ילדים לא גדולים או לשני מבוגרים שישבו שם. בולטת בהיעדרה יציאה של פתחי מיזוג לישובים שם.

תא המטען שמר על נפחו כמו בדגם הבנזין (361 ל') , למרות הסוללות של המנוע החשמלי, רצפתו גבוהה יחסית, בקו אחד עם מפתח התא ובהמשך לפגוש, אולם מתחתיו (ובצידו) ישנם מספר תאים קטנים, לצד ערכת הניפוח שמחליפה כאן גלגל רזרבי.

---    

לפני שיוצאים לדרך, בדיקה קצרה של אבזור הנוחות והבטיחות של ההיברידית, מגלה כי כבר בגרסת הכניסה (premium), שעולה 139,900 ₪, מקבלים הגה בציפוי עור, קיפול מראות צד חשמלי, חיישן אורות, בקרת שיוט (רגילה, לא אדפטיבית) ובלם יד חשמלי עם אוטו הולד.

גרסת ה-Prestige, שעלותה מוסיפה 3,000 ₪ (142,900 ₪), כוללת גם כניסה והנעה ללא מפתח וחיישני חניה אחוריים מקוריים.     

קיט הבטיחות כולל 6 כריות אוויר, בלימה אוטונומית במצבי חירום (כולל זיהוי הולכי רגל), סיוע אקטיבי לשמירה על נתיב וסייען שמירה על ערנות נהג.

גרסת הפרסטיז' כוללת גם התראה על רכב בשטח מת והתראה על רכב חוצה מאחור.

----

יוצאים לדרך

מלפנים שוכנת יחידת הכוח המוכרת לנו מהאיוניק. שילוב של מנוע בנזין בנפח 1,600 סמ"ק שהספקו 105 כ"ס ומומנט של 15 קג"מ, יחד עם מנוע חשמלי המפיק 43.5 כ"ס ומומנט 17.3 קג"מ, יוצרים יחידת כוח משולבת בת 141 כ"ס ומומנט בשרני למדי של 27 קג"מ.

ניסיונות לאתגר אותו מעט בנהיגה ספורטיבית יותר או במעלה הררי, גילו כי לא לשם כך נולד.

יחידת הכוח אינה מרגישה כוחנית מספיק או נמרצת בתנאים האלה, ונתוני צריכת הדלק המחמיאים מתקלקלים לנהג אל מול העיניים, עם כל הצמדה של הדוושה לרצפה.

הרכב מאיץ למאה קמ"ש ב-11.2 שניות, מהירותו המירבית עומדת (לפי היצרן) על 160 קמ"ש, וזה מספר את הסיפור שאמנם לא מדובר ברכב ספורטיבי או כוחני במיוחד, מאידך, נתון המומנט (27 קג"מ כאמור) מבשר כי הרכב נמרץ למדי ושיש המון כוח זמין ומיידי לתנועה עירונית או בינעירונית, שם שוכן שטח המרעה הטבעי של הקונה ההיברידית.

בידוד הרעשים טוב אך לא מצוין, רעשי כביש ורוח חודרים לתא הנוסעים ועלולים להפר במעט את השלווה הטוטאלית שם.

את מבחן הדרכים סיים הקונה עם 5.9 ליטרים ל-100 ק"מ, שהם כ-17 ק"מ לכל ליטר בנזין, תוצאה טובה מאד לרכב מסוגו ובמיוחד אל מול מתחרות בסגמנט.

עם זאת, מאחר והרכב מאפשר לצפות במחשב הדרך שלו, בנתונים אודות חלוקת הנהיגה לנהיגה חסכונית, רגילה ונמרצת, ה"ציונים" שקיבלתי בתום נהיגה של למעלה ל-300 ק"מ, שכללה נהיגה עירונית/ פקקים, נהיגה בין עירונית שלווה ונהיגה הררית נמרצת, היו 23% נהיגה חסכונית, 49% נהיגה "רגילה" ו-28% נהיגה דינאמית.

מכאן, שנהג שעיקר שימושיו הם עירוניים או בין עירוניים שלווים, עשוי לשפר אף יותר, ובאופן ניכר, את צריכת הדלק הממוצעת בקונה ההיברידית שלו.

----

יונדאי קונה ההיברידית יקרה אמנם מאחותה לוגמת הבנזין ב-13,000 ₪ לגרסת הפרימיום ו-9,000 ₪ לגרסת הפרסטיז'. עם זאת, היא חסכונית ממנה בלפחות 5-6 ק"מ לליטר, במדידה ריאלית ולא בתנאי מעבדה.

הזמן שייקח לחיסכון בדלק לפצות על הפער במחיר בין 2 האפשרויות עומד על כ-4 עד 6 שנים, לרכב שעובר קילומטראז' ממוצע. ככל שהרכב יגמע קילומטרים רבים יותר לשנה, כך סגירת הפער הכספי תהיה מהירה יותר.

זאת ועוד, הכדאיות הרבה שנמצאת ברכב היברידי היא בין השאר היותו רכב ראשי במשפחה, "רכב הטיולים", רכב גדול ומרווח בעל תא מטען גדול, שאיתו ניתן לגמוע מרחקים ארוכים ובחיסכון רב אל מול אלטרנטיבות צמאות, עם זאת, הקונה אינה גדולה מספיק כדי להיחשב רכב משפחתי "שנכנס בו הכל".

הקונה ההיברידית תשרת נאמנה את קהלה, שיהיה זה שהסביבה חשובה לו, משפחות קטנות או אנשים בגיל הזהב, שכבר אינם זקוקים להעמיס תיקים ומזוודות רבות לטיול, מקסימום לאכלס בבאגאז' עגלה של הנכד או קניות מהסופר, ועל הדרך, להיות סופר חסכוניים וירוקים למהדרין. ולדרישות הללו, הקונה ההיברידית היא פרטנרית מצוינת.