לא חוצה קווים. סוזוקי S Cross החדש במבחן דרכים.

לא חוצה קווים. סוזוקי S Cross החדש במבחן דרכים.
צילום תמונות: טל אבן

סוזוקי השיקה לאחרונה את ה- S Crossהחדש, רכב הפנאי הקטן והפופולרי מבית, דגם המוכר כאן בעיקר כ"קרוסאובר" במהדורתו הקודמת. סכין המנתחים נגע בעיקר במראה החיצוני, כשהמכלולים ותא הנוסעים נותרו כמעט ללא שינוי. פגשנו אותו למבחן הדרכים המקיף שלפניכם.

טל אבן | 25/07/22

המראה החדש של ה- S Cross אינו דומה לקודמו, זה ששירת לא רע את נאמני המותג והדגם לאורך כעשור מאז שהוצג, תוך שהוא נמכר כמעט 40 אלף פעמים מאז בישראל.

רכב הפנאי הקטן של סוזוקי קיבל מראה קשוח בהרבה מבעבר, בעיקר בחזית ומאחור, ולמרות זאת שמר כמעט בקנאות על המימדים של קודמו, עם 4.30 מ' לאורך, 1.785 מ' לרוחב, הגובה כולל המסילות שעל הגג עומד על 1.585 מ' ובסיס הגלגלים 2.6 מ'.

מרווח הגחון נאה, בכל זאת רכב פנאי המציע גם גרסאות כפולות הנעה, עם 17.5 ס"מ.

בחזית, פנסי לד עדכניים עם פסים אופקיים החוצים אותם, בתוכם יחידות של קוביות בכל צד, גריל אנכי דומיננטי בשחור מבריק עם מעוינים ופס כסוף רוחבי, פגוש קדמי דומיננטי אף הוא, בו משולבים פנסי ערפל גדולים ופס כסוף רוחבי תחתי, ומכסה מנוע גבוה הכולל דפנות צד, קצת כמו בויטרה, שהיתה עד כה הילדה היותר מצודדת מבין השתיים במשפחה.

מאחור עיצוב חדש לחלוטין, פה יחידות תאורת לד גדולות ושקופות הבולטות החוצה מקווי המרכב, הכוללות קווים המזכירים במשהו חלק מדגמים של מותגים מתחרים כטויוטה ומיצובישי, כשגם בהן מוטיב של קוביות תאורה, פגוש דומיננטי משולב משטח כסוף וספוילר הממשיך את הגג. 

מהצד מראה קלאסי של רכב פנאי קטן, הכולל חצאיות וחיפויים שחורים ובולטים לבתי הגלגלים (17"), פסי אורך על הגג וקורות דקות ומושחרות ברובן.

המראה המתקבל הרמוני, נעים, מודרני, ובעיקר כזה שקיבל אופי מסוקס וקשוח בהרבה מבעבר, כזה הנדרש ברכב פנאי/ שטח, במיוחד בדגם בו קיימת גם גרסה כפולת הנעה.

----

K.I.S.S – Keep It Simple, Suzuki.

מראה חיצוני של רכב הוא בגדר statement, או הצהרה, בשפת הקודש. בעלים של רכב חדש רוצה לספר החוצה סיפור כלשהו, גם אם באופן מאופק למדי ואנין, ולהכריז שהוא מעודכן ולא נותר מאחור, ועוקב אחר צו השעה העכשווי בכל מה שנוגע לעיצוב ולאלמנטים תואמים.

יחד עם זאת, רבים יעדיפו את המוכר והטוב בכל מה שקשור לניהוג ולתפעול יומיומי. הרי אף אחד לא ייכנס אליי פנימה לרכב, ויבין שאין שם חדשות מרעישות ביחס לרכב הקודם שלי.

וכאן סוזוקי נוהגת בחוכמה רבה עם קהל לקוחותיה הוותיק. הם לא רוצים שינויים. הם מעדיפים את המוכר והטוב, זה מקנה להם ביטחון, ולא בהכרח יעדיפו לזנוח אותו לטובת מה שנחשב עדכני ומודרני;

ישנו קהל מאד גדול שמסתובב בינינו, שיעדיף להתרפק על השירים הטובים והמוכרים לו בהופעה של דודו פישר או של פול אנקה, ולא ינסה בכוח להרגיש מעודכן, ולקפץ בהופעה של סטטיק ובן אל.

סוזוקי מנגנת כאן במיטב כלי הנגינה שברשותה – על מנת לתפוס את נישת ה"פשוט";

המונח "פשוט" מקבל שני מובנים. פשוט במובן של "קל", לצד פשוט במובן של "חסכוני".

המובן הראשון, "קל", מקבל ביטוי בהיות ה- S Cross קצת כמו רכב מפעם במובן הטוב של המילה – אין כאן עודף של תחכום טכנולוגי, שעלול לאיים על אוכלוסייה לא צעירה בעיקר, כמו הפעלה מוגזמת של מערכות הרכב דרך מסך המולטימדיה.

בקרת האקלים הדו אזורית נהירה ופשוטה לתפעול, עם גלגלים השולטים בטמפרטורה.

סידור הכפתורים על ההגה מוכר ולא מתחכם, ואפילו שני הכפתורים הארוכים הצומחים מלוח המחוונים, הגם שהם בעצם כפתורים חשמליים ולא מכניים, כמו במכוניות של פעם, נמצאים שם, כמו גם ידית בלם יד מכאנית; אפילו בקרות הבטיחות האקטיביות מופעלות ומתופעלות בפשטות ובלי התחכמות.

רבים מהרוכשים הפוטנציאליים, במיוחד אם אינם צעירים, ימשיכו למצוא בפשטות הזו קסם גדול, ויעריכו את העובדה שיתרגלו בזמן קצר מאד לסוזוקי החדש שלהם.

המובן השני של "פשוט", "חסכוני", מקבל כאן ביטוי בחומרי דיפון בסיסיים יחסית ונוקשים, הגם שהרכבתם מצוינת, כזו שנועדה לשרוד לאורך שנים ארוכות.

מייד בנסיעה נגלה שהבידוד האקוסטי לא מושלם; נעשה כאן ויתור על ארבעה כפתורים אוטומטיים בלחיצה אחת לחלונות כשרק כפתור הנהג נהנה מהפריבילגיה הזו, וגם העדרם של פתחי מיזוג במושב האחורי ומיעוט יציאות להטענת מכשירים משדרים במשהו תחושת חיסכון.

גרסת המבחן שאיתנו היא גרסת הכניסה, GLX, עלותה צמחה לכדי 140 אלף שקלים, ומעליה קיימת רמת גימור GLX-V (149 אלף שקלים), וגם אפשרות לשתי הגרסאות עם הנעה כפולה (152 ו- 160 אלף שקלים בהתאמה).

גרסת ה-GLX כוללת מסך מולטימדיה חדש בן 7" שהוא טוב מקודמו, הוא משודך לקישוריות לאפל ולאנדרואיד וגם ל-6 רמקולים. חבל רק שהתפעול מהמסך של עוצמת השמע היא בשני כפתורי מגע לא נוחים ולא בגלגל אינטואיטיבי, כזה ה"נופל ליד".

עוד נמצא פה חלונות כהים מאחור, מנופים להעברת הילוכים מההגה, קיפול חשמלי למראות הצד, מסך LCD 4.2" צבעוני בלוח המחוונים, כניסה והנעה ללא מפתח ועוד.    

בגרסת האבזור הבכיר, GLX-V המסך המרכזי גדול יותר (9"), אליו מוצמד גם רמקול שביעי (סנטר). כאן הריפודים, משענת היד הקדמית ומיני ריפודים ודיפונים עוטים דמוי עור ולא בד, ולמצלמה האחורית שבדגם הבסיס נוספו מצלמות 360 היקפיות. 

בדגמי ההנעה הכפולה ישנו בורר מצבי נהיגה הכולל גם חיווי בלוח המחוונים.

סעיף הבטיחות בשלל רמות הגימור מקבל ציון 6 מתוך 8, עם בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה אקטיבית על נתיב, ניטור שטח מת ותנועה חוצה מאחור, התרעה על עייפות נהג, בלימת חירום אוטונומית וחיישני חנייה מלפנים ומאחור.

----

מעבר למושב האחורי מראה שאמנם יש כאן משענת יד מרכזית עם מחזיקי כוסות, אולם העיצוב פשוט והאבזור כאן בסיסי. משענת הגב נותנת בחירה בין 2 מצבי הטיה, בעיקר כדי להרוויח עוד 10 ליטרים בתא המטען, שאגב כך יכול לצמוח ל-440 ליטרים מקסימליים.

המושב עצמו נוח לשני מבוגרים, כאשר שלושה מבוגרים או מתבגרים יחושו כאן צפיפות, בעיקר בכתפיים, נתון שאינו שונה או חריג ממה שמאפיין את הקטגוריה.

תא המטען עצמו נוח להטענה, מרווח למדי וכולל תא שטוח להטענה מתחת למגש הרצפה, כשמתחתיו גלגל רזרבי.

מלפנים שוכן המנוע המוכר לנו מהדגם היוצא, עם תגבור היברידי קליל (mild hybrid), ההספק עומד על 129 כוחות סוס ומומנט בן 24 קג"מ. המנוע משודך לתיבת אוטומטית פלנטרית בת 6 הילוכים קדמיים.

מערכת תגבור החשמל לא מאפשרת תנועה על חשמל בלבד, מאידך, היא מסייעת לתחושה נמרצת, במיוחד בתחילת נסיעה ובתמרון עירוני, התגובות מיידיות והיא מחסלת את השתהות מערכת העצור/ סע.

הביצועים מדברים על 9.5 שניות למאה קמ"ש (10.2 שניות בגרסאות כפולות ההנעה), והרכב אכן מרגיש נמרץ ברוב תנאי הנסיעה, לרבות בכביש המהיר ובמעלה ההררי, גם אם התחושות אינן ספורטיביות בשום שלב.      

בעיר הנסיעה רכה ונעימה, הגיר עובד מצוין, רק שלגבי התפעול שלו יש לשים לב לשני עניינים – הראשון, בכל תחילת תנועה מצאתי עצמי משלב למצב ה"ידני" M1 שנמצא שלב אחד אחרי D. צריך להתרגל לנושא של הזזת ידית ההילוכים "לא עד הסוף" בתחילת תנועה.

שנית, שימוש במנופי ההילוכים שמאחורי ההגה אינם מחזירים למצב D עם לחיצה ארוכה על כפתור הפלוס, ויש לחכות כמה שניות עד שזה קורה מעצמו, או לאחר שילוב ל-M ושוב ל-D.

מאחר שברור לי שהרוב המכריע של נהגי הקרוס לא ישתמשו בשיפטרים של ההילוכים, זה כנראה עלול להציק רק למעטים בלבד.

המנוע החשמלי מסייע כאמור בעיקר לתנועה העירונית ובכל עת ניתנת תחושת זריזות.

מחוץ לעיר התחושה הזו נשמרת כאמור, רק שכאן חודר לתא הנוסעים רעש רוח ומהגלגלים. לא ברמה שתפריע, אך הוא בהחלט נוכח.

המתלים מכוילים לצד הרך, זה מסייע מול רוב השברים והפגמים בכבישים ולא ממהר לתת תחושה לא נוחה לנוסעים, רק שיש לזה מחיר בנושא הדינאמי והכביש המפותל, שם יש רכינת מרכב, אך שוב, זה ידבר כנראה ללקוחות מעטים בלבד של הדגם.

בשל מחירי הדלק שזכו למספרים חסרי תקדים בתקופה האחרונה, צריכת הדלק הפכה מעניינת במיוחד. לפי נתוני היצרן, מדובר על כ-17.5 ק"מ לליטר לדגמים נטולי ההנעה הכפולה. בפועל, נהיגה משולבת תניב נתון של כ- 14 ק"מ לליטר בנהיגה לא מאד נמרצת.

---

הסוזוקי S Cross החדש מציג את גישת המראה המודרני החיצוני המסוקס, שאורז בתוכו את מה ש"ישן וטוב", או לאור נתוני המכירות המרשימים של הדגם בעשור האחרון – גישת "זה עובד, אל תיגע בזה".

סוזוקי עלו על נוסחה הקוסמת לרבים, שאינם מחפשים תחכום טכנולוגי פורץ דרך וחדשנות מסובכת, וממשיכים להעניק להם תפעול ידידותי ופשוט, אבזור נחוץ בלבד ללא משחקים וגאדג'טים מיוחדים ומיותרים (למעט אולי מסכי כוחות הג'י וכוחות הסוס או המומנט בכל רגע נתון, שאינם באמת נחוצים כאן).

הדבר מגביר את רמת הביטחון על הכבישים של רבים מלקוחות המותג. 

אם נסכם, מרכב נאה, עדכני ומודרני, איכות יצור טובה וסביבת נהג מוכרת, לצד מערך בטיחותי משופר לעומת הדגם היוצא, כל אלה לצד חסכון יחסי בדלק, ביצועים נמרצים, עלויות אחזקה נמוכות ומוניטין מצוין של המותג, ניכר שיש בהם כדי לייצר חבילה שתמשיך לקרוץ לקהל הלקוחות הגדול שמחפש בדיוק את זה, ולשמור על הצלחה גדולה במכירות הסוזוקי S קרוס החדש.