סוזוקי איגניס ההיברידי- מבחן דרכים

סוזוקי איגניס ההיברידי- מבחן דרכים
צילום תמונות: טל אבן

האיגניס של סוזוקי קיבל עדכון לפני כחודש וחצי בדמות תגבור היברידי, חבילה של מערכות בטיחות וגם עדכונים קלים בעיצוב ובגימור. לקחנו אותו למבחן דרכים חסכוני.

טל אבן | 06/12/20

קשה לקטלג את האיגניס בסגמנט מדויק. הוא דומה באורכו וברוחבו לרכב מיני כיונדאי i10 או שברולט ספארק, אך גבוה מהם משמעותית (הן בגובה הכללי והן במרווח הגחון), וגם יקר מהם בכ-15-20%.

הוא מתקרב במחירו לרכבי סופר מיני כיונדאי i20 או ניסן מיקרה, אך קצר מהם בכ-30 ס"מ, צר בכ- 5 עד 10 ס"מ, מאידך גבוה מהם בכ-15 ס"מ. האיגניס בעצם הקים סגמנט משל עצמו.

ואיך זה במספרים? ובכן, אורכו 3.70 מ', בסיס הגלגלים בן 2.435 מ', רוחבו 1.69 מ', ורק הגובה של המרכב, 1.605 מ' עוזר לנו להבין מדוע האיגניס נראה כה תמיר באופן יחסי, ומדוע מרווח הראש לנוסעים מזכיר רכב פנאי גדול הרבה יותר.

מרווח הגחון עומד על 18 ס"מ סופר מכובדים, כ-4-5 ס"מ יותר מחבריו השוהים בקטגוריות המיני/ סופר מיני, והוא לבדו מסייע לאיגניס לקרוץ למי שמחפש רכב פנאי קטנטן.

תא המטען של האיגניס עומד על 271 ליטרים, מתגלה כיעיל במיוחד בשל עומקו, במיוחד כשמדובר במזוודה גדולה או בשקיות מהסופר.

ניתן להתאהב במראהו של האיגניס מחד, להתפלא ממראהו המוזר משהו, במיוחד בחלקו האחורי מאידך, אך קשה להתעלם מנוכחותו על הכביש של ה"מיקרו ג'יפון" הזה.

האיגניס, בצורתו הנוכחית, החל לעלות על כבישי ישראל ב-2017. רובם נמכרו ללקוחות פרטיים, ובגרסה האוטומטית. כעת מציג האיגניס שינויים חיצוניים קלים ובעיקר שלל צבעי מרכב חדשים ומרעננים, לצד כיתובי "Hybrid" הפזורים עליו.

בתי הגלגלים הדומיננטיים שחורגים מגבולות קווי המרכב מסייעים למראה הקשוח, במיוחד במבט מאחור. בקורה C קיימת הטבעה של שלושה קווים אלכסוניים, אולי כהומאז' לרכב בן כ- 50 שנים מבית סוזוקי, ה- Fronte coupe.

מלפנים, מוטיב הפרסה בפנסי הלד ובגריל הקדמי חוזר על עצמו ויחד עם הפגוש החדש מתקבל מראה נאה בהחלט. מהצד, החישוקים השחורים (16") ופסי האורך על הגג (הצבוע, כאופציה, בצביעה דו גונית), משלימים את מראהו הייחודי.

למבחן התייצבה הגרסה האוטומטית, שמחירה 95,000 שקלים, בירוק בקבוק וגג שחור, שילוב שמחמיא לאיגניס הקטנה. רמת הגימור האחידה לדגם היא GLX. היבואן אף מאפשר לרוכש לבחור בגיר ידני, שיחסוך לו 10,000 ₪.

הכניסה (וההתנעה) ללא מפתח ומתמקמים במושב הנהג, שמתגלה כנוח למדי, יחסית למושבים המצויים בסגמנטים הללו, במיוחד אם מדובר בנסיעות לא ארוכות יתר על המידה. סביבת הנהג מאופיינת בפלסטיק קשיח וכהה ברובה, עם מספר משחקי צבעים וחומרים מרעננים, כמו פס בהיר שמחבר לאורך כל הדש בורד בין פתחי המיזוג ובמשטח האחסון הקטן מעל לתא הכפפות.

מולנו הגה מרובה כפתורים, הכוללים תפעול של בקרת השיוט (לא אדפטיבית), כשרק נגיעה לא רצונית שחזרה על עצמה בכפתור ניתוק שיחת הטלפון, גילתה מיקום לא מושלם שלו.

לוח השעונים עודכן וכולל את כל המידע הדרוש, לרבות מצב טעינת הסוללה החשמלית ובעיקר, את נתון צריכת הדלק המרשים שמופיע בפונט גדול, מעין "גאוות יחידה" של הדגם.

במרכז הקונסולה מערכת ה we connected המצוינת של סוזוקי, עליה כתבנו בעבר, בתוך מסך 7", כשאחד הפיצ'רים הנחמדים בה, מעבר לקישוריות האינטרנטית ומידע על פריסת מרכזי השירות, הוא לוח המחוונים המופיע שם עם כל הנורות האפשריות, כשלחיצה עליהן מסבירה בדיוק במה מדובר. יעיל מאד בשעת לחץ.

באופן כללי, המסך נותן תחושה של סמרטפון דרך האפליקציות שבו, ודי משעשע לגלות שם גם "מצב טיסה". זה מתאים אולי לאחד מאופנועי הקצה של המותג, לרכב עם הרבה יותר סוסים, או פשוט לרכב של ניקולס קייג', שאולי ינסה להמריא איתו בקפיצה מעל למובילית רכבים, כפי שריחף עם אלינור האלמותית ב"עקיצה ב-60 שניות". 

עוד מוצאים כאן בקרת אקלים עם כפתורים גדולים ויעילים לשינוי עוצמת או טמפרטורת המזגן, חיישן אורות, מנופים להעברת הילוכים מההגה ומערכת עצור/סע.

סעיף הבטיחות שופר לעומת הדגם הקודם, וכעת לצד 6 כריות אוויר יש כאן 2 מצלמות הנמצאות בסמוך למראה הפנימית, העוקבות אחר המרחק בין הרכב לעצמים בסביבה. לכך נוספת בלימה אוטונומית, זיהוי הולכי רגל, התראה על סטיה מנתיב (ללא תיקון אקטיבי) ומערכת הבוחנת את ערנות הנהג.

יחידת ההנעה באיגניס היא מיילד-היברידית, עם מנוע בנזין בנפח 1.2 ל', הספק בן 83 כ"ס ומומנט של 10.9 קג"מ. אל המנוע הזה מצטרף מנוע חשמלי זעיר שאמנם לא מאפשר לאיגניס לנוע על חשמל בלבד, אך מסייע בתאוצה, בבלימה רגנרטיבית הטוענת את הסוללה, כשגם ההתנעה בתחילת תנועה (כשמערכת ה-start/stop   פעילה) שקטה, ללא רעש של המתנע.  

הסוללה הקומפקטית (שמשקלה כ-10 ק"ג בלבד), שמספקת אנרגיה למנוע החשמלי, ממוקמת מתחת למושב הנהג, מבלי שהיא נאלצת לגזול מקום יקר מהמושב האחורי.

הדגם "שלנו" משודך לתיבת הילוכים אוטומטית רציפה, והתאוצה ל-100 קמ"ש עומדת על 12.4 שניות.

אופי המנוע ותיבת ההילוכים לא מעודד את הנהג לנסות ולהפיק כאן ביצועים נמרצים, ומייד עם תחילת הנהיגה ניכר כי שטח המרעה הטבעי של האיגניס הוא העיר.

עם זאת, נהג מתון המאיץ בנינוחות ומשייט במהירויות חוקיות, ייהנה מבידוד רעשים טוב מבעבר, ורכב שקט באופן יחסי, גם מחוץ לעיר. במהירות תלת ספרתית נוכח רעשי כביש מהגלגלים בעיקר, וגם זה בכבישים לא איכותיים. המתלים עובדים היטב גם בכביש המשובש, וחבטות נרשמו רק בפגעי כביש בולטים.

את מבחן הדרכים סיים האיגניס הקטן עם צריכת דלק מרשימה של 16.2 ק"מ לליטר, שכלל גם תנאי נהיגה מאומצים בחלקם. בשימוש עירוני ו/או בנהיגה שלווה, האיגניס כנראה יבריק בסעיף זה אף יותר.

----

האיגניס של סוזוקי הוא ברייה ייחודית בין שלל דגמי הרכב הנעים על הכבישים.

אפשר לאהוב או שלא לאהוב את המראה שלו, אך הוא מובחן וייחודי, כשהמימדים שלו הופכים אותו לאחד מכלי הרכב החכמים ביותר בעיר – הוא קצר וצר כרכב מיני, מה שמאפשר תמרון קליל בסמטאות וגם בחניות, גבוה, מה שמאפשר ישיבה גבוהה ושלטת, כניסה ויציאה נוחות מאד לרכב, כשעדיין ראשי הנוסעים (גם הגבוהים שביניהם) לא מאיימים לפגוש את תקרה הרכב, לרכב מרווח גחון מכובד שלא נופל מכל רכב פנאי קומפקטי, מה שמאפשר לו לדלג מעל למכשולים עירוניים, פסי האטה ומדרכות לפי הצורך, מבלי לשמוע תלונות מצד גחון הרכב.

תוסיפו לכך צריכת דלק נמוכה למדי, את המוניטין של סוזוקי (שמירת ערך, אמינות, אחזקה זולה וסחירות) והנה לכם מתכון לרכב עירוני אידיאלי.

השאלה היחידה שמרחפת באוויר היא שאלת המחיר, שביכולתו לקנות ללקוח מכוניות גדולות מעט יותר, אך שם לא ימצאו את הייחוד של האיגניס.