מיצובישי אאוטלנדר החדש בהשקה דינאמית

מיצובישי אאוטלנדר החדש בהשקה דינאמית
צילום תמונות: רונן טופלברג

מיצובישי השיקו את האאוטלנדר הכל-חדש, והייתה זו סיבה מצוינת לצאת איתו למסע היכרות קצר בן כמה מאות קילומטרים, אותו ערך היבואן לכתבי הרכב. שרדנו את החום של הבקעה כדי לחזור ולספר

טל אבן | 21/07/21

כלמוביל, ראש העין

כשיצאנו מאזור הכינוס אל עבר החניה, חיכתה שם שורת אאוטלנדרים חדשים ונוצצים, כחיילים הממתינים במסדר יציאה לקראת יום שדאות.

בידי הונח מפתח של אאוטלנדר שחור כפול הנעה בגרסת Luxury  שמחירו 224,900 ₪, כמעט היקר ביותר בהיצע הדגם. רכב זה ילווה את אלדר, שותפי למסע הקצר ואותי, במהלך היום שלפנינו.

במשך מספר הדקות לאחר מכן, ועד שכל הצוותים התארגנו, הספקנו לבחון מעט את מראה האאוטלנדר החדש וגם את תא הנוסעים.

הדגם, שהיה הראשון לשים על מפת כבישי ישראל רכבי 7 מקומות בצורת רכבי פנאי קשוחים, ולא רק נושאות נוסעים בצורת ואן כפי שהיה מקובל עד אותה העת, קיבל כעת עיצוב מחודש ומרשים בהרבה מקודמו.

הוא גדול ממנו בכל היבט. אורכו 4.71 מ', רוחבו כ-1.9 מ', גובהו 1.75 מ' ובסיס הגלגלים צמח לכדי 2.706 מ'.

בחזית גריל עצום עם פנסי לד משוכים לאחור, פנסי דרך וערפל דומיננטיים, שימוש נרחב בניקל בוהק ופגושים גדולים ונמוכים. יש שאמרו, ובצדק, שיש פה משהו שמזכיר את קווי המכוניות מבית לנד רובר המעוצבות למשעי, כולל כיתוב ה O U T L A N D E R על קצה מכסה המנוע.

מהצד חישוקי ענק 20", הסטנדרטיים בכל הגרסאות למעט בגרסת הכניסה (178,900 ₪), הפונה לציי רכב בעיקר, שם החישוקים בגודל 18".

בין קורותC  ל D פס שחור מאוזן, שמקנה מראה של "גג צף".    

מאחור פנסי לד צרים מבעבר ורחבים, ספוילר אינטגרלי בקו הגג ופגוש אחורי בו משולב ניקל.

המראה הכללי נאה ומרשים מאד, ובהחלט שודרג במספר דרגות אל מול הדגם היוצא, ולא רק בשל עין שהתרגלה לראותו בכל פינה לאור הפופולריות הרבה לה זכה כרכב הנמכר בקטגוריה, והוא נראה כעת כרכב השייך לקטגוריות רכב גבוהות יותר.

כשנכנסים בדילוג קל פנימה, תחושת השדרוג החיצונית לא מתעמעמת, להיפך, היא מתעצמת נוכח תא נוסעים מהודר ומודרני.

קיבלנו כאמור את אחת הגרסאות הגבוהות ביותר, הכוללת כמה פיצ'רים מרשימים שאינם קיימים בגרסאות נמוכות יותר, עדיין, גם בגרסאות הכניסה שראינו מאוחר יותר ניכר, כי תחושת השדרוג נמצאת בכל פינה בתא הנוסעים.  

לוח המחוונים הצבעוני הדיגיטלי אצלנו הוא בגודל 12.3" (7" ב-2 הגרסאות הראשונות), ידית ההילוכים הקטנה שלצידה חוגה המתפעלת את מצבי הנהיגה בשטח, מסך מולטימדיה 9" (8" בגרסאות הנמוכות) צף עם רזולוציה טובה וקישוריות לניידים, ושימוש בחומרים משובחים בהרבה מבעבר.

עוד נמצא בדגם "שלנו" ריפודי עור, מושב חשמלי לנהג עם זיכרונות, גג שמש פנורמי, הקרנת נתונים עילית וצבעונית על גבי השמשה הקדמית, מערכת שמע מבית Bose בת 10 רמקולים, אזור נוסף מאחור לבקרת האקלים, מצלמות 360, דלת תא מטען חשמלית, גימורי אלומיניום בקונסולה המרכזית ועוד. בהחלט אווירה יוקרתית ומפנקת.

עיון במפרט הבטיחות מראה כי הרכב מצויד בלא פחות מ-11 כריות אוויר, בלימה אוטונומית, בקרת שיוט אדפטיבית, התרעה על סטיה מנתיב (נעדרת כאן בקרה אקטיבית לתיקון סטיה), התרעה על רכב בשטח מת, עייפות נהג ועוד.

המושב מאחור בשורה השניה נראה מרווח ומזמין, כל מושב ניתן לקיפול עצמאי, וניכר שיש שם מרווח טוב לראש ולברכיים.

תא המטען קטן (כשכל המושבים בשימוש), כשהמרחק בין השורה השלישית לדלת התא לא גדול, וסה"כ יש שם 160 ליטרים לאחסון. בקיפול (השטוח) של השורה השלישית, מרוויחים תא מטען בן 800 ליטרים מכובדים. 

 

ראש העין- צומת תפוח בואך מגדלים

מתחילים לנוע והאאוטלנדר עושה זאת חרישית. בגיר הרציף "הושתלו" 8 יחסי העברה מדומים כדי להקנות תחושת קיקדאון, אך כל עוד לא מופעל מאמץ על המנוע דרך הדוושה הימנית, העסק שקט מאד, הנסיעה חלקה, ללא רעידות או קפיצות.

מלפנים מנוע 2.5 ליטרים המפיק 181 כ"ס ומומנט של 25 קג"מ. מייד עם יציאה אל הכביש המהיר ונסיעה מזרחה, מגבירים קצב. המנוע חזק מקודמו באופן מורגש, אך עדיין מניב את כוחו תוך התקדמות בקצב לינארי למדי ולא מאד כוחני, ללא בעיטות כוח האופייניות למנועים מוגדשי טורבו המניעים חלק מרכבי המתחרים.

בעת האצה חזקה, רמת הדציבלים ברכב, שעד כה היתה נמוכה נוכח נסיעה סלונית שקטה, עולה משמעותית, מחט הסל"ד מקפצת לקצה העליון וההאצה הופכת רועשת למדי, ומזכירה לנו שברכב כזה ההתנהלות הרצויה צריכה להיות מתונה יותר.   

מתלי הרכב משככים היטב את פגעי הכבישים, כשעוד מעט נגלה שהם מוכווני שיוט מהיר ונינוח בעיקר ופחות לנהיגה מאתגרת בכביש המתפתל.     

כאן גם המקום לבחון חלק מבקרות הרכב האקטיביות, ובמיוחד את בקרת השיוט האדפטיבית, שמקנות תחושת בטחון ועובדות באופן מדויק.

 

רימונים – טריק אבו ג'ורג'

במקטע זה של המבחן הכביש מתפתל, עולה ויורד ומאפשר לנו לבחון את התנהגות שלדת הרכב. הרכב רוכן בין פניות, השאון של המנוע לא מעודד הגברת קצב ובכלל, האאוטלנדר מספר לנו בכל הזדמנות שלא נועד למטלות כאלה. הוא שייט כבישים נעים, איכותי, נינוח ומפנק, וזה גם יספיק מעל ומעבר לרוב המכריע של נהגיו, שרכשו אותו כמוביל נוסעים איכותי ומצודד, מאובזר ובטיחותי ופחות כחיית טרף משחיזת פניות.

בלימת הרכב טובה ונשכנית אף היא, ונוסכת ביטחון בקרב הנהג.

 

עוג'ה

אחרי עצירה מרגשת באנדרטת הנ"ד, לזכרם של 54 הנופלים בהתרסקות מסוק היסעור בשנת 1977 בבקעת הירדן, המשכנו לכיוון העוג'ה –שמשמעותו "מפותל" בערבית, שם מצאנו נחל איתן מפותל למדי, ואת אחד הערוצים הגדולים במזרח בנימין. אורכו לא פחות מ-24 ק"מ. בעונת החורף ניתן למצוא כאן שלל פרחי בר, כולל חלמוניות.

כאן הגיעה העת לבחון מעט את יכולות השטח של האאוטלנדר הזה, ליהנות ממרווח הגחון הנדיב שלו (21.3 ס"מ), כשמלכתחילה המסלול תוכנן גם לדגמים שאינם כפולי ההנעה שבחבורה.

בורר מצבי הנהיגה עובר למצב " Gravel" (חצץ), ואנו מתחילים לנוע במעלה הרכס, עד שהגענו לתעלה ברוחב של כמטר וחצי, בה זורמים מים קרירים, כאנטיתזה לחום הכבד של הבקעה ביולי. היו אחדים שאף טבלו בה להתרעננות קצרה.

לאחר סקירה גאוגרפית קצרה שהתקבלה על ידי עופר, ה-מדריך הקבוע שלנו, דילגנו שוב מעל לתעלה ונכנסנו לרכבים, שחיכו לנו בטור ארוך ומרשים על דרך העפר.

כמה עשרות מטרים לאחר מכן החלנו לנוע בירידה המשלבת כמה סלעים ובורות, כשבבורר המצבים נלחץ כעת הכפתור שבמרכז החוגה, המקפיד על ירידה איטית ומתונה במדרון, ללא שהנהג צריך להתערב יותר מדי עם דוושות הרכב, אלא רק לכוון את ההגה למקום הרצוי.

כמה הצלבות, רעשי גניחות מכיוון הבקרות השונות שבולמות גלגלים ומחלקות את כוח המנוע ביניהם, כמה הנפות גלגלים פוטוגניות ואנחנו למטה, מבלי שהגחון השמיע קול כאוב על מפגש עם הקרקע. מרשים.

כביש 90- צומת בית הערבה – כביש 1 – מלון כרמים בירושלים. סוף מסלול

בחזרה לכבישים המהירים שבנו ליהנות מהנסיעה השקטה והמפנקת. ממערכת השמע בקעו צלילים עשירים אל עבר חלל תא הנוסעים. לא ציפינו אחרת, המערכת מבית Bose.

צריכת הדלק הממוצעת כאן עמדה על 9.6 קילומטרים לליטר בנזין. העליות אחרי נבי מוסא לכיוון מעלה אדומים דרשו מהמנוע להתאמץ מעט יותר, כשלא רק ששאונו הרם והמיוסר קלקל מעט את האווירה הרגועה, אלא גם מחשב צריכת הדלק הראה שהעסק הזה פחות משתלם לכיס, ועדיף לשמור על נהיגה לא מאומצת.

---

בסוף המסלול סיכמנו, אלדר ואני, שמדובר בקפיצת דרך משמעותית שעשה האאוטלנדר החדש אל מול קודמו.

הוא נראה מצוין ומשדר יוקרה של ממש, מושך תשומת לב לא מעטה מהסובבים, כולל אותו נהג טוארג, שבאחד הפקקים היה מאד מסוקרן לגביו וניסה לקבל מאיתנו אינפורמציה אודותיו.

הוא מאובזר מאד, גם בגרסאות הנמוכות יותר, כשברמת הגימור אותה חווינו, יש אבזור המאפיין קטגוריות גבוהות יותר, הוא בטיחותי ומנועו, הגם שהיינו שמחים למעט יותר מחץ מצידו, מניב ביצועי יום יום טובים בהרבה מקודמו.

מעבר לכל אלה, לדגם החדש יכולות שטח גבוהות מבעבר, ואמנם לא מדובר כאן בחיית עבירות כמו שהיה הפאג'רו, אך טיולים משפחתיים שאינם מאתגרים יתר על המידה, יעברו עם האאוטלנדר בשלום.

בשל כל אלה, ולאור הפופולריות הרבה לה זכו הדורות הקודמים, נראה כי מדובר בלהיט המשפחות הבא, שיציף את כבישי ישראל.