מבחן דרכים סונטה החדשה

מבחן דרכים סונטה החדשה
צילום תמונות: טל אבן

סונטה ההיברידית החדשה הגיעה אלינו למבחן דרכים, והזכירה לנו כמה מבחני דרכים שערכנו, הלקוחים מעולמות הפרמיום. לאחר חודשים ארוכים של שמיים סגורים, שמחנו לשבת במחלקת הביזנס המפנקת שמציעה סביבת הנהג ביונדאי הזו. נא להדק חגורות, מתחילים.

טל אבן | 15/11/20

כשהגעתי לאולם התצוגה של יונדאי, חיכתה שם הסונטה במלוא הדרה, מעבר למחיצת הזכוכית. אנשי היבואנית מסרו לי את המפתחות ללא חשק, באופן כמעט מופגן, כשף שמתקשה להיפרד ממנה שצילחת, שיצאה כה יפה טעימה לחיכו, עד שאין לו כל רצון לחלוק אותה עם מישהו זר.

"אז מה, צפון או דרום?" נשאלתי, "תלוי בעיקר במזג האוויר ההפכפך" השבתי, "עזוב, עם הסונטה בסוף השבוע, הייתי יורד לאילת, ללא קשר למזג האויר" סיכם הנציג.

יצאתי מהמתחם בספרינט חרישי, בכל זאת סונטה היברידית, כשמבטי הנוכחים מלווים אותי כהורים הצופים בילדם שזה עתה עלה על האוטובוס בלשכת הגיוס.

ככל שנגמעו הקילומטרים, הבנתי למה הרכב הזה מיוחד וחשוב כל כך עבור יונדאי ומעבר לכך, למה התכוון הנציג בדבריו.

---

היא מרשימה, הסונטה החדשה. מרכב בתצורת ספורטבק, 4 door coupe, הלך כאן יותר לכיוון ה-A7 של אאודי מאשר שינוי צורה לסונטה הקודמת. 4.9 המטרים שנמצאים בין חיישני החניה המקוריים הקדמיים לאחוריים כוללים עיצוב מוקפד, אלמנטים חדשניים ולא מעט טכנולוגיה.

זו אולי היונדאי הראשונה בה מצאתי עצמי נוהג כששותפיי לדרך, הולכי הרגל לצד הנהגים סביב, גם אלה הישובים ברכבים השייכים למותגי פרמיום, מביטים בה בסקרנות רבה, ומנסים לזהות את הסמל המשויך לה.

בחזית גריל ענק, עיטורי כרום רבים ומשחק בין יחידות התאורה המעוצבות הכוללות פסי לד שנמשכים לאחור ומוחלפים בשלב מסוים בפסי כרום שרצים לאורך המרכב.

בפינות הפגוש הקדמי, מתחת ליחידות התאורה, ישנם פנסים כתומים קטנים, אולי כהומאז' לכלי רכב המשווק גם בארה"ב.

משהו בקימורי מכסה המנוע, יחד עם הגריל והפגוש מלפנים מזכירים לי מראה של רכב הלקוח מתחום האקזוטיקה המוטורית. מהצד קורות דקות ומושחרות, פסי אורך מעניינים וחישוקים חדשים (17") שנותנים לרכב תחושת תנועה, ממשיכים אל החלק האחורי המפוסל, שם הפנסים, שחלקם העליון משולב בספוילר, מחוברים ביניהם בפס לד אדום, אותיות ה-S O N A T A  מתנוססות בגאון, עם פגוש שבולט לאחור, יוצרים כולם הופעה יוקרתית ומושכת, עם אלמנטים שמזכירים לעיתים את ה-S90 של וולוו ולפרקים דורות מסוימים של ה-CLS של מרצדס. כך או אחרת, מדובר בעיצוב שמושך אליו לא מעט מבטים סקרניים.

פתחי המפלט חבויים מאחורי הפגוש האחורי, כיאה לרכב היברידי, וחלקו העליון של סמל היונדאי מאחור משמש לפתיחה מבחוץ של תא המטען. מעליו נמצאת מצלמת הנסיעה לאחור, כשבצביעה חיצונית בהירה, כמו ברכב הנבחן, מעט פוגמת בעיצוב ההרמוני.

על הפנסים האחוריים מופיעים מעין סנפירי כריש קטנים, אולי כחלק מהאלמנטים שנדרשו כדי להשיג את מקדם הגרר המאד מרשים של 0.24, אותו מוצאים בעיקר בטסלה, ששרטוטיה אולי אף הוצבו על שולחן המהנדסים ביונדאי, כיעד אווירודינמי בעיצוב .

רוחב הסונטה מוסיף למראה הכללי המכובד, עם 1.86 מ'. בסיס הגלגלים עומד על 2.84 מ' מרשימים, נתון זהה לזה שנמצא אצל אחת המתחרות הבולטות, הסקודה סופרב, שאולי גם ממנה לקחו פה יונדאי דוגמא כיעד וכמטרה, בתור זו שהציעה עד כה את המושבים האחוריים המרווחים בקטגוריה, בין השאר בזכות המרחק בין הסרנים.

---

למבחן התייצבה גרסת Limited, הגבוהה מבין השתיים המשווקות, שמחירה 195,900 ₪. גרסת הכניסה, Premium, נמכרת תמורת 181,900 ₪.  

כניסה לרכב (ללא מפתח) מתקבלת בתאורה שבידיות הדלתות, ובהחלט ניתן להתרשם מטריקת הדלתות ודלת תא המטען שנותנות תחושת חוסן המוכרת מרכבי יוקרה גדולים.

בפנים, האווירה נעימה עד מאד, לא מעט בזכות בחירת צבעים מושכלת ומחמיאה של ריפוד עור בגוון חום בהיר במושבים ובחלקי הדש בורד המשולב עם שחור אפור ומשחקי כרום.

מסך ה-LED (12.3") הגדול שבמרכז לוח המחוונים (בגרסה זו) מקבל את פניי, עם מידע רב ואפשרויות רבות להצגת המידע המועדף על הנהג.

על כיסויי הרמקולים שבדלתות כיתובי BOSE, המרמזים על חוויית שמע מעניינת המחכה לנו כאן, ועיון במפרט מגלה שמרכב פזורים 12 רמקולים וחוויית סראונד, כשבפועל חוויית הסאונד ברכב טובה מאד ואיכותית, גם אם לא עוצמתית או יוצאת דופן כפי שניתן היה לצפות, גם לאחר כיוון מיטבי של מאפייני הסאונד.

בקונסולה המרכזית תפעול הגיר מתבצע באמצעות כפתורי לחיצה, שבכמותם נתקלתי במנעד רחב עד מאד של כלי רכב, מהאוטובוסים של מרצדס משנות ה-80', שאף זיכו את נהגיהם בתואר "הפסנתרנים", הרבה לפני שהמונח נכנס לז'רגון המתייחס לכפתורי התפעול בקונסולה המרכזית בדגמי פיז'ו השונים, דרך דגמים שונים של GM ועד לאסטון מרטין וואנטייג'.

בפועל התפעול של הגיר נוח מאד ואינטואיטיבי, תוך שהוא חוסך מקום ועומס עיצובי בקונסולה.      

מעליו נמצאת בקרת האקלים שהחיווי שלה יעיל גם אם חד גוני ומעל מערכת המולטימדיה 8", שהיא אינטואיטיבית לרוב. למערכת קישוריות לאפל קאר פליי ולאנדרואיד אוטו. גרסה זו של הסונטה מצוידת במערכת מצלמות היקפיות נרחבת, ובהמשך נגלה כי בלוח המחוונים מופיעה תמונת מצלמה של צד ימין או שמאל של הרכב, שמחליפה את מחווני מד המהירות או המידע בעת איתות בהתאמה, פיצ'ר חדשני ויעיל למדי.

מעלינו גג פנורמי (בגרסת הלימיטד), כשגם מבחוץ המראה של הגג השחור/ שקוף מוסיף לא מעט להופעה המרשימה של הסונטה.

מושב הנהג נוח מאד, גם לאחר נסיעה ארוכה ורצופה, תפעול הזזתו חשמלי, כשבגרסה הנבחנת, המאובזרת ביותר, המושב כולל גם 2 זיכרונות ותפעול חשמלי של מושב הנוסע, לצד אוורור המושבים הקדמיים (חימום 2 המושבים הקדמיים קיים בשתי הגרסאות).

עוד נמצא פה מנופי העברת הילוכים על ההגה, בורר מצבי נהיגה, כשבחירת מצב "ספורט" משנה את הפונטים של החיווי, כולל מד המהירות, לפונט "קרבי" הלקוח מעולם משחקי ה Arcade.

כמו בכל הפנסים, גם בפנים הרכב ישנה תאורת LED, מראה פנימית מתכהה, חימום הגה, טעינה אלחוטית לנייד, חיישני גשם ואורות, חיישני חניה אחוריים (בגרסה "שלנו" גם קדמיים) ואפשרות להתנעה מרחוק מהשלט.

מיקום בלם היד החשמלי, משמאל ההגה ולמטה, אינו נוח במיוחד, ודורש הסתגלות. דווקא הauto hold המייתר את הצורך בהחזקת דוושת הבלם כשהיא לחוצה בעמידה, ממוקם היכן שמצפים למצוא אותו, בקונסולה שבין המושבים.

----

לפני שיצאתי לדרך, גיליתי תא מטען גדול, עם 510 ליטרים, שיאכלס בקלות שקיות רבות מהסופר, או מזוודות פלוס תיקים בדרך לטיול המשפחתי.

עם זאת, כבכל רכב בעל 4 דלתות המיפתח שלו מוגבל, וחסרה פה נוחות ההטענה והפריקה שמאפשרת דלת חמישית, שהייתה יכולה להפוך אותו לפרקטי הרבה יותר.

במושב מאחור, מרחב מצוין נותן ליושבים מרווח רגליים מעולה, כיאה לרכב המתהדר בבסיס גלגלים שכזה, וגם מרווח הראש מצוין. היושב במושב האמצעי ייהנה מעט פחות ממושב מוגבה וצר יחסית וגם מתעלת הינע רחבה מלפניו, בה נמצאות יציאות מזגן חשובות לאחור, לצד שקעי USB.

האווירה במושב האחורי יוקרתית עם ריפודי העור, הרמקולים האיכותיים והצלונים שעל החלונות המתקפלים אל תוך הדלתות.

---

בסעיף הבטיחות, הסונטה ההיברידית החדשה נהנית משלל המערכות עם לא פחות מ-9 כריות אוויר, שמירה אקטיבית על נתיב (שגם התגלתה במבחן כיציבה והרמונית), בלימת חירום אוטונומית הכוללת זיהוי תנועה חוצה (גם אחורנית), התראה על עייפות נהג, ניטור אקטיבי של רכב בשטח מת, בקרת שיוט אדפטיבית והתראה על תחילת נסיעת הרכב מלפנים.

הרכב דואג לתזכר את הנהג אחרי דימום המנוע, שיבדוק את המושב האחורי, אם הוא מאוכלס בילדים, וגם נותן התראה לתנועה חוצה לפני פתיחת הדלתות האחוריות.    

---

כבר בתחילת הנסיעה, מתגלה התצוגה העילית כיעילה מאד וברורה, כשהיא כוללת אינפורמציה אודות מהירות, סטיה מנתיב ותפעול בקרת השיוט האקטיבית.

אחד ממאפייניו של רכב יוקרה שמבחין אותו מרכב אחר, הוא מדד השקט בנסיעה. הסונטה מתנהלת באופן חרישי, כשבהחלט מורגש כאן הבידוד האקוסטי המשופר דרך חומרי דיפון והזיגוג הכפול עליו סיפר היבואן בהשקת הרכב.

אני בוחר דווקא בתצוגת מד הסל"ד הדיגיטלי שיתייצב מולי במרכז לוח המחוונים (מד סל"ד אנלוגי בולט כאן בהיעדרו), וזאת כדי לבחון באילו מהירויות ותנאי דרך מתנהל הרכב על חשמל בלבד, דהיינו אפס סל"ד.

שיתוף הפעולה בין מנוע הבנזין למנוע החשמלי, שיחד מנפקים 192 כ"ס ומומנט בן 37.5 קג"מ מצוין, ויחד עם תיבה אוטומטית בת 6 הילוכים קדמיים, הנסיעה רכה ומעודנת, העברת ההילוכים כמעט שאינה מורגשת, עם זאת, תחת עומס כשצמד המנועים נדרשים למתוח את שריריהם, הכוח המתקבל מרגיש כנוכח אך אינו בועט והדחיפה קדימה חסרה מעט מחץ.

נתוני ההספק והתאוצה (9.2 שניות למאה) דומים מאד לדגם היוצא, שגם הרגיש מעט יותר דינאמי, אך יתכן שהשקט והשלווה השוררים בתא הנוסעים בסונטה החדשה משקרים מעט לגבי הקצב האמיתי של הרכב.

השלדה של הסונטה הוקשחה והשילה משקל ואכן בנהיגה בכביש פתלתל העברת המשקל מרוסנת, ההתנהגות טובה, בטח ביחס לרכב שאורכו כמעט חמישה מטרים ושבסיס גלגליו כה ארוך, אך מהר מאד מבינים שזה לא אופי הנהיגה המועדף על הסונטה וחוזרים להתנהלות החרישית והנעימה של הרכב.

בסוף המבחן ולאחר כמה מאות ק"מ, צריכת הדלק הממוצעת עמדה על 15.8 ק"מ לליטר, נתון מאד מרשים כשהחלוקה בין נהיגה דינאמית, רגילה וחסכונית המסתכמת בלוח המחוונים עמדה על 35%/ 42% / 23% בהתאמה.

בקטעי המבחן בהם נשמר אופי הנסיעה המנהלתית והחסכונית בעיקר, נצפה נתון צריכת דלק של 18.8 ק"מ לליטר, והוא ריאלי לחלוטין.

נתון מעולה לרכב בגודל שכזה ובנוסף הסונטה ההיברידית החדשה נכנסה שוב לדרגת זיהום 2.      

--

הסונטה ההיברידית החדשה פונה לכל מי שעדיין מאמין בנחיצותם של רכבי המנהלים הגדולים והמפנקים, אלה הניחנים בעיצוב מרשים, רמת בטיחות גבוהה ובטכנולוגיה מתקדמת, ולאותו קהל יעד שלא נכנע להיצע האופנתי והטרנדי של רכבי הפנאי השונים.

הרוכש מקבל כאן לא רק אופי ועיצוב יוקרתי ומושך, בתא הנוסעים ומחוצה לו, אלא גם רמת אבזור מאד גבוהה, מרחב נוחות ושקט מעולים בנסיעה, צריכת דלק מצוינת, שמירת ערך טובה צפויה ורמת סחירות גבוהה המאופיינת ליונדאי, לצד 5 שנות אחריות על הרכב (או 100 אלף ק"מ), כשעל המערכת ההיברידית ניתנת אחריות מורחבת של 7 שנים או 150,000 ק"מ.

כשהכל מסתכם בסכום הנמוך מ-200 אלף שקלים, גם בגרסה המאובזרת ביותר, נראה שיש פה עסקה משתלמת מאד.