טויוטה Rav4 פלאג-אין במבחן

טויוטה Rav4 פלאג-אין במבחן
צילום תמונות: טל אבן

טויוטה שחררה לעולם את הגרסה הכי יקרה, הכי ירוקה, הכי חזקה והכי מסקרנת של ה- Rav4. יצאנו למבחן כדי לבדוק איך אומרים 6 שניות למאה ביפנית.

טל אבן | 21/06/21

רבים יודעים שטויוטה מזוהה עם הטכנולוגיה ההיברידית ושהייתה מחלוצותיה של המהפכה החשמלית העולמית בכלי הרכב. מעטים יותר יודעים לשייך לטויוטה גם את חותמה בתור יצרנית רכב הקרוסאובר SUV הקומפקטי הראשון – ה-RAV 4.

הקונספט שנולד עבור רכבי פנאי רצה לשלב בין הנוחות המאפיינת חלל פנים גדול, ישיבה גבוהה ושלטת ויכולות תנועה בשטח, תודות למרווח גחון מכובד ואופציית הנעה כפולה, לבין רכב חסכוני בדלק, בעל עלויות אחזקה שפויות, המזכירות את אלה שנלוות לכל רכב משפחתי ממוצע.

אל הכביש הגיעה הראב 4 הראשונה בשנת 1994, כשהיא מתהדרת לא רק באפשרות להנעה כפולה, אלא גם במנוע בנזין חזק, בטח ביחס לאותה התקופה ולמשקל העצמי הנמוך שלה, שהפיק קרוב ל- 130 כ"ס, ולצידו היו אף מנועים חשמליים בדגם כבר אז מטעם היצרן.

הדור הראשון זכה בתואר "מכונית השנה 1997", וזכור לי, אז כבעלים גאה של פיז'ו 205GTI, שהיו שאמרו עליו שהוא ה"GTI של הג'יפונים", ובכך שילבו 3 יבשות יחדיו: רכב יפני, עם שם גנרי אמריקאי, המושווה להוט-האץ' גרמנית או צרפתית.

ומאז, במשך 27 השנים שחלפו, הרבה בנזין זרם בנהר המכוניות שעל הכבישים, תפיסות השתנו, ודורות נוספים של הראב 4 הושקו.

כעת, פגשנו למבחן את גרסת הפלאג-אין של הדור החמישי לבית משפחת ראב.

גרסת הדגל הזו של הדגם אינה זולה כלל, ומחירה עומד על 255 אלף שקלים, ועדיין, היא גרסת ה- Rav4 הכי נכונה וטובה עליה נהגנו עד כה.

----

אדום שחור

את הצבע שבחר היבואן לעטות את רכב ההדגמה שלו, הוא לא בחר במקרה. המרכב דומה למדי לשאר גרסאות הראב 4, שלעניות דעתי הוא נאה למדי בעיצוב הנוכחי, כשיש כמה מקומות בהם מצוין על גבי המרכב כי מדובר פה בגרסה שונה, הנטענת חיצונית, פלאג אין.

כפי הנראה, מעטים בלבד יהיו נועזים מספיק כדי להזמין את הראב 4 פלאג-אין החדש שלהם בצבע הזה. רבים יבחרו כנראה בכל צבע העומד על הקשת שבין לבן לשחור, כשתחנות הביניים עוצרות בכסוף, אפור או במקרה הקיצוני- בכחול.

אדום היין העמוק, יחד עם הצביעה הדו גונית השחורה של הגג, מייצרת משהו מעניין ומסקרן, ובעיקר כזה שאינו אופייני לרכבי SUV מגודלים כמו הראב 4.

אז כן, ביחס לאותו רכב קומפקטי דור ראשון של שנות ה-90', התארך הראב 4 בקרוב לחצי מטר, התרחב ב-15 ס"מ תמימים וגם גבה בכמה, לכדי 4.60 מ', 1.855 מ' ו- 1.69 מ' בהתאמה.

החזית עדיין מרובת זוויות מעניינות וקווים המשולבים זה בזה, עם משחקי עיצוב בין יחידות תאורת הלד בחזית יחד עם כונסי האוויר ופנסי הערפל. במרכז הגריל הגדול סמל כחול של טויוטה, המדגיש את ידידותיות הרכב לסביבה.

מהצד מראה כוחני המוענק על ידי בתי גלגלים מנופחים במסגרות מלבניות, קימורים בדלתות ובספים המגובים במדרגות צד (תוספת תקנית בהתקנה מקומית) וחישוקים נאים.

מאחור פגוש שחור מבריק, בחלקו התחתון צמד מפלטים שסוגרים את המראה הקשוח והכוחני של הראב הזה.

המראה הכללי שמתקבל מצוין, במיוחד באדום הזה. הוא מסקרן את הסביבה ואף זיכה אותי פעמיים בסימן "thumbs up" משותפיי לכביש.

אני לא יודע אם היו אלה חדי עין שהספיקו להבחין כי מדובר בגרסת הפלאג-אין החדשה והכוחנית, או שאולי הלייק הגיע על התעוזה שבבחירת הצבע. בכל אופן, לייקים כאלה מתקבלים לרוב כשאתה נוהג ברודסטר קטנה וחושנית, ב-SUV שעולה מיליון שקל או ברכב ספורט טהור. פחות ברכב פנאי גדול, לא מזהם ומשפחתי.

---

סגירת חלון חרישית

העיצוב החיצוני המרשים ממשיך פנימה, שם מקבלת את פנינו אווירה שהיא מאד מזוהה עם טויוטה, וקוקפיט שאינו שונה בהרבה מאחיו נטולי הטעינה החיצונית בהם נהגנו בעבר.

האיכות הכוללת מצוינת, זה בא לידי ביטוי בחומרים של חלקי הדיפון השונים, בגלגלי המיזוג המאסיביים, במשטחי הגומי השונים, גימורי הניקל, בקווי התפירה האדומים המוקפדים (דלתות, דש בורד, מושבים, הגה) שתואמים את הצבע החיצוני כאן ובתחושת המוצקות האיכותית הכללית.

אהבתי מאד את סגירת החלונות החרישית אותה מוצאים בדרך כלל ברכבי יוקרה, פחות אהבתי חלק מהמתגים הפשוטים עם הקליק הנוקשה שהם עושים, כמו אלה שמפעילים את חימום המושבים. מסך המולטימדיה הראשי דובר העברית צמח כאן לכדי 9", הוא אינטואיטיבי למדי, כולל מצלמת רוורס יעילה, כמו גם תפעול מערכת בקרת האקלים שלמרגלותיו, שם יש את גלגל בורר מצבי הנהיגה (ספורט צובע את לוח המחוונים באדום, מצב ביניים בלבן ואקו בירוק, ולא, אין פה שום שורשים איטלקיים), וגם כפתורים באמצעותם ניתן לתכנן את אגירת החשמל שנותר לשימוש עתידי, עירוני למשל.

מולי הגה רב פעלים, עם כפתורים השולטים במולטימדיה, בטלפון, במערכות הבטיחות האקטיביות ובמחשב הדרך שמוצג באופן נהיר ומפורט בפני הנהג, על גבי צג של 7". מאחורי ההגה נעדרים כפתורים השולטים בתיבת ההילוכים. לצד מסך ה-LCD בלוח נמצאים מחוונים המודיעים מה מצב הבנזין במיכל ומה נותר מהחשמל בסוללות, וגם מהו מוד הנהיגה הרגעי שלנו, או בעצם, האם אנו כעת טוענים, חוסכים או נהנים.

רמת הגימור היחידה בה משווק דגם הפלאג-אין בישראל היא "E Motion 4X4".

האבזור כאן כולל ממשק מלא לניידים, ריפוד דמוי עור, מקרן נתוני הנסיעה על השמשה הקדמית, שפע של כניסות USB ברחבי הרכב, כולל גם שקע 220v בתא המטען, כניסה והנעה ללא מפתח, כולל פיצ'ר ייחודי- הפעלת המזגן משלט הרכב, חיישני חניה מלפנים ומאחור, תאורת אווירה ומושב נהג מתכוונן חשמלית.

כן נעדרים פה כמה רכיבים הקיימים בגרסה הגבוהה ביותר ההיברידית ( e-xclusive 4x4), כמו גג פנורמי (שכנראה נחסך כאן מפאת משקלו שהיה פוגע בנתוני צריכת הדלק), מערכת שמע של JBL הכוללת 9 רמקולים, מצלמות היקפיות 360, שליטה בהילוכים מההגה ופתיחת תא מטען חשמלית עם חיישן תנועה.

רמת האבזור הבטיחותי כאן עם ציון 8 מקסימלי, עם שלל המערכות הכוללות 7 כריות אוויר, בקרת שיוט אדפטיבית, שמירה על סטייה מנתיב, ניטור אקטיבי של שטח מת, זיהוי הולכי רגל וכלי רכב דו גלגליים, בלימת חירום אוטונומית, זיהוי תמרורים, אור גבוה אוטומטי, זיהוי רכבים חוצים מאחור ומניעת שכחת ילדים ברכב.        

המושבים הקדמיים נוחים ומרווחים, מעט הפתיע שנעדרת ממושב הנוסע כל אפשרות כיוונון גובה המושב.

מאחור בהחלט מרווח עבור שלושה מתבגרים או שני מבוגרים וילד, הן מבחינת מרווח הראש הנדיב, המקום לרגליים אותו מאפשר בסיס גלגלים של 2.69 מ', תעלת ההינע שאינה מאד גבוהה ולנוחות היושבים שם נמצאים פתחי מיזוג וטעינה.

תא המטען קטן אמנם במעט (90 ל') מאחיו שאינם נטענים חיצונית, אך עדיין עם 490 ל' מדובר בתא מכובד ופרקטי, מתחתיו גלגל חלופי, סביבו ניתן למצוא גם מקום עבור כבל הטעינה.

---

6 Byo kara 100  ביפנית או בעברית, 6 שניות למאה.

קראתם נכון. ה-RAV 4  פלאג-אין מאיץ במהירות ובנחישות, כשבמיוחד במצב נהיגה "ספורט", הבעיטה בגב מוחשית, תוך שבקרת המשיכה נלחמת בגלגלים המניעים, שמשתדלים להטיס את המרכב הכבד קדימה.

מדובר בסצנה משעשעת למדי, בה נעמדים ברמזור לצד הטויוטה הזו כלי רכב שנחשבים מהירים וספורטיביים, כשהם לחלוטין לא מוכנים לזה שרכב פנאי ירוק ומגודל מבית טויוטה, ישאיר אותם כתמונה קטנה במראה הפנימית של הראב 4 השרירי הזה.

ברמזור הבא מנסים המבטים של הנהגים המופתעים ללקט מידע במה הרכב הזה שונה מהראב 4 ליסינג הסטנדרטי שהם מכירים.  

למרות שבסיוע ארסנל של סוללות עלה משקלו העצמי של הראב בלא פחות מ-285 ק"ג לעומת הדגם ההיברידי כפול ההנעה, לכדי 1,930 ק"ג, צמד המנועים המותקן כאן, בנזין 2.5 ל' שמפיק 185 כ"ס וחשמלי, שבשילובו מביא את ההספק הכולל לכדי 306 כ"ס אימתניים, פשוט מטיסים את הראב קדימה כאחוז אמוק, בכל מהירות ובכל תוואי.

אגב כפול הנעה, אמנם לראב 4 הזה הנעה כפולה ומרווח גחון בן 19 ס"מ, אולם לא מדובר ברכב שמיועד ללעוס סלעים בשטח. ההנעה הכפולה כאן יעילה בעיקר לשיפור אחיזת הכביש, ומרווח הגחון טוב כדי לסייע בטיפול עירוני מעל למדרכה.

את הרכב קיבלתי עם הבטחה שהתקבלה בלוח המחוונים: כ-600 ק"מ בנסיעה היברידית בה משתתף בעיקר מנוע הבנזין, ו-72 ק"מ שיוכלו כולם לחלוף על פנינו בהנעה חשמלית בלבד, כל עוד לא חורגים מ-135 קמ"ש לא חוקיים, נתון קרוב למדי להבטחת היצרן המדברת על יכולת תנועה על חשמל בלבד לאורך 75 ק"מ מכובדים.

בפועל התנועה על חשמל הפתיעה מאד לטובה במהימנות הטווח שלה, והכניסה לפעולה את מנוע הבנזין לאחר 68 ק"מ אמיתיים. התנועה על חשמל כללה בין היתר כמה האצות חזקות ומענגות, שכמו בבנזין, מתורגמות לצריכה גבוהה יותר של חשמל. נסיעה סולידית היתה מאוששת כנראה את נתון הטווח באופן מלא. חיבור מחודש לתחנת טעינה איטית ציבורית שארכה כשעתיים, הטעינה מחדש את מונה הנסיעה החשמלית ל-57 ק"מ.

אחרי מיאוצים מהירים בקו ישר הגיע הזמן לבדוק אם הראב הכבד גם אוהב להסתובב. וכאן, כצפוי, ההתנהגות מסורבלת מעט יותר, ודי מהר מגלים שלא מדובר ברכב קטן שאוהב להעביר משקל מגלגל לגלגל. לראב 4 פלאג-אין אחיזת כביש מרשימה, במיוחד נוכח הנעה כפולה שמייצר בין היתר המנוע החשמלי שמניע את הגלגלים האחוריים, אולם קיימת נטייה לתת היגוי, ולמרות שהסוללות הכבדות הפרוסות בתחתית הרכב מקנות לו מרכז כובד נמוך יחסית, אין פה מכונה שאוהבת משחקי כבישים מפותלים.

המתלים של הרכב מעט רכים, והמרכב נוטה להתנדנד גם במהירות עירונית ובמעבר מעל לפסי האטה, עם זאת הנוחות הכוללת טובה למדי.

בידוד הרעשים מצוין, כל עוד שומרים על מהירות שאינה פלילית, ובמיוחד במצב ההיברידי, בו מנוע הבנזין אינו נזקק להמריא אל-על בסל"ד (מה שאופייני במקרים של תיבת הילוכים רציפה, כמו זו המותקנת כאן), כדי להזיז מהר את הראב הזה, ובאופן כללי נסכם שכיף לשייט בו לאורך מרחק, ולהתענג מעת לעת מיכולת העקיפה הנהדרת שלו, כשהיא נעשית ללא שום מאמץ, ועם דחיפה נאותה בגב.

את המבחן נטול החשמל, סיים הראב 4 עם צריכת דלק ממוצעת מכובדת למדי של 16.2 ק"מ לליטר.

אם משקללים פה גם את המרחק שעבר על חשמל בלבד, מדובר בצריכת דלק שקשה למצוא כדוגמתה בכלי רכב בגודל כזה, במשקל כזה ובסגמנט הזה.  

---

הראב 4 פלאג-אין החדש לא זול. ממש לא. עם מחיר החוצה במעט את קו רבע מיליון השקלים, עולה כאן שאלת התמורה ובעיקר ההשוואה אל מול אחיו הזולים בעשרות אלפי שקלים.

גם להם אבזור עשיר, מראה מצודד ויכולת תנועה חסכונית וידידותית לסביבה. גם הם בטוחים לעילא ולעילא, מעניקים תאים מרווחים לנוסעים ולציוד מאחור, אמינים, סחירים, כשמאחוריהם מורשת המותג טויוטה.

אבל אין להם את מה שגורם לגרסת הפלאג אין להפוך את הכבישים הציבוריים למגרש משחקים מענג.

אין להם את היכולת להפוך את הראב 4 שלהם למכונת תאוצה מפתיעה ומעוררת.

לראב 4 פלאג-אין יש את היכולת להפוך גם את אחרון עובדי ההיי טק שקיבל רכב מהעבודה, להיות חובב נהיגה שלמד ליהנות מהכוח המתפרץ שממתין לו במחי לחיצת מצערת בכל עת. ועדיין להיות הכי ירוק ונכון פוליטית.

אז כן, טבלת אקסל יכולה לחשב את קצב החזר ההשקעה של החיסכון בדלק אל מול ההוצאה הראשונית של הרכישה, אבל היא לא תצליח לעולם לכמת את מרכיב הכיף ואת חדוות הנהיגה שמוצאים כאן בגרסת הפלאג-אין.