טויוטה היילקס במבחן דרכים

טויוטה היילקס במבחן דרכים
צילום תמונות: טל אבן

ההיילקס המעודכן קיבל מנוע חזק, מערכות בטיחות תקניות וגם עדכונים חיצוניים שמקנים לו מראה טוב מתמיד. לקחנו את הפיק-אפ המסוקס של טויוטה למבחן דרכים.

טל אבן | 14/12/20

פיק-אפ במהותו פונה אולי למגוון הרחב ביותר של סוגי הנהגים.

הוא עשוי להתאים לצרכים מוסדיים, חקלאיים או תעשייתיים, כרכב בעל משטח הטענה גדול וכושר העמסה מכובד מאחור.

הוא מתאים לטכנאים, חשמלאים או אינסטלטורים, בדיוק מאותן הסיבות, כשאלה האחרונים נוטים לסגור את הארגז האחורי ואף להתקין בו מחיצות אחסון חכמות שיתאימו לצרכיהם.

הוא מתאים גם לטיילים שמבלים בשטח קשוח, וצריכים רכב בעל עבירות מעולה, כשהמשקל הנמוך שמונח על הסרן האחורי, עשוי לסייע בצליחת מכשולים קשים.

ומעל לכל – הוא צריך לתת פתרון נאות לנסיעות מנהלתיות, לשינוע המשפחה ולצרכים יומיומיים.

אם כן, לא מעט משימות מוטלות על כתפיו הרחבות של הפיק-אפ, וקשה למצוא את זה שייתן פתרון טוב לכלל השימושים המצופים ממנו.

בשל כך, חילקנו את המבחן עם ההיילקס שברשותנו לשלושה חלקים -  כביש, שטח והעמסה.

----

כביש    

רגע לפני שדילגנו אל מושב הנהג הגבוה, עצרנו לרגע להתבונן בהיילקס.

עם אורך של 5.325 מ', רוחב בן 1.855 מ' וגובה 1.815 מ', ההיילקס בעל נוכחות רבה והוא מציג פרופורציות מצוינות. רוחק הסרנים גדול, 3.085 מ'. 

למבחן התייצב דגם ה- 2.8 ליטרים 4X4.ברמת גימור גבוהה, Adventure.

מחירו 275,000 ₪ ואלינו הוא הגיע באפור כהה מטאלי, ויחד עם הג'אנטים השחורים (17"), הכנפיים המנופחות, הגריל הגדול החדש מלפנים, מיגוני הגחון שמציצים מלפנים, נגיעות הכרום והקשת האחורית, הוא נראה טוב. ממש טוב. הוא נראה שרירי למדי, ועל הכביש קיבל מסביב לא מעט מבטים מסוקרנים, להם לא זוכים בדרך כלל פיק-אפים סטנדרטיים.

ניתור אל עבר מושב הנהג, בכל זאת צריך לדלג מעל למרווח גחון מוצהר של 31 ס"מ, מסביר מדוע סביר שחלק מנהגי או נוסעי ההיילקס יעשו שימוש במדרגות הצד (הסטנדרטיות בדגם הזה) ובידיות האחיזה הגדולות (שנועדו לסייע לנוסעים בין היתר בשטח מטלטל) שעל קורה A, לשם טיפוס אל עבר מושבם.

סביבת הנהג שופרה עם מסך מולטימדיה 8", המתממשק עם אנדרואיד ואפל, 6 רמקולים, בקרת אקלים (בגרסה זו), בלוח המחוונים מסך צבעוני הנותן אינפורמציה רבה לנהג ואיכות ההרכבה והנדסת האנוש טובות מאד, כיאה לטויוטה. יש פה גם קיפול חשמלי למראות, תא כפפות כפול עם קירור בעליון, בסביבת הנהג פזורים תאי אחסון רבים, כולל שני תאים חכמים מתחת למושבים האחוריים, בכל זאת מאחור נמצא ארגז פתוח, וגם שני מחזיקי כוסות חמדמדים מתקפלים בשני קצוות הדש בורד.

 

נציין ששלל גרסאות ההיילקס בארץ רב, עם 4 רמות גימור, אפשרות לגיר ידני ואופציה גם להנעה אחורית בלבד. מנעד המחירים נע בין 230 א"ש לאקטיב פלוס 2X4, ועד ל-300 אלף שקלים לסהרה.

כשיושבים בגרסה הנבחנת, ה-Adventure, ומדמיינים את התחושה שוודאי מתקבלת בגרסה הבכירה בהיצע, ה- Sahara, שכוללת אבזור נוחות רב נוסף כריפודי עור, חימום מושבים, כניסה והנעה ללא מפתח, תאורת אווירה, פנסי LED וחישוקים גדולים יותר, ניכר כי התחושה ממרום מושב הנהג לא תהא שונה בהרבה מהלנד קרוזר, שלא רק שהוא יקר בכמאה אלף שקלים ויותר מההיילקס, אלא שהוא גם חולק עם רכב המבחן מנוע וגיר מאותו המדף אצל היצרן.

אולם, מבט חטוף במראה הפנימית שחושף ארגז גדול מאחור, הקונסולה המרכזית שהיא אמנם יעילה למדי ונוחה לשימוש אך פשוטה בהרבה למראה, והנסיעה הפיק-אפית הקופצנית יזכירו לנו שאנחנו בהיילקס, ולא בסמל הסטאטוס הבלתי מעורער של המותג.

מניעים מנוע דיזל, והטרטור שלו דווקא מהווה משב מרענן. מעט התגעגעתי אליו אחרי כל ההנעות הבנזיניות או הסמי חשמליות שפגשתי לאחרונה.

המנוע שהתייצב פה למשימה הוא המנוע החדש, בנפח 2.8 ליטרים, עם 204 כ"ס ומומנט של לא פחות מ- 51 קג"מ. הכוח שלו בא לידי ביטוי ביציאה מהמקום, שלאחר השתהות קלה מוציא את ההיילקס, על 2,120 קילוגרמיו, די בזריזות מהמקום, כשלאחר 10.7 שניות מגיע למהירות תלת ספרתית. גם תאוצות הביניים שלו השתפרו באופן מוחשי אל מול מנוע ה-2.4 ליטרים 150 כ"ס, שעדיין מוצע בגרסאות הנמוכות יותר.

אל המנוע משודכת תיבת הילוכים אוטומטית יעילה בת 6 הילוכים, והמעברים ביניהם רכים ונעימים, ובכלל, התנהלות המנוע עם התיבה הזו מרגישים כאילו הכל שם מתנהל באדישות וללא מאמץ, וכאילו מעודדים גם את הנהג לעבור למוד רגוע ולנהיגה שלווה, מה שמתגמל גם בתחנת הדלק.

אחד ממאפייני הנסיעה בכביש המהיר שמעט הזכירו לי את הלנד קרוזר הוא רמת ה-NVH (noise-vibration-harshness) הנמוכה, אין כמעט רעשי כביש מכיוון הגלגלים המגודלים, רעשי הרוח נמוכים למדי וגם המנוע שקט מאד, במיוחד לאור העובדה שלא חשוב באיזו מהירות שיוט חוקית תבחרו, בהתאם לכביש ולתנאי הדרך, המנוע סובב מתחת ל-2,000 סל"ד שלווים.

לאחר כמה מאות קילומטרים, נוחות המושבים (בד עם תפירה בגוון מנוגד) התגלתה כטובה למדי, ולא נשמעה כל תלונה בנושא מצד היושבים ברכב.

מה שכן, הנסיעה ברכב כשהארגז מאחור ריק קופצנית למדי, ובכביש גלי זו משימה של ממש לנסות ולשיר יחד עם הרדיו את השיר שמתנגן שם. תנסו את זה בהזדמנות.

תופעה זו אמנם מאפיינת פיק-אפים רבים, אולם הצהרת טויוטה כי הנושא שופר באופן ניכר לא באמת אוששה עצמה באופן מלא בכביש המהיר. 

המושב האחורי מעט זקוף אך מציע מקום נאות גם למבוגרים, הן מבחינת מרווח הראש כמו גם מבחינת מרווח לברכיים, נקודת תורפה בחלק מהפיק-אפים בהם נהגנו בעבר.

ליושבים שם אין יציאת מזגן או יציאות לטעינת הטלפון, כן יש כאן יציאת v220, משענת אמצעית וכיסי אחסון בגב המושבים הקדמיים.  

התנהגות הכביש נבחנה ללא פרובוקציות מיוחדות או העברות משקל חריפות, זה לא ממש הרכב למשימות כאלה, אולם ניכר כי הרכב נותן תחושת ביטחון והציר האחורי לא ממהר לצאת ממסלולו בסיבוב, הגם שבנהיגת כביש 2H הוא מטפל במעל ל-200 סוסים.

בלימת הרכב טובה, למרות התופים שמטפלים בגלגלים האחוריים, וגם היא צפויה למדי ולא רושמת דעיכה, כל עוד לא מפעילים על הרכב עומס גדול מדי.

ההיילקס קיבל תגבור בסעיף הבטיחות, במיוחד בגרסת ה-Adventure, עם 7 כריות אוויר, בלימת חירום אוטונומית וזיהוי רכב דו גלגלי והולכי רגל לצד זיהוי תמרורים.

ישנה גם בקרת שיוט אדפטיבית יעילה ותיקון אקטיבי של סטיה מנתיב (מונחה מצלמה), שעובד ע"י בלימת גלגל רלוונטי לפי המקרה ודווקא הוא עובד באופן מרושל משהו, נותן תיקון מאוחר מדי ולא עקבי.

הגרסאות הנמוכות יותר, אקטיב ואקטיב פלוס, מצוידות במובילאיי בהתקנה מקומית.     

צריכת הדלק במבחן לא שחזרה את נתון הצריכה השאפתני במיוחד המתנוסס בגאון על מפרט הרכב – 13.2 ק"מ לליטר סולר.

את המבחן כולו סיימנו עם 10.2 ק"מ לליטר, כשהמבחן היה ברובו על הכביש המהיר, בנהיגה שלווה, כמו גם עם מקטעים קצרים של שטח ועליות.

בנהיגה מנומסת באופן מיוחד הצלחנו להוציא נתון ממוצע של 10.6 ק"מ לליטר.  

שטח

את מקטעי נהיגת השטח ביצענו הפעם בין ירוחם לשדה בוקר, שם קיים שילוב של שבילים מהירים, פודרה, חריצי רוחב בשבילים ומעט מעברים הבוחנים את זוויות הגישה והנטישה (27 ו-29 מעלות בהתאמה).

לא בוצעו מעברי שטח קשה והרואי, מדרגות סלע ובולדרים, למרות שהאדישות הכמעט מעצבנת של ההיילקס רמזה שגם כאלה היא יכולה לטרוף ללא מאמץ. פשוט תפוס את ההגה, תן גז קבוע וה"מכשול" הופך לתמונה במראה הפנימית.

מרווח הגחון הנדיב דאג לכך שלא נשמעו כלל חבטות מלמטה, מהלך המתלים הגדול אפשר לגלגלים להישאר על הקרקע ולא יצר הצלבות כמעט בכלל.

ההיילקס כפול ההנעה מצויד במתג חשמלי של בורר מצבי הנהיגה (2H, 4H, 4L), וגם בכפתור המאפשר נעילת דיפרנציאל אחורי, המונע ממעברי כוח לא רצויים לגלגלים שאוחזים פחות, ולדרמות פוטוגניות של סחרור גלגלים.

בשטח, כמו גם בכביש משובש, עבודת המתלים מצוינת ואותו נדנוד שהורגש בכביש הופך כאן לנסיעה נעימה, משככת היטב וקופצנית הרבה פחות מרכבי שטח קשוחים אחרים. זה מורגש היטב במעבר מעל לסדק רוחבי בשביל המהיר למשל, שם השיכוך מצוין.

מעמיסים    

אל הארגז מאחור נוספה הגנה בדמות משטח קשיח מפלסטיק, לצד קשת הגנה שלא רק שמאפשרת עוד אפשרויות עיגון והגנה על החלון האחורי מפני המטען, אלא גם מוסיפה ללוק הקרבי של הרכב. שתי התוספות הללו תתווספנה להיילקס שלכם בתוספת תשלום.

בארבע הפינות של הארגז נמצאים וויי עיגון שיאפשרו לכם לקשור כהלכה את המטען שלכם, כשמידות הארגז, 1.525 מ' על 1.54 מ', יאפשרו להטעין שם משטח מעץ עם סחורה מעליו, את מכונת הכביסה שלכם או את מיטת הנוער של הילדה.

כושר ההעמסה הכולל של ההיילקס עומד על 790 ק"ג, כשאם מורידים מכך את משקלם של חמישה נוסעים, כ-400-350 ק"ג יחד, עדיין ניתן להעמיס כאן כ-400 ק"ג בארגז.

כושר הגרירה המוצהר של ההיילקס עומד על 3,500 ק"ג (עם בלמים).

מדוממים ומסכמים

ההיילקס החדש הוא קודם כל טויוטה. את משוכות האמינות המופלגת, הסחירות המעולה ושמירת הערך הפנומנלית, כל עוד לא שוברים אותו בשטח או תחת מעמסה מעבר לגבולות היכולת שלו, הוא צולח בקלות.

חוויית הנסיעה והנהיגה בו שופרו לאין שיעור עם מנוע חזק מבעבר, חבילת בטיחות, שקט מפתיע בכביש המהיר, אבזור טוב, לצד איכות חומרים והנדסת אנוש טובה.

עם זאת, הנסיעה עדיין קופצנית, גם אם פחות מבעבר, וזה מחיר שרוב נוסעי הפיק-אפים צריכים לשלם בשל העובדה שעל הסרן האחורי אין הרבה משקל (כשהארגז ריק), ושהרכב מצויד במערכת בולמים ומתלים שנועדו לטפל בשטח קשוח.

בשטח הרכב מפגין יכולות נהדרות, כשכאן השיכוך שהפריע בכביש הופך לחוזקה. מרווח הגחון, עבודת המתלים והדיפרנציאלים (כולל אפשרות הנעילה האחורית) נותנת לרכב את היכולת לעמוד כמעט באדישות בכל המטלות בשטח להן נדרש.

ואחרון חביב, כושר ההעמסה, גם אם הוא לא הטוב ביותר בקבוצת הרכבים הזו, מבחינת המשקל אותו יכול ורשאי הרכב לשאת, עדיין הוורסטיליות וכמות האפשרויות לא ברות השוואה אל מול רכב שטח שאינו פיק-אפ, גם אם מושביו האחוריים מקופלים, וגם אם כתוב לו לנד קרוזר על הזנב.