אקסקלוסיני - הונג צ'י E-HS9 במבחן דרכים

אקסקלוסיני - הונג צ'י E-HS9 במבחן דרכים
צילום תמונות: טל אבן

הונג צ'י, מותג רכב הפאר הסיני, עשה עלייה לאחרונה, כשהוא מתחיל עם דגם גדל מידות ורב פאר, העונה לשם E-HS9. יצאנו איתו למבחן דרכים מקיף, עוררנו המון עניין סביבתי, והותרנו לא מעט סובבים עם צוואר תפוס. נתחיל.

טל אבן | 04/07/22

דגל אדום 

זו המשמעות של "הונג צ'י" בסינית. מדובר בסממן למהפכה הקומוניסטית בסין שחלה ב-1949, כשהונג צ'י הוא מותג רכב היוקרה מקבוצת FAW שהושק בשנת 1958, והפך למותג רכבי הנוסעים הסיני הראשון.

המשמעות המשנית של דגל אדום, סכנה או קריאת תגר בעצם, מסמנת אולי את האסטרטגיה של היצרן אל מול התחרות מהמערב, תוך מתן פרשנות סינית לרכב מפואר ויוקרתי.

הפרשנות הזו משתמשת בכל התותחים בכל הקשור לעיצוב ולטכנולוגיה, כשזה החיצוני מכיל טונות של אלמנטים, שתפקידם לעורר את סקרנות הסובבים ולייצר רושם רב ותחושת מכובדות, גם בקרב אלה שעניין ברכב כלשהו הוא מהם והלאה, בדרך כלל.

עם מרכב עצום המידות של 5.21 מ' לאורך, מעל לשני מטרים תמימים לרוחב, וגובה של 1.73 מ', כשאלה מגובים בניקלים, בחזית אנכית עם פסי ניקל א-לה רולס רויס (מעצב הבית של הונג צ'י מגיע משם), מופע פסי לד באדום ובלבן, גלגלי ענק (21") ולקינוח גם צביעה דו גונית לא שגרתית (אופציונלית), מתקבל רכב המושך תשומת לב באופן חסר תקדים כמעט.

מצאתי עצמי מודאג לגבי אותם מתאמנים שרצו לאורך השביל המקביל לכביש, ושליוו אותי במבטם, תוך שהם מפנים ראשם לאחור, פן יתלבשו בטעות על עמוד תאורה קרוב, כמו גם לאותה אם שהביטה לאחור לאחר שחלפתי על פניה, כשעגלת התינוקות נדחפת לכיוון שביל האופניים.

לאורך כל ימי המבחן, הרגשתי מעט כמו איך שקארל בנץ וודאי חש בשנת 1885, עת נהג בכרכרה הממונעת הראשונה, כשסביבו רק סוסים ועגלות, כשלכולם מבט שצועק את המילים: "מה אני רואה פה, לעזאזל?!"

---

מתקרבים לרכב ופותחים אותו בלחיצה מהשלט (כניסה אפשרית כמובן גם ללא מפתח), על מנת שלא לפספס את מופע האורות שרצים מלפנים ומאחור (אנימציה באדום ולבן), כמו גם מהצדדים, שם נמצאים לדים כחולים הקשורים למופע קבלת הפנים, כמו גם לסימון בעת טעינת הרכב. את המופע חותמות תמונות לוגו המוקרנות על גבי הכביש לצידי הרכב, מחלקן התחתון של מראות הצד.

בכלל, יש כאן המון גאוות יחידה של היצרן. האותיות הסיניות של "הונג צ'י" מופיעות בהמון מקומות – על ספי הדלתות המוארים, על דלת תא המטען מאחור, אותיות בוהקות על הכיסוי שמתחת למכסה המנוע וגם על מפתח הרכב. 

נכנסים ומתמקמים במושבי עור הנאפה (אלקנטרה בגרסת הבסיס) הנוחים והרחבים, סטייל לאונץ' יוקרתי או מושב במחלקה ראשונה, כשמאחורי הראש ממתינה כרית רכה ונעימה. מייד נגלה שבגרסה הבכירה שכאן (אקסקלוסיב), ישנם במושבים הקדמיים גם חימום, אוורור, מספר תוכניות מסאז' וכיוונון חשמלי עם זיכרונות לנהג.

לחיצה על דוושת הבלם מעירה את צמד המנועים החשמליים לחיים, ואיתם שלל המסכים.

יש כאן לא פחות מארבעה מהם, האחד כלוח מחוונים, השני כמסך מולטימדיה, מתחתיו זה השולט בעיקר בבקרות האקלים (ארבע במספר באקסקלוסיב), ואל מול הנוסע יש מסך נוסף, המופיע בגרסה הזו.

מופע המסכים, יחד עם אלמנטים נוספים (הרמקולים שעל קורות A למשל), מזכירים מאד את חלל הנוסעים המרהיב ברכבים החשמליים החדשים מבית מרצדס, רק שבזו האחרונה עושר הגוונים, הרזולוציה, התפעול והנדסת האנוש, כמו גם הגימור הסופי, מרשימים הרבה יותר מהמסכים שבהונג צ'י.    

כאן התפעול דרך המסכים דורש לימוד רב, והוא לא תמיד אינטואיטיבי.

ישנה מגמה מסוימת בחלק מהרכבים הסופר טכנולוגיים החדשים, להכניס את כל התפעול למסכים, ולצמצם כמעט קליל את הכפתורים הפיזיים.

זה אולי נראה עתידני ומרשים, אבל בעת נהיגה חשוב שהנהג יהיה עסוק במה שקורה בכביש, ולא בתפעול המסכים. כיוון מראות הצד לא צריך שיהא בתפריט שבתוך תפריט, כך גם כפתור לפתיחת תא המטען וכדומה.

מה שכן, פתיחת תא הכפפות מכפתור חשמלי בקונסולה המרכזית היא מקורית ואף מפתיעה בתפעול הראשון, מעט כמו דלת שנפתחת מייד לאחר פתרון חידה בחדר בריחה.   

  

כיאה לרכב יוקרה מלכותי, יש בהונג צ'י שימוש ניכר במשטחי עור נאפה, עץ אגוז וניקל, לצד רשימת אבזור ארוכה עד מאד, כשכבר בגרסת הבסיס (פרמיום) הכוללת 7 מושבים ומתומחרת ב- 399 אלף שקלים, מוצאים כוונון חשמלי וחימום להגה, גג פנוראמי, סגירת וואקום לדלתות, בורר מצבי נהיגה, דלת תא מטען חשמלית, 8 רמקולים (12 בגרסאות הבכירות), טעינה אלחוטית לנייד, הפעלה קולית של פונקציות הרכב ועוד.

קישוריות לניידים (אפל קאר פליי ואנדרואיד אוטו) בולטת כאן בהיעדרה, עם זאת, לאור העובדה שמדובר היום בעדכוני תוכנה שמשפרים את מערכות הרכב, כמעט ללא צורך בהתערבות של חומרה חדשה, הנושא וודאי יתעדכן בעתיד הלא רחוק.

גם רשימת מערכות הבטיחות כאן ארוכה וכמעט מלאה, עם 6 כריות אוויר, בקרת שיוט אדפטיבית, בלימה אוטונומית בחירום, התרעה על עייפות נהג, התרעה על תנועה חוצה מאחור, חיישני חנייה היקפיים לרבות מצלמת 360 ומערכת עזר לחנייה, התרעה למניעת פתיחת דלת בעת תנועה חוצה, ניטור שטחים מתים וגם צליל מלאכותי להתרעה של הולכי רגל, פיצ'ר חשוב ברכב חשמלי חרישי שמגיח מאחורי הולכי רגל ועלול להפתיע אותם.

ציון הבטיחות הכולל עומד על 7 מתוך 8, כשברמות הגימור השונות נעדרת רק מערכת מניעת שיכחת ילדים ברכב, ובזו הבסיסית גם שליטה אוטומטית על האורות הגבוהים.

גרסת הלקשרי עולה 459,000 ₪, חזקה יותר ומעניקה טווח נסועה גדול יותר (בכך ניגע בהמשך), אך לצד זאת מוסיפה אבזור כמו תאורת אווירה, בקרת אקלים בעלת 4 אזורים, מסך שליטה בבקרת האקלים בשורה השלישית, תאורות קבלת פנים ויום ייחודיות ועוד.

גרסת האקסקלוסיב הנבחנת (499,000 ₪) סוגרת את הרשימה, כשכאן ישנם 6 מושבים, מתלי אוויר אדפטיביים, מצב נהיגה נוסף (אקסטרים), שתי כריות אוויר נוספות בצידי שורת המושבים השניה ועוד.

---

שורת מושבים השניה היא אולי החשובה ביותר עבור רבים מקהל היעד של לימוזינת ההונג צ'י, להם נהג שמשנע אותם ממקום למקום.

בגרסה הנבחנת החליפו 2 מושבי קפטן נוחים את שורת שלושת המושבים שיש ברמות הגימור הנמוכות יותר. לכל אחד מהם הזזה חשמלית, חימום ואוורור, לצידם כפתורי שליטה בפתיחת שני החלונות האחוריים מכל אחד מהמושבים, וארבעה פתחי אוורור הנשלטים ממסך בקרת האקלים.

עוד יש כאן סוללת שקעי טעינה usb ושקע v220, תאורת קריאה אישית וגם תא אחסון קטן הנפתח בכל אחת מהדלתות.

בסיס הגלגלים העצום (3.11 מ') מאפשר המון מקום לרגליים בשורת המושבים השניה, ומייד נגלה שגם בזו השלישית, שגם בה נמצאים פתחי אוורור עם בקרת אקלים נפרדת (בגרסה הזו), תאי אחסון ושקעי טעינה.

המושבים של השורה השלישית ניתנים לקיפול והרמה חשמליים מהכפתורים שבתא המטען, לטובת הגדלת נפחו.

תא המטען עצמו כולל נפח של 255 ליטרים כשכל המושבים פעילים, וזה טוב לשתי מזוודות טרולי ולכמה תיקים, כשקיפול השורה השלישית מאפשר נפח טעינה עצום בן 796 ליטרים.

לצד קיפול המושבים ישנם בתא המטען כפתורים להנמכת או הגבהת המרכב (בגרסת מתלי האוויר), לשם העמסה נוחה יותר, לצד חבילת אחסון הכוללת ווים, גומיות ותא תת רצפתי.

---     

כדי לשנע את הנוסעים המכובדים בקצב נאות, ועל מנת להתגבר על משקל עצמי לא מבוטל של 2,630 ק"ג (בגרסה זו), הותקנו כאן שני מנועים חשמליים, אחד המשודך לכל ציר גלגלים (עובדה ההופכת את ההונג צ'י לכפול הנעה). ההספק המשותף שלהם עומד על 551 כ"ס ומומנט בן 76.5 קג"מ. (435 כ"ס ו-61.2 קג"מ בגרסת הכניסה).

התוצאה – לפני שתספיקו להגיד "Hong chi shi zhongguo zhengfu gaoceng tuidong de zhongguo shechi pinpai"", או בעברית: "הונג צ'י הוא מותג יוקרה סיני המשנע את צמרת הממשל הסיני", כבר תחצו את קו המאה קמ"ש מעמידה, ובמספרים – 4.9 שניות קצרצרות.

ואכן, הדחיפה בגב מוחשית מאד, בתחילת נסיעה או בעת עקיפה, כשהרכב לועג למשקל העצמי שלו עצמו, כאילו מדובר ברכב ספורטיבי קטן וקל משקל. בכל רגע נתון ובכל מהירות, יש להונג צ'י רזרבות של כוח על מנת להטיס את הנוסעים המכובדים קדימה.

עם זאת, כל לחיצה הגונה על הדוושה הימנית מתורגמת ישירות לצניחת טווח הנסועה שנותר לנו במספר קילומטרים, וממש כמו בדיאטה – על כיף משלמים.

כשמורידים מעט קצב ועוברים ממצב נהיגה ספורט לנורמל, מתחילים לבחון את כל מה שכרוך בשיוט סלוני בכביש המהיר.

שם אנו מגלים נסיעה שקטה מאד, כשהבידוד האקוסטי בשמשות ובחלקי המרכב עושה עבודה טובה למדי. השקט אף מתעתע והמהירות עלולה להיות גבוהה ממה שנדמה.

מתלי האוויר מצוינים, מתמודדים היטב עם פגעי הכביש, ורק לעיתים ניתנת מעין תחושת נדנוד קלה, בעיקר כשהכביש גלי.

ההתנהלות בעיר מצוינת אף היא ושלווה, כשרק מימדיו של הענק הסיני שאיתנו דורש תשומת לב מיוחדת במעברים צרים (בשל רוחבו) ובתמרוני חניה (בשל אורכו). כאן סוללת המצלמות וחיישני החניה מסייעת. (ההיקפיות דורשות משום מה שילוב בלחיצה ידנית, רק מצלמה אחורית מופעלת אוטומטית עם שילוב ההילוך האחורי).

נהיגה דינאמית אינה המתכון המועדף על ההונג צ'י, בשל המימדים כמו גם המשקל העצמי, איתם פחות כיף לצאת למשחקים של בלימת המסה האדירה הזו לפני סיבובים והעברות משקל מגושמות.

מעבר לכך, בלימה רגנרטיבית (וטעינה אגב כך) כמעט ולא קיימת כאן, וגם כשלוח המחוונים מראה צריכת קילו וואט כנתון שלילי (מינוס), דהיינו טעינה – לא קורה הרבה והמסה אינה נבלמת כמעט. זה אומר שבכביש מפותל או במורד ארוך, הבלמים צפויים לעבוד קשה, קשה מדי.

יחד עם זאת, קשה לדמיין את בכיר הממשל הסיני מבקש מנהגו לצאת לנסיעת כיף בכביש נס-הרים הסיני, או את נהג ההונג צ'י הישראלי, על משפחתו ומטלטליו, שרכש את הרכב מסיבות אחרות לחלוטין, יוצא לסיבוב כיף של נהיגה דינאמית.

----

היצרן מצהיר כי בגרסה שאצלנו טווח הנסיעה עומד על 441 ק"מ (לפי תקן WLTP). לרשותנו סוללה בת 99 קוט"ש (84 קוט"ש ו-380 ק"מ מוצהרים בגרסת הכניסה).

המשמעות היא, שנתוני היצרן מדברים על צריכה של 22.44 קוט"ש לכל 100 ק"מ.

בפועל, ניכר כי ההונג צ'י נהנה לצרוך חשמל, כאילו היה מנהל התפעול הראשי של אצטדיון בלומפילד בעת משחק כדורגל.

ניסיוני העלה כי קשה עד בלתי אפשרי לשחזר את נתון היצרן בנהיגה "אמיתית", ובנהיגה שלווה במיוחד, במהירות חוקית ומנומנמת, גם אם ללא ויתורים טיפשיים על צרכני חשמל כמו מזגן ב-33 מעלות, הגעתי לנתון של 25.5 קוט"ש ל-100 ק"מ (טווח של 388 ק"מ לטעינה).

בשילוב עם נהיגה מתונה מעט פחות, התנהלות עירונית, ועקיפות נמרצות, הראה מחשב הדרך על ממוצע כולל של המבחן, וכך הוא גם נחתם אחרי כמה מאות קילומטרים של נהיגה - 28.1 קוט"ש ל-100 ק"מ (שהם מתורגמים לטווח של 352 ק"מ לטעינה מלאה).

קצב הטעינה בעמדות מהירות עומד על כחצי שעה לטווח האפקטיבי, שבין 20 ל-80 אחוזים מקיבולת הסוללה.           

----

הונג צ'י E-HS9 מביאה איתה חבילה שלא תתאים לכל אחד. היא מוחצנת מאד בעיצובה, היא כוללת לא מעט פיצ'רים לא שגרתיים שלרבים ייראו מיותרים (למה צריך שגלגל המזלות יופיע בלוח המחוונים?), היא מציגה הנדסת אנוש לא מושלמת ותפעול מסורבל, והיא גם צורכת לא מעט חשמל.

מאידך, אחרים יעריכו את הסאלוניות שבה, את עוצמת המנועים, את הגודל הפנימי ואת המרחבים העצומים, את הנוחות ואת רמת הפינוק, האבזור העשיר ואת רמת הבטיחות.

היא לא מושלמת, אולם אם נבחן מתחרות מערביות שעושות חלק מהדברים טוב יותר (וחלק פחות), מחירן גבוה משמעותית, וסעיף התמורה לשקל לא בהכרח יעמוד לטובתן.

רבים מקהל היעד לסגמנט עשויים להתרשם מהמעלות המיוחדות שלה, מהמופע המרהיב שהיא מייצרת על הכבישים ומתשומת הלב הסביבתית שהיא שואבת, ונוכח הודעת היבואן, שציין כי בשלושת חודשי השיווק הראשונים נפתחו כבר למעלה מ-100 הזמנות לדגם, יש לא מעט שימצאו בהונג צ'י בדיוק את מה שחיפשו.