קרב בשטח – ג'יפ גלדיאטור במבחן דרכים

קרב בשטח – ג'יפ גלדיאטור במבחן דרכים
צילום תמונות: טל אבן

ג'יפ גלדיאטור בא להעניק את המופע המרהיב והמסוקס של הרנגלר עליו הוא מבוסס, מבלי לוותר על העבירות המעולה של אחיו וגם להוסיף ארגז שימושי מאחור. טיפסנו אל עבר מושב הנהג הגבוה, כדי לספר על החוויה איתו.

טל אבן | 01/09/21

Are you not entertained? זעק ראסל קרואו בתפקידו המשובח והאלמותי בסרט האייקוני "גלדיאטור".

הקהל בא בהמוניו כדי להשתעשע אל מול קרבות שנערכו אז, אם בידיים חשופות או באמצעות כלי נשק פרימיטיביים, אל מול לוחמים אחרים או מול חיות טרף. הטקס כלל פעלולים של מרכבות וגלדיאטורים שעטו על גופם שריון מאסיבי. היתה זו הפרשנות למופע מסעיר בימי רומא הקדומה.  

אלפיים שנה לאחר מכן מתייצב הגלדיאטור של ג'יפ. זירת האירוע החליפה את הקולוסיאום הרומאי במעברי שטח מאתגרים, החרבות והסכינים הוחלפו בהנעה כפולה, בנעילות דיפרנציאליים, במרווח גחון עצום ובהרבה כוחות סוס, וגם שריון הלוחמים מגיע כעת בדמות מגני גחון מאסיביים.

קהל המעריצים סביב הוחלף בעוברי אורח, שלא הפסיקו להאט רגע, להתבונן ולחייך, בעיקר להסתקרן נוכח הברייה המגודלת הזו שחולקת איתם את השימוש בכביש, כל עת שהיא בחרה לנוע דווקא עליו ולא בחלופה מאובקת.

ג'יפ גלדיאטור גדול. כמה גדול? אורכו כ-5.54 מ', רוחבו 1.875 מ' וגובהו 1.882 מ'. בסיס הגלגלים העצום שלו עומד על 3.487 מ', כמעט פיאט 500 חשמלית באורך מלא, פגוש לפגוש. הפיאט הקטנה באה אולי מאותו הבית, אך היא אולי האנטיתזה המוחלטת, הנגטיב של הגלדיאטור; רכב עירוני קטן וחשמלי אל מול ג'מוס גדול, רושף אדי בנזין, המצטיין בעבירות שטח של ריו צבאי.

---

עם הגלדיאטור חזרה ג'יפ לסצנת הפיק-אפ, אחרי היעדרות של קרוב ל-30 שנים מהקטגוריה המעניינת הזו.

מהנדסי ג'יפ, שם שהפך ב-80 השנים האחרונות לגנרי בכל הקשור לרכב קשוח בעל עבירות מופלאה ולא בכדי, לקחו אל שולחן השרטוטים את הרנגלר המוצלח, וחשבו איך להפוך אותו לפיק-אפ שיכול לשאת משא גדול מאחור, ועדיין להישאר חיית שטח לועסת סלעים.

המרכב הוארך בכ-75 ס"מ, הרוחב והגובה צומצמו דווקא בכשני ס"מ לכל כיוון, ובסיס הגלגלים צמח בקרוב לחצי מטר, לא לטובת מרווח פנימי ליושבים מאחור הפעם, אלא לשם חלוקת משקל נכונה של המטען מעל לציר האחורי.

בתי הגלגלים עצומים, מאכלסים צמיגי כביש-שטח גדולים, מהם מציצים בולמים אימתניים של פוקס. המרכב זוויתי וקובייתי, צירי הדלתות חיצוניים וחשופים, וויי הסגירה של מכסה המנוע ידניים, ורצועות משמשות את סגירת הדלתות, כמו גם כיוונון גב המושבים.

הכל גולמי, הכל כאן קשוח וישיר, עם חוסר עידון מכוון שהוא בגדר הייחוד והחן העצום של הרכב הזה. לא תמצאו כאן סגירת וואקום לדלתות או תאורת אווירה. אפילו לא מדרך לרגל שמאל של הנהג. הכי טוטאלי שיש.  

יכולת הגרירה עלתה בגלדיאטור לכדי 3.5 טונות (2.5 ברנגלר), ולשם כך שבעת קווי הגריל הקדמי האייקוני הורחבו, לשם הזרמת אוויר משופרת לצינון המנוע המתאמץ.

עיצובו של הגלדיאטור דומה עד זהה לרנגלר מהחזית לאחור, עד הקו בו מתחיל הארגז שמאחורי הקבינה הכפולה. זה משתלב כאן באופן הרמוני למדי, כשגם מאחור עיצוב הפנסים דומה לאח נטול הארגז, וכאן ישנם שינויים מחויבים של הפגוש האחורי עם מדרכי הטיפוס לארגז ודלת סגירת הארגז ההידראולית, שהיא לבדה יכולה לשאת משקל של כ-220 ק"ג, מה שהופך אותה לספסל שימושי בשטח.

יש כאן גם שתי טבעות חילוץ גדולות ואדומות, וככל שנכיר יותר את יכולותיו של הגלדיאטור בשטח, נבין שהן יותר למטרות חילוץ כלי רכב תקועים מאשר היחלצות על ידי אחרים.

את הארגז חותם כאן כיסוי בד עבה ועמיד, אופציה בתוספת תשלום, שעם מסגרת המתכת שעוטפת אותו קל מאד לקיפול ולעיגון עם רצועות וולקרו בצמוד לחלון האחורי. בעלי מקצוע שירצו לחוס על חלקו האחורי של הגג, כדאי שיתקינו גם קשת הגנה להעמסה, עליו ניתן יהיה להניח קורות ברזל, עץ או סתם שידה שעוברת דירה.

מימדי הארגז אינם מהמרווחים בקטגוריות הפיק אפים, ולא רק מול הנפילים כמו סילברדו, F350 או ראם, אלא גם בקרב הזולים משמעותית והקטנים יותר כהיילקס, טרייטון או די-מקס, וכושר נשיאת המטען בגלדיאטור עוצר מתחת לקו ה-600 ק"ג, מאות קילוגרמים פחות מיריביו לקטגוריה.

אולם נראה, שהארגז בגלדיאטור לא נועד לשמש ככלי עבודה יום יומי כמו בקרב מתחריו, שמשמשים בעלי מקצוע עם צרכי עבודה מאסיביים של נשיאת ציוד רב והעמסת כלים. הגלדיאטור הוא יותר תולדה של טרנד אמריקאי אהוב בתצורת הפיק-אפ, ונראה שמתכנני הגלדיאטור ייעדו את הארגז בעיקר להעמסת צרכי קמפינג או ציוד חילוץ לשטח, פחות לשינוע חלונות ותריסים.

---

כניסה לגלדיאטור בניתור קל, ובסיוע מדרגות הצד המאסיביות, חושפת סביבת נהג המוכרת לנו מהרנגלר הקצר שנבחן כאן.

פה מחכים לנו מושבי עור נוחים בגוון חום, מסך ה- Uconnect המצוין והחד בן 8.4" (7" בגרסת הבסיס) עם מצלמת וחיישני רוורס וקישוריות לניידים, מערכת שמע מצוינת מבית Alpine, הכוללת 8 רמקולים וסאבוופר (המוחבא מאחורי גב המושב האחורי).

בנוסף יש מסך TFT 7" צבעוני בלוח המחוונים, כשהשילוב בין 2 המסכים נותן המון אינפורמציה, לרבות זו הקשורה ישירות לנהיגת השטח (זוויות, כוחות המופעלים על הצירים ועוד), שם אגב, המצפן שנמצא בלוח המחוונים עושה עבודה מצוינת, במיוחד במסלול בו יש הנחיות מדויקות למרחק ולאיזה כיוון להמשיך.

מאפיין מקסים נוסף, כמעט בכל ג'יפ, הוא אזכורים קטנים של מותג הרכב בו אתה יושב כרגע, בדמות ציורים קטנים של הגריל המפורסם עם הפנסים העגולים, או ציור קטן של וויליס האגדי.

זה מופיע על פינות חלונות הרכב, על ידית ההילוכים, על חלק מהרמקולים והאזכור האולטרה מקסים בגלדיאטור בו יש בקרת שיוט אדפטיבית – ברגע שהמערכת מופעלת ומתקרבים לרכב מלפנים, גם אם זו טויוטה או יונדאי ליסינג, במסך הצבעוני שבלוח המחוונים מופיע ציור אחוריו של ג'יפ וויליס קלאסי בצבע חאקי, כאילו שהוא זה שגרם לנו כעת להאט. 

הגלדיאטור שומר על מסורת ה"פירוק המהיר" של חלקי המרכב, וגם כאן ניתן להסיר בקלות את שני חלקי הגג הקדמיים וגם את האחורי, את הדלתות כולן וניתן גם לקפל את החלון הקדמי מעל למכסה המנוע, ספארי סטייל. מאחורי המושב האחורי נמצאת ערכת מברגים ייעודית לעניין, עם תרשים המספר איך לעשות את זה.

בשל כך, על הדלתות לא תמצאו רמקולים או כפתורים לתפעול החלונות החשמליים, אלא רק נעילה לדלתות ותפעול מראות צד, המתייתרים כולם עם הסרת הדלתות.

2 הרמקולים המרכזיים מותקנים בתקרת הרכב ליד ראשי הנהג והנוסע, והמיקום הזה התגלה כטוב למדי. כפתורי תפעול החלונות נמצאים בקונסולה המרכזית (ושניים ליד פתחי האוורור האחוריים מול מרכז המושב), וזה דווקא נוח פחות.

יש פה גם המון יציאות USB וטייפ C, אף אחד לא יתלונן שאין לו איך להטעין את מכשיר הנייד או הניווט שלו. בגרסה כאן יש גם כניסה ללא מפתח, פנסי לד נאים והגג הקשיח הפריק מגיע בצבע המרכב, כמו גם בתי הגלגלים. 

לארץ מגיעה גרסת הרוביקון הקשוחה, וזה אומר נעילות חשמליות של דיפרנציאליים, אחורי בלבד או של שני הצירים, אפשרות ניתוק המוט המייצב הקדמי, צמיגי כבישטח קשוחים 255/75/17 ומרווח גחון אדיר של 28.3 ס"מ.  

לרשות הרוכש בחירה בין 3 רמות גימור של רוביקון – רגיל (419,000 ₪), S (449,000 ₪) או S עם חבילת בטיחות (464,000 ₪), האחרונה היא זו שהתייצבה למבחן שלנו.

רמת הבטיחות בדגם הבסיסי אינה גבוהה, וכוללת 4 כריות אוויר בלבד, זיהוי הולכי רגל ודו גלגלי, זיהוי תמרורים, סטיה מנתיב וניטור מרחק מלפנים. דגם ה safety "שלנו" כולל בנוסף בלימה אוטונומית בחרום, בקרת שיוט אדפטיבית, זיהוי כלי רכב בשטח מת ושליטה אוטומטית באורות גבוהים.

למרות זאת, ציון הבטיחות כאן עדיין עומד על 4 מתוך 8, ובהיעדר היגוי אקטיבי לשמירה על נתיב, דורש התקנת מובילאיי על הדש בורד, קצת מפתיע ברכב בסדר גודל כזה של מחיר.

המושב האחורי מרווח במידה לשלושה נוסעים, הן בהיבט של מרווח לברכיים וגם לראש, יש שם כאמור פתחי מיזוג וטעינה, ומתחת למושב ישנו ארגז אחסון, שאת רובו ממלא ציוד לתיקון תקרים, וכלי העבודה. מאחורי המושבים ישנם תאי אחסון סמליים בגודלם, בכל זאת, כל פתרון אחסון ברכב שכזה מבורך, במיוחד בגרסאות בהן לא ניתן לנעול ציוד בארגז האחורי.  

---

DRIVE

עם מעבר לדור ה- JL וכחלק מהמיזוג של ג'יפ לתוך קבוצת סטלנטיס, בה נוצר איחוד מכלולים גם עם המותגים האיטלקיים מבית פיאט-אלפא, קיבל הרנגלר כסטנדרט את מנוע ה- 2.0 ליטרים טורבו, בן 4 צילינדרים המפיק 272 כוחות סוס.

הגלדיאטור לעומתו שומר אמונים למנוע ה- Pentastar 3.6 ל' V6, שלמרות פעולתו החרישית, צועק אמריקה.

מנוע זה מפיק 280 כוחות סוס ונהנה ממומנט בשרני בן 35.4 קג"מ. אל המנוע משודכת תיבת הילוכים פלנטרית בת 8 הילוכים קדמיים מבית ZF. פעולתה חלקה מאד, בכל תנאי הכביש או השטח, והיא עובדת היטב. התגובה למצערת מיידית ונחושה, במיוחד בתחילת תנועה. זה טוב גם בשטח, אפילו ללא שילוב להנעה כפולה. התאוצה ל-100 קמ"ש אורכת מעט יותר מ-8 שניות, והגלדיאטור, על 2,228 קילוגרמיו (משקל עצמי), מרגיש נמרץ וזריז באופן מפתיע.

הישיבה כאן גבוהה מאד, החלון הקדמי הקטן ומכסה המנוע האימתני מלפנים לא נותנים לפספס שאנו ישובים בג'יפ. 

על הכביש, ובמהירות של עד כ-100 קמ"ש, רמת השקט ברכב סבירה למדי, במיוחד לרכב בתצורה הזו עם הרבה חלקים פריקים. כשמגבירים קצב בכביש 6, ישנם רעשי כביש דומיננטיים למדי מבתי הגלגלים העצומים. המנוע פועל חרישית בסל"ד שיוט וגם רעשי הרוח אינם מטרידים יותר מדי.

הגלדיאטור אינו מפתה בשום שלב למשחקי העברות משקל ובדיקת התנהגות של השלדה. מרכז כובד סופר גבוה, הגה קל למדי ונסיעה במוד הנעה אחורית דורשים מהנהג שימת לב מיוחדת בסיבובים או בכביש מתפתל, ודוחקים בו לשמור על נהיגה מתונה.

מערכת הבולמים של פוקס עושים עבודה טובה גם על גבי האספלט, ולמעט שיבושים קשים כמו בורות או תעלות רוחב בכביש, לא נתקלתי בסגירת מהלך רועשת או בהתנהגות רכרוכית מצידם.

בעיר ההתנהלות נעימה ודי קלה, כשעדיין תמרון לאחור, סיבוב פרסה או חניה צריכים להיעשות ביתר זהירות. הרכב הזה ארוך מאד וקוטר הסיבוב שלו עצום (13.6 מ').

כשיורדים מהכביש, הגלדיאטור מרגיש לפתע בשטח הטבעי שלו, תרתי משמע. נסיעה מהירה על כורכר או על אדמה כבושה נוחה עד מאד, והגלדיאטור פשוט משכך היטב כל מה שעובר מתחת לגלגליו, ולא ממש מתרגש מחריצי אורך, חול עמוק או שינויי גובה צידיים.

ככל שהשטח הופך טכני יותר, כך הגלדיאטור מראה לנו מי שולט בעניינים. הוא מגיע מוכן מהבית, עם מיגון תחתון מלא לגיר, לתיבת ההעברה ולמיכל הדלק, כמו גם מסילות הגנה מפני סלעים בצידי הרכב.

זה נכון שלקחתי בחשבון זווית נטישה של 26 מעלות, בשל סרח העודף הגדול שיש כאן אחרי הציר האחורי, בטח אל מול הרנגלר, כמו גם זווית גחון מוגבלת יותר (20.3 מעלות), תולדה של בסיס הגלגלים העצום שיש כאן, או בעברית, נוצר חשש מלשמוע מפגש בין הפגוש האחורי לקרקע בסיום ירידה במדרון, או לא פחות גרוע, פגיעה בגלגל החלופי בגודל מלא ששוכן מתחת לארגז האחורי, כמו גם "ישיבה על הגחון שבין הצירים" ב"קרסט" - ירידה תלולה שמגיעה מיד לאחר עליה לפסגה של תלולית.

ובכן, במשך השעות בהן שהה הגלדיאטור בשטח ולאורך הקילומטרים הרבים שגמע שם, לא נשמע מפגש הגחון עם הקרקע ולו פעם אחת. החיה הגדולה הזו פשוט עוברת הכל וללא שום בעיה.

מהלך המתלים בגלדיאטור מעולה, ורק במקרים קיצוניים למדי הוא יגיע להצלבות, ברוב העת, גם במעבר סלעי רציני, כל הגלגלים יתעקשו להישאר על הקרקע על מנת להשיג שם אחיזה, ושם, במידת הצורך, נעילת הדיפרנציאלים החשמלית שיש כאן, בהתאם לציר לו נדרשת הנעילה, פשוט מעולה.

ידית ההילוכים הממוקמת מעט רחוק מידי הנהג עוברת בקלות בין המצבים השונים, בניגוד לידית תפעול מערכת ההנעה, בין מצביHigh  ל-Low, הנעה כפולה או אחורית. נתקלתי לא אחת בסרבנות מסוימת של הידית לשלב חזרה ל-2H ממצב הילוך כוח או מנהיגה כפולת הנעה מהירה, כשהשילוב נעשה תמיד בהילוך סרק או P.

את ימי המבחן ששילבו נהיגה מהירה וזחילה בפקקים, דהירה בשטח פתוח ונהיגה טכנית לפרקים, סיים הגלדיאטור עם ממוצע של 6.7 ק"מ לליטר בנזין.

----

לגלדיאטור של ג'יפ אין באמת מתחרים ישירים. בניגוד לפיק-אפים אחרים, שבאים קודם כל לספק מענה לצרכי עבודה אינטנסיבית ולהעניק כושר העמסה נאות, ורק אז לתת בנוסף רכב נוח, מפנק, טכנולוגי, ורצוי שיהא גם עם יכולות שטח, החשיבה שעמדה מאחורי הגלדיאטור הפוכה.

כאן הסיפור הוא בניית סמל סטטוס, ברייה חווייתית שהחשיבה בתהליך הפיתוח שלה התנהלה כנראה כך - קודם כל ניקח רכב שנראה נהדר ובעל יכולות שטח משובחות (רנגלר), ורק אז נרכיב לו ארגז משא סימלי מאחור, בעיקר לצרכי טיול, מחנאות ותיור, פחות לצרכי עבודה יום יומית, לכן מימדיו של הארגז ויכולת נשיאת המשא שלו לא עומדים בקנה המידה של האחרים.

התוצאה היא רכב שהוא All in one. הוא אומנם יקר למדי, יש לו לא מעט סעיפים בהם יקבל ציון עובר בקושי או טעון שיפור (צריכת דלק, בידוד רעשים במהירויות גבוהות, ספרטניות לפרקים), אולם המעלות שלו, בדמות מראה שהוא הכי מסוקס על הכביש, יכולות שטח אולטרה משובחות, היכולת לשאת ציוד רב לקמפינג בלי צ'ימידנים על הגג, וורסטיליות ובעיקר מקדם חיוך גבוה – כל אלה הופכים את הגלדיאטור לייצור נחשק ולכזה שייתן לבעליו המון שעות של הנאה צרופה, במקומות הכי נידחים והכי לא נגישים, כמעט לכל כלי רכב שתחשבו עליו.