אלפא רומיאו ג'וליה תלתן – מבחן דרכים

אני מסתכל על חניית ביתי. שתי מכוניות, מעל ל-750 כוחות סוס יחד, כשהחלק הארי מגיע מאלפא ג'וליה תלתן כחולה חדשה ויפיפייה, שהופקדה בידיי לימים הקרובים.

הפעם האחרונה בה עמדה בחנייה הזו אלפא בצבע כחול מיסאנו 756, היתה בשנת 2007. היתה זו ה-147 2.0 סלספיד, צמודתי באותן השנים.

היו לה כ-30 אחוזים בלבד מכוחות הסוס של התלתן, היא לא יכלה להעפיל ל-307 קמ"ש כמו התלתן, והיא לא היתה כל כך טכנולוגית.

עם זאת, בשעות האינטימיות שלנו בכבישים הנכונים ובסל"ד גבוה, היא לימדה אותי את הסיבות לכך שיש קהילה לא קטנה של אנשים, מעין כת, שמייחסים לתשוקה שלהם לאלפא רומיאו כאילו היתה סוג של דת.

הסאונד, המראה, השיק האיטלקי ואיך שהיא ידעה לפנות, לעזאזל.

ועכשיו מגיעה הג'וליה תלתן.

---

אלפא רומיאו ג'וליה - רקע

אלפא רומיאו נולדה במילאנו בשנת 1910. בשנת 1923, בדיוק לפני 100 שנים, כבר השתמשה החברה במסגרת המרוצים בהם השתתפה, במכוניות שנשאו את סמל התלתן המוכר גם כיום מדגמיה הספורטיביים הקיצוניים.  

שיווק הג'וליה הנוכחית החל בשנת 2016, כ-5 שנים לאחר שנעדר המותג משוק רכבי המנהלים, מאז שהסתיים שיווקה של ה-159.

לא רק עלי תלתן, הג'וליה הספיקה לקטוף לא מעט תארים, בעיקר בעקבות עיצובה המוצלח, כמו "המכונית האירופאית של השנה", או "מכונית השנה", וזאת לצד פרסי עיצוב תעשייתי.

ובכן, מאחר שהג'וליה אינה רק "פנים יפות", מהנדסיה דאגו לחזור יחד איתה להנעה האחורית המתבקשת ברכבים ספורטיביים, שנעדרה מרכבי המותג מאז דגם ה-75 האייקוני, שייצורו פסק כ-24 שנים קודם לכן.

מעבר לכך, מנועו של דגם התלתן הקיצוני, נשוא מבחן זה, הוא פרי פיתוח משותף עם טכנאים מבית פרארי, ויש קשר דם ישיר ושיתוף רכיבים והנדסה עם מנועים שהותקנו בדגמים כמו פרארי קליפורניה T ו-458.

---

עיצוב – אלפא ג'וליה תלתן

רבים ודאי יסכימו שאלפא רומיאו ג'וליה היא אחת ממכוניות המנהלים היפות ביותר מבין אלה המסתובבות על כבישי הארץ.

הג'וליה תלתן אף לקחה את עניין העיצוב הספורטיבי של הדגם כמה צעדים קדימה, כשלחלק משדרוגי המראה אין תפקיד קוסמטי בלבד, אלא סיבה פרקטית של ממש.

עם כ- 4.64 מ' לאורך, 1.873 מ' נדיבים לרוחב וגובה צנוע בן 1.426 מ', מתקבלת יציבה כוחנית וספורטיבית, של רכב שזומם לטרוף את האספלט.

המשקל העצמי המכובד נושק ל- 1.7 טונות, וכמו בגוף החי – שרירים הרי שוקלים לא מעט.

בחזית, יחידות תאורת לד צרות ומפוסלות, פגוש ענק ונמוך, משולב פס דיפיוזר (מסיט אוויר) רוחבי מקרבון, שבאמצעות מנועים חשמליים משנה את זוויתו עד 10 מעלות, ומפעיל כוח הצמדה ניכר של המרכב לאספלט במהירויות סופר גבוהות.

בנוסף, ניתן למצוא כאן פתחים מוגדלים ליניקת אוויר יעילים לצינון המנוע והבלמים הקדמיים, ומכסה המנוע עצמו קליל ועשוי קרבון – ועליו שני פתחים שלא רק מוסיפים למראה הקרבי, אלא גם מסייעים לקירור המנוע.

מהצד, הכנפיים הקדמיות בעלות פתחי אוורור נוספים לבלמים שעובדים קשה (דיסקים עצומים בקוטר 360 מ"מ וקליפרים אדומים ברמבו עם 6 בוכנות, 350 מ"מ קוטר עם 4 בוכנות מאחור).

על הכנפיים הללו סימלי תלתן, למי שעדיין בספק במה הוא מתבונן.

חצאיות הדלתות הייחודיות כאן נמוכות, וגם חישוקי החוגה היפיפיים והמושחרים של אלפא (19") לא נעדרים מהלבוש המצודד הכללי של הג'וליה הזו, כשהאחוריים נועלים סוליה ברוחב 285 מ"מ וחתך 30 מ"מ, הקדמיים עם רוחב בן 245 מ"מ וחתך בן 35 מ"מ.

מאחור, ישנו ספוילר נמוך, גם הוא מקרבון, על קצה מכסה תא המטען, ופגוש שחלקו התחתי בנוי מדיפיוזר ענק, וכמו הספליטר הקדמי, גם הוא מסייע להדביק את המרכב לכביש במהירות גבוהות במיוחד, כשלצדדיו שני זוגות של אגזוזים אובליים, 4 בסה"כ, הממוקמים באלכסון.

תא נוסעים – אלפא ג'וליה תלתן       

עם כניסה לרכב, מקבלים אותי מושבי באקט יפיפיים, ארגונומיים מבית Sparco, עוטים עור בשילוב אלקנטרה, שם משענות ראש אינטגרליות עם פתח ביניהן למושב עצמו, שהגב שלהם עשוי כולו קרבון, זה לא רק מפחית ממשקל הרכב, זה גם נראה ספורטיבי למהדרין ולקוח היישר מעולם הסופר ספורט המוטורי.

המושבים הקדמיים מחוממים ובעלי כיוונון חשמלי. גם ההגה עם חימום. פיצ'רים נחמדים, אך לא הרגשתי שיש לי צורך בהם. כשאתה נוהג בתלתן, האדרנלין גבוה והידיים מזיעות, גם כשמזג האוויר סגרירי וכשקר בחוץ.

יחד עם זאת, אני מתרשם כאן מאיכויות של חומרים והרכבה מצוינות, משילוב צבעים נהדר, ממסכים בעלי רזולוציה מעולה (מסך מולטימדיה 8.8", לוח מחוונים 7"), ומגימורי קרבון בקונסולה המרכזית.

שם, בנוסף לחוגת השליטה במסך המולטימדיה, מתנוסס דגל איטליה קטן ומרנין נפש כמיטב המסורת באלפא, וגלגל DNA עם אופציה נוספת – Race. נחזור לזה מייד.

נציין שרשימת האבזור ארוכה למדי, אך עם כל הכבוד, לא לשם כך התכנסנו במושבים הלופתים.

אז ברשותכם אספר בקצרה – קישוריות אפל למסך, בלם יד חשמלי עם דריכה ושחרור אוטומטיים, מראות צד מתקפלות חשמלית, משטח טעינה אלחוטית, keyless מלא, דוושות אלומיניום, בקרת אקלים מפוצלת ומערכת שמע איכותית מבית הרמן קרדון, בת 14 רמקולים וסאבוופר, למי שיתעקש ויעדיף לשמוע את אריאנה גרנדה על פני תזמורת האגזוזים והמנוע.

מולי הגה יפיפה, מאחוריו כאמור כפתורים ענקיים, כמעט מוגזמים, לשליטה בהילוכים, וזה חשוב במיוחד בתלתן.

ההגה משולב עור, קרבון וגם בד אלקנטרה נעים במיקום המדויק של לפיתת עשר ועשרה. על ההגה כפתור הנעה וכיבוי אדום, עוד מוטיב אלפיסטי שמגיע מעולמות פרארי ופורמולה. Cool.

בשלב זה מאד מפתה ללחוץ על כפתור ההנעה האדום ולטוס לעבר האופק, אבל אני מוצא עצמי מתרשם כעת מהמושבים האחוריים.

פה ממתינים 2 מושבים בלבד (2+2), גם הם אוחזים היטב את היושבים, פה יש פתחי מיזוג ומספיק מקום לראש ולרגליים (בסיס גלגלים בן 2.82 מ'). ובום- מולי הקרבון שבגב המושבים הקדמיים. הו, הקרבון!

גם תא המטען גדול כצפוי ממרכב של רכב מנהלים, עם נפח של 480 ליטרים. המיפתח רחב וסף הטעינה לא גבוה מדי.

---

בטיחות – אלפא ג'וליה תלתן

עם 6 כריות אוויר, מניעה אקטיבית של סטייה מנתיב, בלימה אוטומטית בחירום, בקרת שיוט אדפטיבית וזיהוי הולכי רגל, כל אלה לצד זיהוי כלי רכב בשטח מת, סט חיישני חנייה ומצלמת רוורס, שליטה אוטומטית באורות גבוהים, הציון שקיבלה התלתן בסעיף זה עומד על 6 מתוך 8. הרכב אף קיבל 5 כוכבי בטיחות במבחני ריסוק של יורו Ncap .

---

מנוע וביצועים – אלפא ג'וליה תלתן

מלפנים מנוע V6 מאלומיניום בנפח 2.9 ליטרים, שפותח כאמור בשיתוף עם פרארי.

יחד עם זוג מגדשי טורבו, הוא מפיק לא פחות מ-510 כוחות סוס ומשגר את כולם היישר לגלגלים האחוריים. המומנט אף הוא עוקר סתימות, עם 61.2 קג"מ, וכל הטוב הזה מגיע ממנוע לוגם בנזין.

אל המנוע משודכת תיבת הילוכים בעלת 8 יחסי העברה קדמיים, שפועלת ביעילות רבה, ועומדת באופן מרשים תחת העומסים שהמנוע מטיל עליה.

במסגרת ריבוי חלקי הקרבון השונים במרכב, שתפקידם להפחית ממשקל הרכב, גם מערכת גל ההינע עשויה מקרבון יקר.

הביצועים? אם תצליחו לשגר במיומנות את כל הסוסים לגלגלים האחוריים, מבלי שאלה יסחררו עצמם לדעת, תחצו את קו ה-100 קמ"ש תוך 3.9 שניות, כל הדרך למהירות סופית בלתי מוגבלת ובלתי חוקית בעליל, של 307 קמ"ש.

---

הנפת המכסה הקדמי הקליל חושפת מנוע שכמיטב המסורת באלפא – רוב נימיו ועורקיו חשופים, כיאה לרכב ספורטיבי המאפשר לבעליו לראות מה באמת מתרחש שם, וזאת בניגוד לרוב כלי הרכב, שמתחת למכסה המנוע מסתתרים משטחי פלסטיק גדולים, שחושפים רק את פתח מילוי הנוזל למגבים.

חברי מועדון אלפא רומיאו נפגשים מדי שבוע, וחלק מהאחווה ביניהם היא הרמת מכסי המנועים, תוך ניהול שיחה קולחת על מה שקורה או מה שהתחדש שם.

התופעה הזו קורית עם רכבים ספורטיביים קלאסיים. אני לא רואה בעיני רוחי מכסי מנוע נפתחים במפגשי מועדון מעריצים של מותג רכב חשמלי כלשהו, מהיר וחזק ככל שיהיה.

אני ממהר חזרה למושב הנהג ומניע.

---

יוצאים לדרך – אלפא ג'וליה תלתן

סאונד האגזוזים משכר. אני משלב לדרייב, בתוכנית נהיגה N שהיא ברירת המחדל, מתוך ה-DNA-Race שיש כאן.

D ל- Dynamic, A ל- All weather ו- Race – בעיקר למי שמאמין בהשגחה עליונה צמודה.

אני מתחיל רגוע. כל כך הרבה סוסים על הציר האחורי דורשים הסתגלות אחראית. זה לא המתכון לפזיזות. הרכב ואני מביטים זה בזה בחשדנות, נותנים זמן להיכרות הדדית.

הקילומטרים עוברים, הביטחון גובר, והדוושה הימנית נסחטת. אני מגלה שלמרות בקרות משולבות וציר אחורי מרוסן יחסית, ניתן להוציא זנב די בקלות גם במהירות גבוהה ממהירות עירונית, וגם בקו ישר, אם רק תדביקו את הדוושה לרצפה. זה עלול להפתיע ולהיות מסוכן. בעדינות עם זה חברים.

חוזרים לעיר. שם התנהלות עצלה מתגלה כקלה למדי, ובניגוד למכוניות קיצוניות בהן נהגתי בעבר, התנהגות הגיר-דוושה לא מענישה דרך קפיצות וגניחות. ניתן להתנהל עם התלתן בדיוק באותו הרוגע כמו האחות הקטנה, זו שסוחבת על צירה האחורי 200 סוסים בלבד.

מערכת המתלים האדפטיבית יוצרת נוחות מעולה, ולמרות ברירת מחדל של כיול ספורטיבי שנועד לתת זוויות גלגול זניחות וקשיחות מקסימלית, ישנו כפתור קסם המאפשר למתלים להיות רכים, ולאחר לחיצה עליו התלתן לא מתרסק במעבר מעל לבורות או לפסי האטה, והוא מתמודד איתם באופן מרשים למדי.    

יוצאים מהעיר ומעבירים בהאצה ישרה למוד race. סאונד האגזוזים מתגבר והופך נוכח אף יותר בחלל תא הנוסעים. בלוח המחוונים נדלקות נורות כתומות שמסמנות באותיות קידוש לבנה "חביבי, אתה לבד פה". לא בקרת משיכה ולא בקרת יציבות. הכל מנוטרל.

נגיעה בדוושה הימנית מגלה שבמצב הנוכחי ניתן לייצר אטרף בקלות בלתי נסבלת, וזה קורה בכביש ציבורי ולאחר גשמים ראשונים, ועדיף לוותר. אז ויתרתי;

עדיין צריך להחזיר רכב של 700 אלף שקלים במצב חדש לסוכנות. ועדיין צריך להחזיר את עצמי הביתה בשלום.

גם במצב D התלתן מציגה יכולת שיגור מאד מרשימה. לוקח שבריר שניה של לוחמה אלקטרונית, עד שכל הסוסים מסתדרים בשורה ומבינים מה צריך לעשות כדי לא לאבד כוח בסחרור גלגלים מיותר, או אז התלתן משוגרת קדימה כקליע מלוע של רובה, ותגיעו ל-100 קמ"ש הרבה לפני שתספיקו להגיד "אני בודק כמה זמן לוקח לי להגיע ל-100 קמ"ש".

והסאונד – הו הסאונד! יסלחו לי אלה שלא מצליחים לחלוק איתי את ההתרגשות מהאורקסטרה שארבעה צינורות מפלט יכולים לייצר, כשהם מחוברים למנוע אימתני.

אולי יהיה פשוט יותר להסביר את זה בהשוואה להתרגשות שהם חשים מצלילים שמפיקים צינורות בוהקים אחרים לחלוטין- השייכים לכלי נשיפה במופע ג'אז. כל אחד וההעדפות המוזיקליות שלו.

בכביש המפותל יכולת התלתן לשגר אותך ואותה מסיבוב לסיבוב פשוט פנומנאלית, לפיתת הגוף של מושבי הבאקט שנועדה להתמודד עם כוחות ג'י שהעסק פה יודע לייצר ובכמויות, נועצת אותך במקום, והעברת ההילוכים דרך השיפטרים פשוט ממכרת.

יכולת הבלימה של המסה הלא מבוטלת שכאן פשוט מעולה והבלמים לא ממהרים להתעייף, לאור דיסקים עצומים המונחים בפינות הרכב, הנעזרים במנגנון בלימה עם תגבור אלקטרו מכאני מתקדם.

יחד עם ההגה המופלא והקצר, שנותן אינפורמציה מלאה לגבי מצב הגלגלים, אתה מוצא עצמך מדלג בין ההילוכים סתם בשביל הכיף, ובשביל התחושה שזה נותן, כפסנתרן שמרבה להקיש על הקלידים.

האחיזה מעולה, וגם הסרן האחורי נשלט למדי, אלא אם תנסו משחקים מסוכנים באמת, כאלה שלא בהכרח תוכלו לצפות כיצד יסתיימו.    

לאחר שעוברים למוד רגוע יותר ושיוט בכביש המהיר, מגלים די מהר שצבירת המהירות בתלתן פשוט מתעתעת וגם בשיוט הנינוח ביותר תגלו שאתם נוהגים במהירות גבוהה יותר ממה שחשבתם, וזה עלול להיות מסוכן, בעיקר לרישיון הנהיגה שלכם.

אחד הגורמים לכך הוא הבידוד האקוסטי הנפלא שיש באלפא הזו, שהוא אולי טוב מדי. בכל זאת, ברכב כה קיצוני בא לפעמים לשמוע יותר את מה ששומעים עוברי האורח כשאנו חולפים על פניהם.

לחיצה בריאה על הדוושה בתוך מנהרה ועם חלונות פתוחים, תמחיש לכם את העניין באופן די ברור.

מי שקונה ג'וליה תלתן, לא צפוי שישים את נושא צריכת הדלק בתור אחד מהשיקולים המרכזיים ברכישה. בכל זאת- מנוע גדול, שני מגדשי טורבו, מנוע רעב לטורים גבוהים ונהג שרק מתפתה להיות שם כל היום, אינם בדיוק המתכון לנסיעה חסכונית בדלק.

יחד עם זאת, בשיוט רגוע השגתי תוצאה לא רעה של 10.8 ליטרים ל-100 ק"מ, שהם 9.25 ק"מ לליטר. 

בנסיעה משולבת ומשובבת נפש, הממוצע בסוף המבחן, לאחר מאות רבות של קילומטרים, נחתם ב-13.2 ליטרים לכל 100 ק"מ, שהם שווים לקצת יותר מ-7.5 ק"מ לליטר בנזין. 

---

אלפא רומיאו ג'וליה תלתן - סיכום

מבחן דרכים של אלפא רומיאו ג'וליה תלתן, חייב לעסוק במספרים ובתחושות הרבה יותר מאשר במפרטים ובתוספות.

זהו מבחן שמתעסק בצלילים, בשסתומים ובצינורות מפלט ונוגע הרבה יותר ברגש, ולא בהכרח בהיגיון; היא לא מאד מרווחת, בטח לא לצרכים משפחתיים מלאים, יש בה רק 4 מושבים, צריכת הדלק גבוהה למדי כשנהנים ממנה באמת וכן, היא עולה 700 אלף שקלים.

למרות יכולות האצה פנטסטיות בתלתן, עדיין יש מכוניות חשמליות שעושות זאת מהר כמוה, חלקן גם מהירות ממנה.

אבל לא אחת נאמר שהחיים זה לא אפס למאה. חובב רכב אמיתי צריך סאונד. צריך דרמה. צריך את הפיצוצים ואת הדחיפה בגב לצד מכות הכוח המענגות עם כל שילוב של הילוך, ואת כל אלה מביאה התלתן בכמויות גדושות.

היא יודעת לפרוט על כל נים ונים של חובב רכב מהדור הישן שתכף הופך היסטוריה. דור של אדי הבנזין ורעם האגזוזים.

שותפיי לכביש שעמדו לצידי בימי המבחן מדי פעם, הראו לי שגם הם יכולים להאיץ ב-3 ומשהו שניות למאה קמ"ש במכונית החשמלית שלהם.

אתן לכם לנחש מי מבנינו, כנראה שנהנה הרבה יותר מהתהליך.

אלפא רומיאו ג'וליה תלתן QV