אובדן להלכה

אובדן להלכה

הבדל בין אובדן להלכה לאובדן מוחלט

אורן פרנקל | 14/08/11

 

 

חברות הביטוח, אשר ביקשו להותיר את המצב הקיים, שלחו אל וועדת הכלכלה את מנכ"ל איגוד חברות הביטוח שמואל מלכיס, אשר ניסה להסביר כי האחריות על רכבים אלה, חלה על המוסכים. מלכיס ביקש לחזק דבריו, בהתייחסו לתקנה 309 לתקנות התעבורה, הקובעת כי רק מנהל מקצועי במוסך מורשה, יכול לחתום על תעודת בדיקה לרכב זה. יותר מכל, המחישו דבריו את חוסר האחריות של חברות הביטוח."תקנה ‎309 זאת משימה שהוטלה על מוסכים", אמר מלכיס לחברי וועדת הכלכלה של הכנסת, "אין לה שום קשר לחברות ביטוח. אם משרד התחבורה לא מסוגל לפקח על המוסכים, חברות הביטוח לא צריכות לפקח על המוסכים. התפקיד של המוסכים הוא לבדוק ולתקן רכב."יש לי אינטרס גדול מאוד שהרכב ייצא מתוקן. כולכם שוכחים דבר אחד חשוב, שב-‎90% מהמקרים, רכב שמתוקן, חברת הביטוח ממשיכה לבטח אותו, והיא נושאת בנזק נוסף שייגרם לו, אם הנזק תוקן בצורה לא בטיחותית. אבל לחברת ביטוח אין כלים ויכולות והיא לא מסוגלת לבדוק את איכותו של התיקון. זה תפקידם של מוסכים בלבד. תפקידו של שמאי הוא להעריך נזק בלבד. שמאי לא נועד לבדוק את איכות התיקון של רכב, הוא לא שייך בכלל לעניין. תפקידם של מבטחים הוא לא לבדוק את עבודתו של השמאי או את העובדה שהשמאי בדק או לא בדק רכב לאחר תיקון. זה לא עניין של מבטח. אנחנו לא יכולים להיות אחראים לשום דבר שקרה לרכב הזה, לאחר שמכרנו אותו למגרש".חסכון של עשרות אלפי שקלים לרכבתמיכה לא מבוטלת, התקבלה מארגון מנהלי התחבורה ואגוד שמאי הביטוח. פורום שהוקם בארגון מנהלי תחבורה בישראל - גוף מקצועי לא תלוי המאגד תחת כנפיו מנהלי תחבורה מכל ענפי ומגזרי המשק בראשות מנהל יחידת משק הרכב בטכניון איציק קלרטג, העלה לסדר היום את הקשר בין תחזוקה לקויה לבין שינוי תכונות הרכב והסכנה להתפתחות כשלים ומעורבות באירועים בטיחותיים ואקולוגיים, "אנו בארגון, למדנו זה מכבר, שבעיית הבעיות לא נובעת מתקנות וחוקים לא נכונים אלא, דווקא העדר פיקוח ובקרה על יישומם של אלה הקיימים בספרים", כתבו חברי הפורום אל יו"ר ועדת הכלכלה.יו"ר אגוד שמאי הביטוח בישראל, עמוס ז'ורבסקי, ציין בפני יו"ר הוועדה שני יתרונות מרכזיים: "האחד, פיקוח על זהות חלקי חילוף לשיקום רכב, דבר אשר אמור להקטין במידה מסוימת את מספר גניבות הרכב. יתרון שני ויותר חשוב, הוא הביקורת והפיקוח על איכות תיקוני הרכב שלאחר תאונה, דבר אשר יקטין, ללא ספק, את מספר כלי הרכב המהווים סכנה בטיחותית עקב תיקון לקוי". מלבד יו"ר הוועדה אשר תמך ודחף, בלטו בתמיכתם בהצעת החוק ח"כ משה כחלון (ליכוד) ח"כ אילן ליבוביץ (שינוי), ח"כ אליעזר (מודי) זנדברג (שינוי) וח"כ אליעזר כהן (האיחוד לאומי), שהצביעו בעד החוק.נציגי אגוד המוסכים שפעלו בשיתוף פעולה עם נציגי המשטרה, הציגו עדויות לדרך הפעולה של סוחרים ובעלי מגרשים לרכבים, שלהם הסכמים עם חברות הביטוח. הם הסבירו כי הסוחרים קונים רכבים לאחר תאונה בעלות ממוצעת של 40% - 55% מערכם בשוק, כאשר אלה משוקמים במוסכים מזדמנים ומוחזרים לכבישי ישראל, לעיתים באיכות לא מספקת המהווה סיכון לנהג. אגוד המוסכים טען כי במקרים רבים, רוב השמאים, בהשפעתן של חברות הביטוח, תוך שימוש בשיטות שונות, נוהגים להקטין את אחוז הנזק הגולמי של הרכב לאחר התאונה, כך שיימנע המצב בו הרכב יוכרז 'טוטאל לוס'. במצב כזה, חברות הביטוח חוסכות כעשרות אלפי שקלים עבור כל רכב - תלוי בשוויו."רוב הרכבים האלה", טענו נציגי האגוד, "אינם מתוקנים במוסך מורשה אלא תחת סככות בבתים של פחחים, התיקון נעשה שלא על פי הוראות היצרן, תקינותם אינה נבדקת לפי תקנה 309, לצורך תיקון כזה ב–30% מערכו במקום ב–50%-60% לתיקון נכון, צריך לגנוב חלקים (או לתקן בצורה רשלנית). עקב כך נוצר שוק ענק של חלקים גנובים והמקור שלהם ידוע, מן הסתם גנוב וזול במיוחד. בשיטה הקיימת, מצליחות חברות הביטוח להתנער מאחריותן לכלי הרכב ברגע בו מתרחשת תאונה. הגיע הזמן לשים לכך סוף".