יגואר f pace החדשה בישראל

יגואר f pace החדשה בישראל
יגואר f pace החדשה, תוצע במחיר שיחל ב-389,000 ₪

סיבוב התרשמות על יגואר f pace החדשה. מה מציע רכב הפנאי היוקרתי הגדול החדש היוקרתי של יגואר והאם הוא עומד בציפיות?

טל אבן | 06/03/18

עוד בשנות החמישים של המאה הקודמת, השתמש המותג יגואר, יצרן האריסטוקרטיה המוטורית הבריטית ובעל קשר דם ישיר לאחיו לקבוצה, מותגי לנד רובר- ריינג' רובר ( ובקיצור JLR), בסלוגן המחייב והמבטיח "Grace Space Pace". שנים לאחר מכן, שונה הסלוגן המוצמד כתווית לרכבי יגואר, ל- "Beautiful fast cars".

ה"חן" (grace) הוחלף ב"יפה" (beautiful), ה"קצב" (pace) הוחלף ב"מהירות" (fast), והמרווח, space, ניזנח מהסלוגן. אולי זה קרה אז בשל העדר תכניות כלשהן לייצר רכב מרווח באמת, רכב פנאי, שעל חזיתו החתול האייקוני.
ואז, בשנת 2015, נחשף בתערוכה בדטרויט דגם הפנאי הראשון של יגואר המיועד לייצור המוני, ה-F-Pace, שהתבסס על רכב קונספט הקרוי C-X17 שנחשף כדגם קונספט כשנתיים לפני כן.

היכרות קצרה שלי עם ה-F Pace  לוותה בהמון ציפיות ו-build up מצידי, בין היתר, בשל העובדה שהמכונית הזו קצרה שבחים ופרסים יקרי ערך באירופה, וזו הפכה לדגם יגואר הנמכר בעולם בקצב המהיר ביותר מאז שדגם כלשהו של היצרן נחשף.

כבר אתן ספוילר קטן ואומר, שה F-pace התגלתה כמכונית שכאילו נבנתה תוך כדי סימון "וי" ברשימת המכולת המחייבת של סלוגן ההווה, וגם של העבר.

לקח ליגואר לא מעט שנים להוציא רכב פנאי גדול. שנים ניכר היה כי אין בכוונת היצרן לייצר קניבליזציה עם רכבי הפנאי שטח מבית, מקבוצת לנד רובר – ריינג' רובר.
אלו האחרונים מייצרים יכולת עבירות מעולה, אולי הטובה שבנמצא ברכבים המיועדים ללקוחות פרטיים המעוניינים להגיע לכל מקום כמעט, מבלי שייאלצו לוותר על נוחות מרבית ומנעמי רכב אצילי.

ניתן רק להניח כי דרישת הקהל ההולכת וגוברת לרכבי פנאי בכל גודל ובכל סגמנט, הכניעה בסוף גם את אנשי יגואר, ששלחו את איאן קאלום, דירקטור העיצוב מבית, לשולחן העבודה שלו, על מנת שיתחיל לעבוד על סקיצות לרכב פנאי, ובתנאי  שלא יחרוג מדי מקווי דמותו ומה-DNA של המותג.

Grace
ממש כמו הקולנוע בדיזנגוף, הוא רב חן, ה-F-Pace.
העיצוב אלגנטי מאד, ולא מנסה להיות מוחצן או מתייפייף, למרות שמשך לא מעט מבטים ברחוב, ולא רק בגלל האדום אדום שעוטה את רכב ההדגמה. החזית מרשימה עם פנסים המדמים מבט מעט מרושע של חתול דרוך והמעוטרים בפסי לד, הגריל הגדול מוקף הכרום שבמרכזו לוגו החתול, כונסים גדולים בפגוש כשמתחתם כמעט מוחבאים צמד פנסי ערפל,  ובאופן כללי מדובר במראה אתלטי.

צדי הרכב מגלים קו חלונות מעט גבוה, גם הם מעוטרים בכרום ויחד עם גג נמוך המשתפל לאחור, נותנים מראה דינאמי. חישוקי 18" נראים פה מעט קטנים, אולי בשל חתך צמיגים גבוה יחסית (60 מ"מ), המקנה נוחות משופרת לנוסעים. חבילת R Sport מגיעה עם חישוקי 19" וחתך 55, אך ברוחב זהה, 255 מ"מ.

צדו האחורי של הרכב מזוהה עם שפת העיצוב הנוכחית של רכבי המותג, עם יחידות תאורה צרות, הכוללת בליטה עם פס לד תחתון. צמד מפלטים עבים, חלון אחורי צר וספוילר מעליו, שמקנים מראה חסון וספורטיבי.

כניסה לרכב נותנת תחושה של קבלת פנים חמימה, אולי כאנטי-תזה לקור ולקורקטיות האופייניים לבריטים.

המושבים נוחים מאד, מרופדים בעור רך ונעים למגע, וכוללים כיוונונים רבים המאפשרים מציאת תנוחת נהיגה טובה, ובקלות.

מחד, בשל נטיית יצרני פרמיום מסוימים לרכז את כל, אבל את כל תפעול המערכות למסך המרכזי, תוך כדי סרבול מיותר של חלק מהפעולות הפשוטות שאמורות לקרות תוך כדי נהיגה, שמחתי לגלות כי השליטה בעוצמת השמע נשארה בגלגל ייעודי שבקונסולה המרכזית (בנוסף לשליטה מגלגל ההגה) וגם תפעול בקרת האקלים דו האזורית מתבצע באופן אינטואיטיבי ובנפרד מהמסך המרכזי היעיל (שגודלו 8").

מאידך, התחושה הכללית מעט פלסטית, והייתי שמח לשימוש רב יותר בחומרים משובחים שאפיינו חלק מהמשטחים שמסביב לנהג ולנוסעים. עם זאת, איכות ההרכבה והחומרים משובחים, ולמרות 15 אלף קילומטרים לא פשוטים שגמע רכב המבחן, לא נשמעו צקצוקים או קרקושים מיותרים, והרכב הרגיש כחדש.

עם התנעת הרכב עולה לו הגלגל של בורר ההילוכים, שעדיין מרגיש חדשני, גם אחרי עשור של שימוש ברשות המותג (שהתחיל ב-XF הראשונה), ושמשמש כיום גם את מרבית רכבי לנד-ריינג' רובר.

קשר נוסף לאייקוני השטח מבית ניתן לזהות דרך מיקום מתגי החלונות, הנמצאים מעל לדופנות הדלתות, מה שמאפשר לנהג הנחה נוחה של יד שמאל בסמוך לחלון, מבלי שזו תלויה באוויר, כמו בכל רכב אחר, בעת אחיזת גלגל ההגה.

שעונים אנלוגיים (ולא מסכי LCD) ממול לנהג, צג ביניהם המציג נתונים ותאורת אוירה נותנים תחושה מזמינה וכמעט קלאסית.

סעיף האבזור בדגם הכניסה, פרסטיז', כולל בנוסף בלותוס' ו-streaming  למוזיקה, קיפול מראות חשמלי, חיישני תאורה וגשם, חיישני חניה קדמיים ואחוריים ומצלמת רוורס, בורר תכניות נהיגה (מחסכונית ועד ספורטיבית) ומתגי החלפת הילוכים מההגה.        

בסעיף הבטיחות ניתן למצוא בקרת סטייה מנתיב ובלימה אוטונומית בחירום, אך לא בקרת שיוט אדפטיבית (בקרת שיוט רגילה קיימת) וניטור שטחים מתים.

דגם הפרסטיז' פלוס, בו נהגנו, כולל בנוסף פתיחה חשמלית של דלת תא המטען, מערכת שמע משודרגת בעלת 11 רמקולים מבית מרידיאן, חימום מושבים קדמיים, חלונות אחוריים כהים ומראה מרכזית מתכהה. בנוסף, דגם זה מגיע עם מפתח רכב דינאמי לפעילות ספורטיבית, עמיד למים.

דגם ה-R SPORT  מוסיף מושבים בעיצוב ספורטיבי עם כיתוב תואם, הגה בחיפוי עור, שבכה קדמית קרבית יותר בגימור גוון שחור וכרום, ספי כניסה עם כיתוב תואם וחישוקי 19".

Space
ה-F-pace עונה להגדרת המרווח והשימושיות, אולי לראשונה מאז שהסלוגן של המותג נכתב, ובאופן פרקטי מאד.
עם 4.73 מטרים בין פגושים, ובעיקר עם רוחב מכובד של 2.07 מ', גם 3 מבוגרים יישבו מאחור בנוחות, בין היתר תודות לגובה בן 1.65 מ', וזאת למרות גג שמשתפל לאחור לשם עיצוב חיצוני דינאמי.

תא המטען גדול ומרווח, מכיל לא פחות מ-650 ליטרים, ומאפשר הטענה בת למעלה מ-1.20 מ' לרוחב הרכב.

מרווח הברכיים מאחור טוב, תודות למרחק סרנים של כ-2.87 מטרים ותחושת המרווח נפגמת אולי במעט במושב הקדמי, בשל קונסולה מרכזית דומיננטית ורחבה.

Pace 
רכב ההדגמה שנפל לידינו הוא גרסת הדיזל 240 כ"ס ובעל מומנט מכובד של 50 קג"מ, המופקים ממנוע 2.0 טורבו.
הרכב מגיש את העוצמה שלו באופן מעודן ואסרטיבי, אמנם ללא בעיטות כוח אגרסיביות, אך בכל עת ניכר כי הוא מאיץ בנחישות רבה ודי לינארית. למרות היסוס קל בתחילת תנועה, אפשר להבין מדוע נתון התאוצה הרשמי למאה קמ"ש עומד על 7.2 שניות מאד זריזות, וקל עוד יותר לשייט איתו בנינוחות רבה, כשיש להשתמש תכופות בבקרת השיוט כדי שלא לחרוג ממהירות הגיונית.

התנהגות הרכב מצוינת, ההנעה הכפולה אוחזת היטב את הכביש, ולמרות שמדובר ברכב גדול עם מרכז כובד גבוה, ניתן לעיתים להרגיש כאילו אתם נוהגים ברכב קטן בהרבה וכמעט ספורטיבי. 

בדגמי ה F Pace השונים שלדת אלומיניום, מה שגם מקטין את משקל הרכב, ומסייע להשיג ביצועים טובים וצריכת דלק משופרת.

זו האחרונה הפתיעה לטובה במבחן, עם צריכה ממוצעת שעמדה על 7.8 ליטרים לכל 100 ק"מ (או 12.8 ק"מ לליטר), כשלפרקים בשיוט נינוח בכביש המהיר, נצפתה צריכה רגעית של 5-6 ליטרים ל-100 ק"מ, נתון מצוין בהחלט לרכב ששוקל כ-1,800 ק"ג.

גיר 8 ההילוכים המצוין של ZF מעביר ביניהם מעדנות, ולא הורגשו "בורות" בין ההילוכים.

גרסאות מנוע נוספות מדברות על גרסת דיזל עוצמתית מעט פחות, בת 180 כ"ס ומומנט של 43 קג"מ, המשיג נתון תאוצה למאה ב-8.9 שיות.

גרסת הבנזין, גם היא בנפח 2.0 ליטרים, מייצרת 250 כ"ס ו-36.5 קג"מ, תאוצה למאה ב-6.9 שניות קצרות, כשגרסת הקצה, גם היא מונעת בבנזין, מפיקה 340 כ"ס ממנוע 3 ליטרים ו-45 קג"מ, והמיאוץ הקלאסי אורך 5.8 שניות בלבד.

הגרסאות המשווקות בארץ כולן כפולות הנעה AWD.

והמחירים?

גרסת הדיזל הראשונה, 180 כ"ס, בגימור פרסטיז', תהיה שלכם תמורת 389,000 ₪.
את מפתחות הגרסה בה נהגנו, דיזל 240 פרסטיז' פלוס, תקבלו תמורת 459,000 ₪, מחיר זהה לגרסת הבנזין 250 כ"ס באותה רמת הגימור.

דגם ה-R SPORT עומד על 498,000 ₪.

דגם הקצה, 3.0 בנזין 340 כ"ס, יחנה אצלכם תמורת 529,000 ₪.

מחזירים מפתחות
אחד החששות הכבדים ביותר של יצרן שיוצא לראשונה עם רכב שונה ממה שעשה עד כה, הוא איך הקהל יגיב. ה-DNA של יגואר, שדיבר מאז ומעולם על כלי רכב יפים, מהירים ועל שושלת רבת שנים של ניצחונות במרוצים כמו גם אריסטוקרטיה עם קריצה ג'יימס בונדית, פתאום נאלץ להוסיף לארסנל, אולי ככניעה לצו השעה, רכב מגודל, גבוה וכפול הנעה.

והתוצאה מגלה שה- F Pace הוא רכב מהנה מאד. הוא מרשים עם מראה אטרקטיבי, הוא בעל מרווח פנימי מצוין, תפעול קל ואינטואיטיבי, ונותן המון הנאה מהנהיגה.

נראה כי הניסוי עבר בהצלחה רבה.