עלייה בנפגעי רוכבי אופנועים ואזרחים ותיקים

עלייה בנפגעי רוכבי אופנועים ואזרחים ותיקים
נתוני 2017 מראים: 43% מההרוגים רכבו על אופנועים כבדים

ועדת הכלכלה עסקה בעלייה בהיפגעות אזרחים ותיקים וברוכבי אופנועים בתאונות הדרכים. מרבית מהרוכבים שנהרגו הם מתחת לגיל 30 ואחוז גבוה במיוחד רכבו על סוג אופנוע מסוים

אורן פרנקל | 31/01/18

יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעקב אשר, קרא לכל הצדדים להציג בפני הוועדה תוכניות פעולה שנתית להקטנת מספר התאונות בהן מעורבים האזרחים הוותיקים ורוכבי האופנועים: "נקיים סדרת דיונים ונפעל ככל הניתן להורדת מספרי ההרוגים והנפגעים"

43% מההרוגים רכבו על אופנועים כבדים, 8 מההרוגים רכבו ללא רישיון ושליש מההרוגים נהרגו בתאונות עצמיות, כך עולה מנתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שהוצגו בדיון שעסק בקטל בקרב רוכבי האופנועים ואוכלוסיית האזרחים הוותיקים, לגביה עלה כי כמחצית מהולכי הרגל ההרוגים ב-2017 היו בני 65 ומעלה, כאשר בני 85 ומעלה נהרגו כהולכי רגל במספר הגדול פי 14 מחלקם באוכלוסייה. עוד עלה כי נהגים בני 65 ומעלה היו מעורבים ב-145 תאונות חמורות, כאשר במחציתן הפגיעה הייתה בהולכי רגל
 
ועדת המשנה לבטיחות בדרכים של ועדת הכלכלה, בראשה עומד ח"כ יעקב אשר, קיימה אמש שתי ישיבות שעסקו בעלייה בהיפגעות אזרחים ותיקים ובעלייה בהיפגעות של רוכבים ונוסעים באופנועים בתאונות הדרכים. זאת על רקע ישיבת הסיכום של הקטל בדרכים בשנת 2017 שקיימה ועדת הכלכלה בשבוע שעבר, והמשך ישיר למעקב שמבצעת ועדת המשנה אחר מסקנות השימוע הציבורי לבלימת הקטל בדרכים שהוביל יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל.
 
כמו כן, לבקשת ח"כ אכרם חסון דנה הוועדה גם בנתוני אור ירוק, שלטענתו חושפים כי "הולכי הרגל והאזרחים הוותיקים הינם הפקר".
 
יו"ר ועדת המשנה, ח"כ יעקב אשר פתח את הדיון: "אני רואה בסיפוק את עבודת הוועדה בשנה וחצי האחרונות של קיומה, על רקע הפעילות אנחנו רואים עצירה במספר ההורגים בדרכים ואפילו ירידה קטנה, אנחנו מתכננים מספר רב של ישיבות לפי נושאים להמשך. לישיבה הראשונה של 2018 לקחנו 2 נתונים שקפצו בנתוני סוף השנה שעברה - עלייה במספר ההרוגים בקרב בהולכי הרגל הוותיקים – 65 ומעלה, וכן עלייה נוספת במספר הנפגעים רוכבי האופנועים. אם נדע לסגור את הפינות האלה הנתונים בשנה הבאה יהיו טובים יותר".
 
מנכ"לית הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, רחלי טבת ויזל: "נהרגו השנה 95 בני 65 ומעלה בדרכים, הם מהווים 26 אחוז מההרוגים, יותר מכפול מחלקם באוכלוסייה – שעומד על 11 אחוז, אנחנו הרבה מעל הממוצע בעולם. הממוצע ב-OECD הוא 8.4 בני גיל הזהב ל-100 אלף איש ואצלנו הוא 10.3. בקרב בני 85 ומעלה 70 אחוז מההרוגים היו הולכי רגל, בקרב בני 65 עד 84 האחוז עמד על כ-55 אחוז. 48 אחוז מקרב ההרוגים הולכי הרגל ב-2017 היו בני 65 פלוס. גילאי 85 פלוס היוו 14 אחוז מההרוגים הולכי הרגל, למרות שהם מהווים רק אחוז 1 באוכלוסייה. 58 אחוז מהנפגעים הולכי הרגל בקרב בני 65 פלוס לא חצו במעבר חצייה".
 
באשר לנהגים בגילאים אלה ציינה טבת ויזל כי ב-2017 בני 65 ומעלה היו מעורבים ב-145 תאונות חמורות, יותר ממחציתן היו פגיעה בהולכי רגל. ויזל הצביע על קושי בהערכת מהירות כלי רכב והמרווחים בניהם בקרב נהגים בגילאים אלה, זמן תגובה איטי, קושי לנהוג בחשיכה והשפעות מחלות ותרופות.
 
באשר לפגיעה המרובה בקשישים במעברי חצייה הצביעה ויזל על קושי לקבל החלטות נכונות מתי לחצות, קושי להבחין בכלי רכב, הליכה איטית וחשש ליפול. היא הצביעה על צעדים שנעשים כגון שינוי תקנות חידוש לרישיונות נהיגה לאזרחים ותיקים, והמליצה בשם הרשות על פתרונות תשתית כגון מיתון תנועה באזורי סיכון, הוספת גדרות הולכי רגל במדרכות, שיפור תנועת אזרחים ותיקים במעברי חציה והגברת בטיחות תנועתם על מדרכות.
 
רז אביטן, אור ירוק: "ערכנו תצפית ב-83 רשויות ומצאנו שכמעט חצי מהמעברים ברשויות דהויים, גם נהג לא מבחין וגם לקשיש קשה מאוד להבחין בהם. גם תמרורים המזהירים על מעבר חצייה היו רק במחצית מהמקומות, ב-72 אחוז מהמקומות לא היו פסי האטה בסמוך למעבר חצייה". 
 
ח"כ אכרם חסון: "איזה הסברה צריך קשיש שעבר במעבר חצייה ומישהו דורס אותו? כולם נכשלו. המשטרה מגדילה קנסות ואכיפה וזה ממשיך. יש לנו תרבות נהיגה במדינת ישראל. אני חושש שמחצית מהנהגים קיבלו רישיון בפרוטקציה, כולם עצבנים, אף אחד לא נותן זכות קדימה, אף אחד לא מכבד אותך. בנוסף אצלנו בכפרים הערבים הכיכר לא כיכר והמדרכה לא מדרכה והכביש לא כביש, קחו ישובים ערבים ותעשו מיפוי מלא. בלי תוכנית לאומית של ממשלת ישראל שתשים את העובדות על השולחן ותטפל נקודתית בכל התשתיות, בבתי ספר לנהיגה, לא יהיה כלום".
 
מזל גולדשטיין, עמותת מטב: "משפחות מביעות חשש לחיי בני משפחתם שממשיכים לנהוג בגילאים המבוגרים, נראה לי שצריך הסברה יותר ברורה בעניין הזה, למי פונים ואיך מטפלים בנושא, זה גיל שהם פחות שולטים בהגה".
 
פיליפ פארן, משרד התחבורה: "משרד התחבורה השתתף בפרויקטים תשתיתיים ברשויות המקומיות, אחד הקריטריונים הוא פעילות בסביבה של אזרחים ותיקים. ההשתתפות שלנו היא בין 70 עד 100 אחוז, תלוי במצב הסוציו אקונומי. זה תלוי ברשויות, אנחנו דואגים למודעות הרשויות לפתרונות ורבות מהן מנצלות זאת".
 
לעניין סוגיית רוכבי האופנוענים הצביעה רחלי טבת ויזל על כך שהם לוקחים חלק בתאונות בפי 4.5 יותר מחלקם בצי הרכב בישראל ופי 11.3 יותר מחלקם בנסועה בישראל. ב-2017  היו 63 הורגים בתאונות אופנוע, 20 יותר מ-2016. מתוכם 22 רוכבים מהחברה הערבית. כשליש מהתאונות – 23, היו כתוצאה מפגיעה עצמית ללא מעורבות צד שני – ב-2017. 27 הרוגים המהווים 43 אחוזים רכבו על אופנועים בעלי מנוע של מעל 400 סמ"ק, למרות שחלקם מהווה רק 17 אחוז מכלל האופנועים. נותן זה מתיישב עם תאונות קטלניות רבות בנסיעות בדרכים בינעירוניות, בהן נהרגו 32 מהרוכבים, מרביתם נהגו על אופנועים כבדים. מבחינת הגילאים מצביעים הנתונים על מוות מוגבר בין הגילאים 20 עד 24, בגילאים אלו נהרגו 11 רוכבים וסך כל ההרוגים עד גיל 29 עומד על 70 אחוזים. ב-2017 נהרגו גם 8 רוכבים ללא רישיון, 5 מהם מהמגזר הערבי.
 
טבת ויזל ציינה כי הרשות עמלה על תוכנית עבודה לרכיבה על אופנועים כבדים, "צריך טיוב של הכשרת הרוכב - לקראת קבלת רישיון ולאחריו, עידוד שימוש באמצעי מגן, שיפור התשתיות, הסברה ומחקר למיפוי הגורמים לתאונות. הרוכבים הם מרכיב דומיננטי בתוכנית הזו שאנחנו בונים, הם נותנים לנו את הדגשים".
 
אילן גריידי, בנו ירין נהרג בגיל 16 וחצי כשרכב על אופנוע: "ירין נהרג בתאונה עצמית, את הסיבות אף אחד לא יכול לדעת, זה קרה 500 מטר מהבית. ירין הוא חלל בקרב בכבישים שמתנהל יום – יום. ניסינו למלא את החסר, למילה חלל בעברית יש 2 משמעויות - חלל שנהרג בקרב וחלל שניתן למלא אותו. החלטנו למלא את החלל ואני מתנדב באור ירוק ומשוחח עם בני נוער, אני מספר את הסיפור שלנו ומנסה להציל נפשות בארץ. 90 אחוז מהם מרימים את היד שאני שואל מי רוכב על אופניים חשמליות אבל אף אחד לא יודע להסביר לי מהם חוקי התנועה. אני מבקש מכל אחד מכם שעומד לקבל החלטות ולתת תקציבים, תסתכלו לי בעיניים, תזכרו את ירין שלי, את המשפחות שילדיהם נפגעו. תוסיפו עזרים טכנולוגים, הדרכה, חינוך שהוא פרמטר חשוב, כל מה שניתן בגילאים האלה כדי להציל את הילדים הבאים".
 
שחר פרוטק, מפקח ארצי על בתי ספר לנהיגה, משרד התחבורה: "קיבלנו כתב מינוי לוועדה לשינוי תרבות הרכיבה בישראל. מבחינתנו תוך חצי שנה נגיש נייר מוסדר, המטרה היא לשנות את שיטת הרכיבה בישראל".
 
יו"ר ועדת המשנה סיכם את הדיון: "מדובר בדיון ראשון להתנעת המהלך, נקיים עוד דיוני מעקב. אני מבקש מהרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, משרד התחבורה והמשרד לשוויון חברתי להכין יחד תוכנית מסודרת לשנה זו ולהגישה לוועדה לעניין הורדת המספר הגובה של ההורגים והנפגעים בקרב האוכלוסייה הוותיקה. לאחר מכן נקיים דיון ונגיש מסקנות ודרכי ביצוע. לעניין הרוכבים נבקש תוכנית דומה ממשרד התחבורה והרשות. נשמח לקבל עמדות שיתרמו לגיבוש דרכי הפעולה לגבי שנה זו גם מיתר הגופים. אנחנו מתכוונים לפעול ככל הניתן כדי להוריד את המספרים גם בקרב הרוכבים והאזרחים הוותיקים".